ארביב נ' נגרית ריהוטים סמי

פסק דין

1. בפניי תביעה לביטול עסקה ולהחזר סך של 15,500 ₪, שהגיש התובע, בגין אי התאמה בהספקת רהיטים שהוזמנו על ידו.

2.בכתב התביעה טען התובע כי בתאריך 30.05.10 הזמין מהנתבע שולחן פינת אוכל עגול העומד על בסיס רגל אחת ו- 6 כיסאות, ע"פ דגם מוקטן העומד לתצוגה בחנות, אך בפועל נשלח אליו שולחן העומד על 4 רגליים ובאיחור של 22 יום מיום מועד האספקה.

3.הנתבע בכתב הגנתו טען כי התובע קיבל את השולחן ע"פ הזמנתו. לדבריו, הוא שוחח עם התובע לאחר מועד ההספקה ואמר לו כי יש אדם אחר המעוניין בשולחן וביקש ממנו להגיע לחנות על מנת לקבל את כספו בחזרה אך התובע סרב וביקש לקבל שולחן אחר בטרם יחזיר את השולחן.

4.בתאריך 31.01.11 הופיעו הצדדים בפניי. התובע ציין כי עובר לחתימתו הוא ביקש מהנתבע הסבר על פרטי ההזמנה וזה השיב לו כי זה הדגם שהוא הזמין, כמו השולחן הנמצא בחנות, על בסיס רגל אחת, והוא חתם על ההזמנה. לאחר החתימה על ההזמנה הציע לו הנתבע שולחן עם 4 רגליים, אך התובע השיב לו כי הוא מעוניין רק בשולחן העומד על רגל אחת. בתגובה השיב הנתבע כי אם תהיה בעיה אז הוא יחתוך את הרגל לשתיים. מנגד, טען הנתבע כי התובע ביקש שולחן פינת אוכל הנפתח פתיחה כפולה אך הוא הסביר לו כי הוא לא יכול לספק לו שולחן עם פתיחה כפולה העומד על רגל אחת שכן, צריך לחתוך את הרגל לשתיים. עוד הוסיף הנתבע כי התובע ידע זאת וחתם על ההזמנה בה רשום כי הזמין שולחן עם 4 רגליים. עוד טען כי הוא הציע לתובע 7,000 ₪ עבור השולחן וכי הוא יכין עבורו שולחן חדש.

5.גב' הילדה כליף, שהעידה מטעם התובע, טענה כי היא נכחה בחנות במועד הרכישה והוסיפה כי הם הגיעו במיוחד על מנת להזמין את השולחן העומד על רגל אחת, ביצעו את ההזמנה והנתבע אמר בסדר. עוד הוסיפה כי לאחר שהם ביצעו את ההזמנה הציע להם הנתבע שולחן עם 4 רגליים והם השיבו לו כי הם מעוניינים בשולחן הספציפי.

6.המסגרת הנורמטיבית החלה על היחסים בין הצדדים נובעת מחוק המכר, התשכ"ח- 1968 (להלן: "החוק"), המטיל על המוכר אחריות במקרה של אי התאמה בממכר, כהגדרתה בסעיף 11 בחוק הקובע:

"המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר-

(1)....

(2) נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם;

(3) נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם;

(4) נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה;

(5) נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים".

גם ע"פ סעיף 2(א) בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981:

"לא יעשה עוסק דבר- במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת...העלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה...

(1) הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שרות...".

7.על מערך היחסים שבין הצדדים חל ללא ספק עקרון תום הלב, הן בביצוע חוזה והן באי עמידה דווקנית על סעיפיו. לעניין זה חל סעיף 6 בחוק הקובע:

"חיוב הנובע מחוזה מכר יש לקיימו בדרך מקובלת ובתום לב. והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מן החוזה".

8.על פי ההזמנה אותה צרף התובע ניתן לראות כי הנתבע השתמש בתיאור רגל השולחן במונח "קווין אין", מונח אשר שגור בשפתו אך אינו ידוע לאדם הסביר. מששאל את התובע על מה הוא חותם השיב לו זה כי המדובר בשולחן הזהה לדגם המוקטן הנמצא בחנות ומשכך, לטעמי, הרי שמדובר בהטעיה. זאת ועוד, התובע שלח אל הנתבע שני מכתבים לפיהם סופק לביתו שולחן אחר שכלל לא הוזמן על ידו, דרש מהנתבע לקחת את השולחן בחזרה, לספק לו את השולחן שהוזמן על בסיס רגל אחת או להשיב לידיו את התמורה ששולמה על ידו.

לעניין זה סעיף 15 בחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973, העוסק בהטעיה מה היא: