ארביב ואח' נ' הום סנטר (עשה זאת בעצמך) בע"מ

פסק דין

ב - 10/2/09 רכשו התובעים מהנתבעת אריחים מסוג פורצלן, 60X60 מזוגג, בכמות של 250 מ"ר, בעלות של 65 ₪ ל- 1 מ"ר, סה"כ 16,250 ₪.

האריחים התקבלו בביתם כשבוע לאחר ההזמנה, וסמוך לאחר מכן החלו רצפים ששכרו התובעים לרצף את הבית, ועל פי כתב התביעה נמשכה עבודתם ימים ספורים בלבד.

התובעים עקבו אחרי שלבי בניית ביתם החדש, ועם סיום עבודת הריצוף הופתעו לגלות כי יש הבדלי צבע ניכרים ובולטים בין האריחים, זאת שלא על פי הזמנתם שהייתה לאריחים בעלי צבע אחיד.

לדעתם נראים שלושה גוונים שונים באריחים.

ב- 12/6/09 כ- 4 חודשים לאחר רכישת האריחים פנו התובעים לנציג הנתבעת, אשר שיגר לביתם את העובד מר קוגלר, שהעיד גם בבית המשפט, בעל ניסיון של 30 שנה בעיסוק בקרמיקה.

לטענת התובעים קבע מר קוגלר במקום כי קיימים אכן 3 גוונים שונים באריחים, אך למרות זאת סירבה הנתבעת לשאת בעלויות ריצוף הבית מחדש כפי שדרשו התובעים.

טענת הנתבעת הייתה, לגירסת כתב התביעה כי היה על התובעים לדעת קודם לביצוע הריצוף שיש פגם איכות באריחים ולהודיע על כך מיד לנתבעת לפני ביצוע עבודות הריצוף.

עלות עבודת הריצוף כולל חומרים הייתה 13,750 ₪ באופן שהתביעה הוגשה על סך 30,000 ₪.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי האריחים שסופקו לתובעים הינם מדגם רוטוקולור, העשויים מלכתחילה בשני גוונים המשתלבים ביניהם, ואין מדובר בפגם באריחים.

מר קוגלר הגיע לביתו של התובע באור יום, לדבריו, לא היו עדיין תריסים בבית, והוא הראה לתובע כי כל שני אריחים הינם בצבע אחד, וזוג אריחים נוסף הינם בצבע אחר והם משתלבים ביניהם.

קוגלר שאל את התובע מדוע המתין עד כמעט סיום הריצוף, ולא פנה לנתבעת בשלב מוקדם בהרבה שהרי אז הייתה הנתבעת מחליפה לו את הריצוף.

התובע משיב לטענה זו כי פנה לנתבעת רק אחרי 4 חודשים, שכן רק אז שם לב להבדלי הגוונים, זאת לאחר שהותקנו בבית תריסים וחלונות.

כאמור מר קוגלר טוען כי כאשר ביקר בבית התובע עדיין לא היו מותקנים בו תריסים, באופן שהבית היה מואר.

התובע הגיש חוות דעת של שמאי מקרקעין, מר ברק, שחיווה דעתו כי יש בבית אריחים בעלי גוון בלתי אחיד, ויש אריחים פגומים בעלי כתמים וגוונים שונים, ולדעתו מדובר באריחים שהינם סוג ב' או לחילופין מסדרה שונה מרוב הסדרה המרוצפת בבית, במצב זה אין מקום להחלפה נקודתית של האריחים הפגומים ויש להחליף את כל האריחים בקומת הכניסה והחדרים.

עלות העבודה על פי חישוביו של מר ברק עולה על 52,000 ₪, זאת מבלי לקחת בחשבון כשבועיים עבודה בהם לא ניתן יהיה לגור ולקיים אורח חיים סביר בבית.

במהלך הדיון הסכים נציג הנתבעת לקבל את טענת התובע כי בעת שרכש את האריחים לא ידע על הגוונים השונים, והטענה העיקרית של הנתבעת כלפי התובע הינה כי היה עליו לפנות אל הנתבעת בשלבים ראשונים של הריצוף ולא כמעט בסיומו, ואז היה זוכה במלוא הפיצוי, דהיינו החלפת כל האריחים.

יש ממש בטענת הנתבעת כי היה על התובע להקטין את נזקיו ע"י פנייה מוקדמת יותר לנתבעת.

קשה לקבוע מתי בדיוק היה על התובע לפנות, שהרי אין להטיל עליו חובה לעקוב אחרי עבודת הרצפים באופן יום יומי, אך פנייה כעבור 4 חודשים הייתה בודאי מאוחרת ובלתי מוצדקת.

גם אם היה התובע פונה לאחר שנעשתה חלק מהעבודה, וכאמור קשה לקבוע איזהו אותו חלק, היה הדבר כרוך בהוצאות נוספות מעבר לעלות האריחים עצמם.