החלטה
1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא מיום 16.03.12 (כב' השופט מ. קרשן) אשר דחה את תביעת המבקש כנגד המשיב, וחייב את המבקש בתשלום הוצאות המשיב בסך 300 ₪.
2. המבקש הגיש כנגד המשיב תביעה כספית ע"ס 18,000 ₪. לטענת המבקש, נערכה בין הצדדים עיסקת חליפין במסגרתה הוחלפו כלי הרכב: המבקש מסר למשיב קטנוע ואילו המשיב מסר למבקש מכונית. במסגרת כתב התביעה טען המבקש כי בעת עריכת העיסקה לא היו בידי המשיב רשיונות הרכב, בכל זאת סמך המבקש על מילתו של המשיב כי הרכב תקין ואין בו תקלות. רק לאחר מספר ימים התברר למבקש, לדבריו, כי הרכב הינו בבעלות צד ג' והוא לא פרטי אלא מהשכרה. בהמשך אף התברר כי הרכב מעוקל. התובע דורש סך 15,000 ₪- מחיר הרכב בצירוף הוצאות.
3. בכתב ההגנה, טען המשיב כי אכן התקשר עם המבקש בעיסקת חליפין. לטענתו, במעמד ביצוע העיסקה כל צד מסר לצד השני יפוי כח מלא לשם העברת הבעלות בצירוף רשיונות. הנתבע טוען כי הרכב היה נקי מעיקולים ומשכונות , אך המבקש סירב להעביר את הרכב על שמו במשך ארבעה חודשים למרות שבידיו היו כל המסמכים הנדרשים. כן טען כי במועד מסירתו היה הרכב תקין.
4. הכרעת בית משפט-
בימ"ש קמא קבע כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו ולא הוכיח את עילת התביעה. מהראיות התברר כי אף שהיתה עיסקת חליפין בין הצדדים, הדבר נעשה ללא בדיקה מקדימה של מצב רישום כלי הרכב. התובע קיבל את הרכב, נסע בו, וניתקל לראשונה בקושי כאשר ביקש להעביר את הבעלות על שמו. לדברי בית משפט קמא "בעניין זה אמור היה התובע, לו היה פועל באופן זהיר ותקין, לבדוק את מצב הרישוי של הרכב טרם התקשר בעיסקה".
בימ"ש קמא קובע, עובדתית: "במהלך הדיון הוברר לי כי לנתבע אין כל קשר לעיקול שהוטל על הרכב, ומדובר בעיקול שהוטל עקב חוב של צד ג'. קשה לראות מדוע יש לנתבע אחריות לאותו עיקול שמונה כיום את העברת הבעלות במשרד הרישוי". הוסיף בימ"ש וקבע כי התובע לא הצליח להוכיח שהעיסקה היתה תלויה ברישום במקרה הזה. הטענה בדבר ליקויים ברכב נדחתה לאחר שהוכח כי המבקש היה מעוניין ברישום הבעלות על שמו גם לאחר שגילה את הליקוי ותיקן אותו לטענתו.
5. במסגרת בקשת רשות הערעור שבפני מתמקד המבקש בטענה כי אין הוא יכול להעביר את הבעלות ברכב על שמו בשל העיקול המוטל עליו. לטענתו, התברר לו כי מדובר בעיקול שהוטל לפני מועד העיסקה, ומכאן שהמשיב ידע על כך. המבקש טען כי על ביהמ"ש ליתן צו המופנה למשרד הרישוי להציג העתק מהמסמכים הרלוונטים. המבקש טוען כי ביקש צו זה מבימ"ש קמא ולא נענה. המבקש טוען כי העיסקה לא הושלמה במועד העברת הרכבים, וכי לא היתה עליו חובה לבדוק את מצב הרכב במשרד הרישוי. המבקש מסיים וטוען כי התגלה לו שהעיקול נוצר שמונה חודשים לפני העיסקה אך נמנע ממנו לקבל מידע זה בכתב ממשרד הרישוי.
6. דיון-
דין הבקשה להידחות.
כידוע, לא בכדי קבע המחוקק כי ערעור על פסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות לא יהיה בזכות אלא ברשות בלבד, והטעם הוא כי מדובר בהליך מהיר המיועד להתדיינויות בסכומים נמוכים. לפיכך, נקבע כי ערכאת הערעור לא תתערב בפסקי דין אלה, אלא במקרים חריגים, והמשוכה לקבלת רשות ערעור- גבוהה. ר' רע"א 4122/06 ד"ר צבי מעוז נ' יעקב מיכאלה (מיום 17.01.07); א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 826).
7. העניין שבפני אינו נכלל בחריגים המצדיקים התערבות בית משפט. בין הצדדים נערכה עיסקת חליפין מבלי שהמבקש טרח לבדוק את פרטי העיסקה לאשורן, ומבלי שבדק את טיב המוצר שרכש מהמשיב.
8.דווקא ממצאי המבקש בדיעבד, כטענתו (שלא הוכחו, ולא מצאתי כי המבקש ביקש מבית משפט קמא מתן צווים כלשהם בעניין זה כלפי משרד הרישוי או כלפי כל צד אחר), לפיהן מדובר ברכב שעוקל שמונה חודשים לפני מועד העיסקה, מחזקות את ממצאי בית משפט קמא כי המבקש יכל לגלות בבדיקה פשוטה את מצבו הרישומי של הרכב, ומשלא עשה כן אין לו להלין אלא על עצמו בלבד.
9.חיזוק נוסף למסקנות בית משפט קמא יש בהודאת המבקש כי השתמש ברכב לפחות במשך כחצי שנה, ונראה כי כיום לא ניתן עוד להשיב את הגלגל לאחור.
10. אם אין די בכל אלה, הרי מדובר בקביעות עובדתיות אשר ערכאת הערעור אינה מתערבת בהן, כפי שנקבע ברע"א 4122/06: "בית משפט לתביעות קטנות, בתום הליך בפניו, קבע באורח מנומק מסכת עובדתית שכמובן זכותו של המבקש לחלוק עליה, אך אין בה על פניה כל דופי משפטי... גם אם נותרה טרוניה בליבו של המבקש, אין בכך כדי להצדיק, על פי גישת המחוקק בתביעות קטנות, הליכים נוספים".
10.התוצאה היא כי הבקשה נדחית.
לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות בהליך שבפני.
ניתן היום, ב' סיון תשע"ב, 23 מאי 2012, בהעדר הצדדים.