אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ארבל ואח' נ' הקרן הקיימת לישראל ואח'

ארבל ואח' נ' הקרן הקיימת לישראל ואח'

תאריך פרסום : 13/06/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
4392-08
13/06/2010
בפני השופט:
נסרין עדוי

- נגד -
התובע:
אלכס ארבל
הנתבע:
הקרן הקיימת לישראל

החלטה

עניינה של החלטה זו בשאלת סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתובענה שהגיש התובע, ובמסגרתה עותר הוא "להצהיר כי דרישת הנתבעת מהתובע לתשלום דמי היתר עבור מתן הסכמתה לתוספת הבניה במקרקעין נשוא התביעה, הינה חסרת בסיס, יסוד וסמכות, ולהורות לנתבעת לחתום על תוכניות הבניה ועל כל המסמכים הנדרשים ע"י רשויות התכנון, למען יתאפשר לתובע לקבל את ההיתר לבניית התוספת, ולחילופין, לקבוע כי הנתבעת אינה זכאית לגבות מהתובע דמי היתר העולים על 65,520 ₪ נכון ליום 21.1.07.

הרקע שהביא להגשת כתב התביעה:

בשנת 1982, התובע רכש מאת החוכר הקודם, את זכויותיו של זה האחרון במגרש 37, בחלקות 14 ו- 58, בגוש 11947 (להלן: "הקרקע").

ביום 7.11.83 התובע שילם לנתבעת דמי חכירה ודמי שימוש ובעקבות זאת, נחתם בין התובע לנתבעת חוזה פיתוח, לפיו, ניתנה לתובע הזכות לפתח את הנכס ולבנות עליו בית מגורים. על פי הוראות הסכם הפיתוח, המינהל התיר לתובע לבנות בשטח של 196.2 מ"ר בלבד. התובע שילם את דמי החכירה הרלבנטיים בהתאם לקיבולת הבניה החוזית.

בהתאם לחוזה הפיתוח, התובע הגיש לוועדה המקומית לתכנון ובניה חוף הכרמל תכנית לבניה על הקרקע. ביום 15.7.84, התובע קיבל היתר בנייה בקרקע, וזאת לבניית בית מגורים, וכן לבניית סטודיו לאמן במבנה נפרד.

בשנת 1985, ובמהלך הבנייה, התובע קיבל היתר נוסף, וזאת לבניית יחידת דיור נוספת בשטח של 46.9 מ"ר, כאשר בנייה זו לא היה בה כדי לחרוג ממספר המטרים הרבועים המותרים לבנייה על פי חוזה הפיתוח.

התובע שילם לנתבעת את דמי ההיתר עבור אותה יחידת דיור נוספת בשטח של 46.9 מ"ר. ביום 6.1.86 התובע קיבל היתר בנייה עבור אותה יחידה נוספת. בעקבות קבלת ההיתר, התובע בנה את אותה יחידה נוספת.

ביום 23.3.86, נחתם הסכם החכירה בין התובע לבין הנתבעת.

ביום 21.10.92, ובעקבות דרישת התובע להוון את זכויותיו בקרקע, נשלחה לתובע דרישת הנתבעת לתשלום דמי היוון. התובע שילם את דמי ההיוון שנדרשו על פי דרישת הנתבעת.

בשנת 1999, ביוזמת כפר אמנים עין הוד, ובהסכמת הוועדה המקומית לתכנון ובניה חוף הכרמל, הוגברו אחוזי הבניה בעין הוד לכדי 28% משטח הקרקע, כשטח עיקרי עד מקסימום של 375 מ"ר בצירוף שטחי שירות בשיעור 2% אשר שטחם לא יפחת מ 35 מ"ר ובתוספת 25 מ"ר חניה.

בשנת 2005, התובע החליט להרחיב את בית מגוריו בשטח כולל של 72.22 מ"ר. ביום 10.7.05 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובניה חוף הכרמל את תוספת הבניה המבוקשת, אך עד היום טרם חתמה הנתבעת על התוכנית, וזאת משסירב התובע לשלם דמי ההיתר שנקבעו על ידי השמאי הממשלתי. השמאי הממשלתי קבע כי על התובע לשלם לנתבעת דמי היתר בסך של 288,000 ₪ כולל מע"מ, כאשר שמאי מטעם התובע קבע כי דמי ההיתר שעל התובע לשלם הינם בסך של 65,520 ₪ בלבד.

התובע הגיש השגה על קביעת השמאי הממשלתי, וזאת ביום 28.3.07. השגה זו נדחתה ע"י הנתבעת, ותוכניות הבנייה הוחזרו לתובע ללא חתימת המינהל.

העובדות לעיל אינן שנויות במחלוקת.

טענות התובע על פי כתב התביעה

התובע טוען, כי השמאי הממשלתי שם את גובה דמי ההיתר תוך שהוא מתעלם מחלק מהשטחים שנבנו בעבר ע"י התובע, וכי השמאי הממשלתי ייחס אותם לבניה עתידית.

התובע טוען, כי הנתבעת סירבה לדון בהשגתו על דמי ההיתר מנימוק שאינו קשור בשמאות בכלל, אלא בנימוק שהתובע מנהל עסק של צימר באחת משתי יחידות מגוריו.

טענות הנתבעת על פי כתב ההגנה

הנתבעת טוענת, כי דמי ההיוון שנגבו מהתובע בשנת 1992, חושבו אך ורק בגין 196 מ"ר בלבד, ובהתעלם מתוספת הבניה שאושרה בשנת 1985 .

הנתבעת טוענת עוד, כי התובע לא שילם את דמי ההיתר שנקבעו על ידי השמאי הממשלתי בסך של 288,000 ₪ (כולל מע"מ) נכון ליום 23.3.06, וזאת חרף פנייתה של הנתבעת לתובע, מיום 26.3.06, לפיה, נדרש התובע לשלם את דמי ההיתר שנקבעו ע"י השמאי הממשלתי. באותה פנייה, הנתבעת ציינה כי ניתן להגיש תוך 21 יום מתאריך הפנייה, השגה על גובה השומה שנקבעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ