ארביב נ' פסגות קופות גמל בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה כספית בסך 112,628 ₪ שהוגשה על ידי התובע, אשר ניהל אצל פריזמה קופות גמל בע"מ (להלן: "פריזמה") קופת גמל בשם פריזמה צור מס' 1276636 (להלן: "קופת הגמל").

במהלך חודש אפריל 2009 הועבר ניהול קופת הגמל, אשר נוהלה עד אז על ידי פריזמה, לפסגות בית השקעות בע"מ.

תמצית טענות התביעה

התובע טוען כי נגרם לו נזק בסכום התביעה, כתוצאה מכך שפריזמה, אשר נרכשה על ידי הנתבעת, הפרה הוראות דין ועיכבה שלא כדין כספים ששייכים לו למשך פרק זמן של חודש וחצי.

לטענתו, ביום 5.10.08 פנה אל פריזמה, באמצעות סניף כיכר המושבות של בנק לאומי, בבקשה להעביר את כספי קופת הגמל בחשבונו מס' 1432/37 בבנק לאומי, אך פריזמה לא פעלה על פי בקשתו, בטענה, כי לא ניתן לבצע את בקשתו כיוון שעל כספי קופת הגמל רובץ עיקול.

סכום קופת הגמל באותה עת היה 709,000₪, בעוד שסכום החוב בתיק ההוצאה לפועל, בגינו הוטל העיקול היה 84,000 ₪. כיוון שכך, ביקש התובע כי פריזמה תעביר לחשבונו הנ"ל את סכום שווי קופת הגמל בקיזוז סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל. פריזמה לא פעלה על פי בקשתו, למרות אזהרותיו, כי עיכוב בהעברת הכספים גורם לו לנזק.

רק ביום 20.11.08 וכחודש וחצי לאחר פנייתו הראשונה, הודיעה לו פריזמה כי הינה מוכנה לבצע את בקשתו. ביום 23.11.08 ולאחר פניית פריזמה אל התובע, הסכים התובע לבטל את בקשתו להעברת כספי קופת הגמל, תוך ששמר על זכותו לתבוע את הסעדים המגיעים לו עקב הנזק שנגרם לו באי העברת הכספים כמפורט לעיל.

לפנייתו מיום 20.11.08 בה ביקש מפריזמה הסבר לסירובה, נענה התובע במכתב פריזמה מיום 27.1.09, כי לא ניתן היה להיענות לבקשתו בשל שיעבוד לטובת בנק לאומי שרבץ על כספי קופת הגמל. זו הפעם הראשונה שפריזמה טענה זאת, שכן עד אז טענה פריזמה, כי הוטל עיקול על כספי קופת הגמל. מה עוד, ששעבוד כספי קופת הגמל, אינו מונע העברת כספי קופת הגמל לחשבון התובע.

התובע מפרט בתצהירו, כי נוכח עמדת פריזמה ותשובתה, פנה אל בנק לאומי, אשר השיב לו ביום 24.6.10 כי הוא הסכים למשיכת כספי קופת הגמל מיד כאשר התובע פנה אליו ולצורך כך ביטל את השעבוד שהיה רשום לטובתו.

בהתנהגותה, טוען התובע, הפרה פריזמה את ס' 41 להוראות כללים לאישור ולניהול קופת גמל תשכ"ד- 1963 לפיהם, עליה לפעול כדרישת העמית בתוך 4 ימים מבקשתו.

תמצית טענות ההגנה

הנתבעת טוענת כי לא התרשלה כלפי התובע ופעלה בהתאם לדין כמנהלת קופת גמל. לטענתה, התובע שיעבד עוד בחודש יוני 2004 ולאחר מכן שוב בחודש מרץ 2007, את מלוא כספי קופת הגמל שבחשבונו לטובת בנק לאומי לישראל, אך לא ציין בפני התובעת כי על כל כספי קופת הגמל רובץ שעבוד זה. באישור על רישום משכון נקבע, כי הינו שעבוד קבוע על כל היתרה הצבורה בחשבונו של התובע בקופת הגמל וכל זכות נוספת בקשר עם החשבון.

הנתבעת מציינת כי אין לה כל מידע לגבי גובה החוב של התובע לבנק לאומי.

בנוסף לשעבוד, טוענת הנתבעת, כי רבץ על כספי קופת הגמל, גם עיקול במסגרת תיק הוצאה לפועל.

לשיטתה, כמחזיקת הכספים, חל עליה איסור לעשות דיספוזיציות בנכס משועבד מכוח חוק המשכון התשכ"ז 1967 וגם מערכות התפעול של בנק לאומי אינן מאפשרות זאת. משכך, לא בוצעה משיכה ו/או העברת כספים עד אשר התקבל אישור מבנק לאומי בדבר הסרת השעבוד ביום 19.11.08.

עוד טוענת הנתבעת, כי כלל לא ברור כיצד חושב סכום הנזק לו טוען התובע, ומדובר באומדן בלבד.

ככל שנגרמו לתובע נזקים, כך הנתבעת, נגרמו אלה בשל מחדלו להסיר את השעבוד שרבץ על כספי קופת הגמל.

עוד לטענת הנתבעת, מכתב התובע מיום 5.10.08 לא מוען אליה אלא אל בנק לאומי. הנתבעת מאשרת, כי הודיעה לתובע אודות המניעה הקיימת להעברת כספי קופת הגמל נוכח השעבוד שרבץ עליהם.

ביום 23.11.08, ולאחר שהוסר השעבוד ביום 19.11.08, ביקש התובע לבצע העברת כספי קופת הגמל לקופת הגמל פריזמה עמית וכך נעשה.