אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ארבע שנות מאסר לאדם ששדד ופצע שליח מבוגר המוגבל ברגלו

ארבע שנות מאסר לאדם ששדד ופצע שליח מבוגר המוגבל ברגלו

תאריך פרסום : 10/11/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי נצרת
89-09
10/11/2009
בפני השופט:
כתילי תאופיק

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פלאח באסל
הנתבע:
עאזם איאד
עו"ד מפרקליטות מחוז צפון
גזר דין

פתח דבר

1.         כנגד הנאשם (להלן: הנאשם") הוגש כתב אישום (מתוקן) המייחס לו עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402 ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 335 +334 לחוק העונשין, ועבירה של הפקרה לאחר פגיעה, לפי סעיף 64א(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת התעבורה").

2.         על פי המפורט בכתב האישום המתוקן, א"נ (להלן: "המתלונן"), בן 52, הסובל מנכות ברגלו, עבד כשליח בסוכנות לחומרי נקיון בנצרת ומתוקף תפקידו נהג, באופן שגרתי, לבצע הפקדות של פדיון העסק בסניף בנק לאומי שברח' איכסאל בנצרת, ולשם כך נהג להחנות את רכב החברה (להלן: "הרכב"), בחניון התת-קרקעי, שליד הבנק. ביום 5.2.09, בסמוך לשעה 11.10, נהג המתלונן את הרכב לחניון, כשברכב החזיק במעטפה ובה פדיון העסק, על מנת להפקידו בבנק. הנאשם, במטרה לשדוד את המתלונן, נכנס, יחד עם שני אחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה אל תוך החניון, ברכב מסוג טויוטה מס. 4677209 (להלן: "הטויוטה"). כשהחנה המתלונן את הרכב בחניון, הסיעו הנאשם והאחרים את הטויוטה וחסמו עימה את הרכב מאחור. בטרם הספיק המתלונן לצאת מהרכב, יצאו הנאשם והאחרים מהרכב, אחד משני האחרים זינק אל תוך הרכב, התיישב במושב הימני הקדמי שליד המתלונן, הכה את המתלונן באגרופים בפניו, הורה למתלונן שלא לצעוק, וצעק עליו שוב ושוב: "איפה הכסף". בשלב זה פתח הנאשם את דלת הנהג, נכנס אף הוא אל הרכב, התיישב על המתלונן, במלוא כובד גופו, והחל אף הוא להכותו. הנאשם והאחר ערכו חיפוש על גופו של המתלונן, ואז הבחינו במעטפה ובה פדיון העסק, ונטלו אותה. בשלב זה הגיע למקום מנהל החניון, והנאשם ביחד עם שני האחרים נכנסו אל הטויוטה וברחו מהחניון בנהיגה מהירה, כשאחד האחרים נוהג בטויוטה. בעודם בורחים מהחניון בטויוטה, התנגשו הנאשם ושני האחרים מספר פעמים באחוריו של רכב מסוג הונדה סיביק (להלן: "ההונדה"), אשר היה בדרכו לצאת מהחניון. הנאשם והאחרים לא עצרו לאחר ההתנגשות לברר מה תוצאות התאונה, ונמלטו מהחניון. כתוצאה מהמעשים הנ"ל, נגרמו למתלונן פצעים וחבלות בפניו לרבות פצע מדמם בפיו. הנאשם והאחרים נטלו את כספי פדיון העסק בסך ש 15,000 ש"ח במזומן וכן 188,519 ש"ח בהמחאות. כמו כן נגרמו שפשופים לאחורי רכב ההונדה, והנהג חש ברע.

3.         תחילה, הנאשם כפר בעובדות כתב האישום, ונשמעו ראיות בתיק. בהמשך, הודיעו הצדדים כי הגיעו לידי הסדר טיעון לפיו הנאשם חזר מכפירתו, הוגש כתב אישום מתוקן, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, והורשע על סמך הודאתו בעבירות אשר יוחסו לו.

            במסגרת הסדר הטיעון  המאשימה ביקשה לעתור לעונש ראוי של 4 שנים ו- 9 חודשים מאסר בפועל כמו גם טיעון פתוח לרכיבי ענישה נוספים, ואילו הסניגור ביקש לטעון לעונש כראות עיניו.      

            טיעונים לעונש:

4.         ב"כ המאשימה התייחסה בטיעוניה לנסיבותיו הקשות של האירוע הנדון, וביקשה להטיל על הנאשם, כאמור, עונש מאסר בפועל של 4 שנים ו- 9 חודשים. ב"כ המאשימה טענה בנוסף, כי סכום הכסף שנשדד, אשר הסתכם בסך של 15,000 ש"ח, לא הוחזר (זאת מלבד יתר הסכום שהיה בש'יקים באופן שהתאפשר להציל את הסכומים). ב"כ המאשימה הוסיפה וטענה כי המתלונן, בן 52, הינו אדם מוגבל ולכן יש להגן עליו וזאת על ידי הרשעה וענישה קשים. ב"כ המאשימה ביקשה בנוסף להטיל על הנאשם פיצוי למתלונן שסבל מפגיעה גופנית ונפשית, למעביד, בכך שהסך של 15,000 ש"ח מכספי הפדיון לא אושרו לו, כמו גם פיצוי לצעיר שרכבו מסוג ההונדה נפגע. כן ביקשה להכביד במאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים. ב"כ המאשימה הגישה את גיליון רישום הפלילי של הנאשם, כמו גם פסיקה רלוונטית.

5.         הסניגור טען מנגד, כי הנאשם הודה בעובדות כתב האישום באופן שחסך מעדים רבים לרבות המתלונן להעיד, ועל כן יש לייחס חשיבות להודאות של הנאשם שלקח על עצמו את האחריות בגין מעשיו. הסניגור טען כי המתלונן לא סבל מפגיעות קשות, התקיפה המיוחסת לנאשם אינה קשה ולא בוצעה באמצעות כלי חד כלשהו כמו כן לא היה שימוש בנשק קר או חם בתיק זה. לטענת הסניגור, הנאשם היה מעורב בתאונת דרכים משנת 1998, בגינה סבל מחבלות שונות ובעקבותיה הפך למוגבל, וכי הנאשם לא זכאי להבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, באופן שאין לו ולמשפחתו כל מקור הכנסה. הסניגור הגיש אישור מהמוסד לביטוח לאומי המאשר כי הנאשם אינו מקבל קיצבת הבטחת הכנסה, והגיש אישור רפואי אודות מצבו הרפואי. הסניגור הגיש פסיקה, וביקש להטיל על הנאשם עונש בהתאם לפסיקה שהוגשה על ידו, בטווח בין 15-18 חודשים. הסניגור טען בנוסף כי זו היא הפעם הראשונה בה שוהה הנאשם מאחורי סורג ובריח. הסניגור הוסיף וטען כי ההמחאות שנגנבו לא נפרעו, כמו כן טען כי אין ברשותו נתונים כלשהם בעניין חברות הביטוח ובאם הביטוח של המתלונן או בעל הרכב הופעל.

6.         הנאשם הביע בפני צער על מעשיו והביע חרטה.

דיון:

7.         אין צורך להכביר מילים אודות חומרת המעשים המיוחסים לנאשם בכתב האישום המתוקן. מעשיו של הנאשם, לרבות השוד שביצע במתלונן שהינו אדם מוגבל, בשיתוף עם שני אחרים, הינם מעשים חמורים הראויים לכל גנאי.

            חומרת מעשיו של הנאשם מתבטאת באופן ביצוע השוד ובנסיבותיו של האירוע הנדון, על כל מרכיביו ומהלכיו, לרבות החוצפה והתעוזה של הנאשם, השימוש באלימות כלפי אדם מבוגר שהינו מוגבל כשכל חטאו הוא שהגיע לאזור הבנק, בשעות הבוקר, במטרה להפקיד כספים של העסק בו הוא עובד לצורך פרנסתו, ופציעת המתלונן.

            חומרת מעשיו של הנאשם מקבלת משנה תוקף לאור הימלטותו של הנאשם מהחניון בו בוצע האירוע הנדון, מבלי לעצור לאחר ההתנגשות שאירעה עם רכב ההונדה. כמפורט בכתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם, עולה כי הנאשם, לאחר שביצע את השוד, מיהר להסתלק מהמקום תוך גרימת סיכון למשתמשים בכבישים ולנהג ההונדה שהתנגש ברכבו, ולאחר ההתנגשות כאמור התנכר לחובתו בדין לעצור, לבדוק את שאירע ולהושיט לנהג ההונדה עזרה, ככל שנדרשה.

            חומרה נוספת מתבטאת בכך שהנאשם ביצע את העבירות בשיתוף עם שניים אחרים, והנאשם לא פעל להסגרת האחרים שביצעו ביחד עימו את העבירות כאמור. לאלה יש להוסיף את העובדה כי באירוע הנדון נגנב במהלך השוד סכום כסף בסך של 15,000 ש"ח שטרם הוחזר.

            כמו כן מעיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם עולה כי אין המדובר במעידתו הראשונה של הנאשם, כאשר מגיליון ההרשעות עולה כי עברו מכיל מספר אישומים: על הנאשם הוטלה בבית המשפט השלום בית-שאן (תיק 982/92) התחייבות להימנע מעבירה בסך של 500 ש"ח שלא יעברו על עבירת אלימות במשך שנה. במסגרת גזר דין מיום 19.6.97 בבית משפט השלום בתל-אביב (תיק 4179/96) הוטל על הנאשם קנס בסך 500 ש"ח, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור על עבירת רכוש כלשהי או שוטטות, וזאת בגין עבירה של החזקת נכס חשוד כגנוב ושוטטות למטרה אסורה או פסולה. ביום 1.4.01 הושת על הנאשם בבית המשפט השלום בנתניה (תיק 2001/00) מאסר למשך 3 חודשים אשר ירוצה בעבירות שירות, 9 חודשי מאסר על תנאי לשנתיים שלא יעבור על כל עבירת רכוש, פסילה מלקבל רשיון נהיגה למשך 6 חודשים, וזאת בגין עבירה של גניבת רכב, הפרעת שוטר במילוי תפקידו, נהיגה בקלות ראש וחוסר פוליסה. כמו כן ביום 8.7.08 הוטל על הנאשם בבית המשפט השלום כפר-סבא (תיק 2290/07) קנס בסך של 2,000 ש"ח, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור על עבירה לפי פרק ט' סימן ג' לחוק העונשין כמו גם עבירה של התנגדות למעצר, וזאת בגין עבירה של הפרעת שוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור. 

            אדגיש, כי טענות הסניגור באשר לנתוניו של הנאשם לרבות מגבלותיו הגופניות בעקבות תאונת הדרכים בה היה מעורב ומצבו הכלכלי, אין בהן, כשלעצמן, כדי לתרץ את מעשיו החמורים של הנאשם, ואינן מהוות שיקולים לקולא בעניינו של הנאשם. נסיבות חייו של הנאשם כפי שתוארו על ידי הסניגור, קשות ככל שיהיו, אינן מצדיקות את מעשיו ואינן מספקות הרשאה לפגוע באנשים תמימים שאין להם כל עניין בנסיבות חייו של הנאשם. כן אעיר, כי הטענה שהמתלונן לא סבל מפגיעות חמורות בעקבות האירוע אינה בעלת משקל, ובמקרה הנדון אך בדרך נס למתלונן, שהינו כאמור אדם מוגבל, לא נגרמו חבלות קשות יותר מאלו שנגרמו בפועל ואשר יש בהן כדי לסכן את חייו. 

 8.        כאמור, העבירות המיוחסות לנאשם הינן חמורות ביותר. עבירות האלימות לרבות עבירות אלימות לצורך שוד הינן עבירות המבוצעות יום ביומו, ועל בית המשפט לעשות כל הניתן על מנת למגר תופעות מעין אלו, בין היתר, על ידי הטלת עונשים כבדים ומרתיעים שיש בהם כדי להרתיע מפני הישנות המקרים הן על ידי הנאשם הספציפי והן על ידי עבריינים פוטנציאליים. בית המשפט העליון עמד, בשורה ארוכה של פסקי דין, על חומרת עבירת השוד ועל הענישה האמורה להיות מוטלת על עבירה מעין זו. ראה, בין היתר, ע"פ 6277/07 אלון שימנסקי נ' מדינת ישראל, שניתן ביום 21.5.08:

            "בית משפט זה כבר הבהיר בעבר, כי יש לנקוט מדיניות ענישה מחמירה ביחס לעבירות אלימות. אופיין של העבירות, האכזריות הטבועה בהן, הפגיעות בגוף ובנפש הנגרמות כתוצאה מהן והסיכונים הכרוכים בהן- כל אלה מצדיקים מדיניות מחמירה כאמור".

            עוד ראה בעניין זה, ע"פ 3069/05 מדינת ישראל נ' אורן אבוטבול:

            "בית-משפט זה כבר קבע, כי עבירות שוד ואלימות ובמיוחד כאלה המבוצעות בצוותא לאחר תכנון מראש, מצריכות תגובה עונשית חמורה ואפקטיבית כמסר של הגנה על ביטחון הציבור וכמסר חינוכי שייקלט בתודעת הציבור".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ