אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ארבט אחזקות 2009 בע"מ נ' בנימיני ואח'

ארבט אחזקות 2009 בע"מ נ' בנימיני ואח'

תאריך פרסום : 26/07/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
21890-06-11
26/07/2011
בפני השופט:
משה בר-עם

- נגד -
התובע:
ארבט אחזקות 2009 בע"מע"י ב"כ עו"ד מקסים שמגין
הנתבע:
1. איבנהו בנימיני
2. אריאל אברהם אזולאי

החלטה

מונחת בפניי בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות").

העובדות הצריכות לעניין

כנגד המשיבים הוגשה, ביום 21.06.2011, תביעה לאכיפת הסכמי שכירות, בקשר למושכר, המצוי בבנין ברח' ריבלין 3 בירושלים (להלן: "המושכר") וכן, תביעה לתשלום פיצויים, על סך של 4,930,763 ש"ח, בגין נזקים שנגרמו למבקשת, בשל הפרתם.

המבקשת הנה חברה פרטית הרשומה בישראל. על פי הנטען, ביום 9.8.2010, התקשרה המבקשת עם מר ניסים עדיקא, בהסכם שכירות, לפיו שכרה את המתחם העליון במושכר, למשך 3 שנים וכנגד תשלום דמי שכירות חודשיים, בסך 14,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק (להלן:"המתחם העליון"). על פי הקבוע בהסכם, מטרת השכירות הינה להפעלת בר, פאב, קפיטריה, מסעדה וכל מטרה חוקית אחרת.

במעמד חתימת ההסכם, שילמה המבקשת לשוכר הקודם במושכר, סך של 116,000 ש"ח, בגין מוניטין והציוד שנשאר במקום. לאחר חתימת ההסכם, החלה המבקשת לבצע עבודות שיפוצים במתחם העליון, אשר נועדו להתאים את המקום לצרכיה ובעלות כוללת של 170,000 ש"ח.

ביום 26.8.2010, נפתח המתחם העליון לקהל הרחב. ביום הפתיחה, נערכה ביקורת ע"י משטרת ישראל ונמצא, כי על המבקשת להתאים את המקום לדרישות הרשויות המוסמכות ולפתוח דלת יציאת חירום, אשר תוביל ממתחם העליון לרחוב ומשלא נעשה כן, הוצא צו סגירה מנהלי למקום. בנסיבות אלו, החליטה המבקשת להסב את הפעילות במקום לבר-מסעדה ולצורך כך רכשה ציוד נוסף בעלות כוללת של 81,927 ש"ח. בהמשך, נדרשה גם להוצאות פרסום.

ביום 8.11.2010, התקשרה המבקשת בהסכם שכירות נוסף, בקשר למתחם התחתון במושכר (להלן: "המתחם התחתון") וכנגד תשלום דמי שכירות חודשיים בסך 9,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

ביום 16.11.2010, רכשו המשיבים את המושכר ובהמשך פנו אל נציגי המבקשת והציעו לבצע עבודות לתיקון ליקויים במושכר. המבקשת מסרה את החזקה במושכר למשיבים ואולם, לאחר מספר ימים גילו, לתדהמתם, כי המושכר נחרב ונהרס כליל ולא ניתן להשתמש במקום למטרת השכירות. במהלך ביצוע העבודות גרמו המשיבים לנזקים כבדים למושכר, לרבות למטלטלין ולציוד שהיה במקום בעלויות שפורטו. זאת ועוד, המשיבים פנו לבית המשפט השלום בתביעה לפינוי המושכר ובמסגרת ההליכים שם, גובשה הסכמה, שקיבלה תוקף של החלטה, לפיה ישלימו המשיבים את העבודות במושכר ויחזירו את המצב לקדמותו בתוך 30 יום. לטענת המבקשת, חרף האמור, לא נעשה כן ומשכך, הוגשה בבית המשפט השלום, בקשה לביזיון ובענייננו, הוגשה התובענה דנא, לאכיפת הסכמי השכירות ולפיצוי בגין הנזקים הנטענים.

בכתב התביעה (סעיפים 51-52), פורטו הנזקים ובכלל זה, סך של 133,000 ש"ח לחודש בגין אובדן רווחים, בשל העדר אפשרות לעשות שימוש במושכר, למטרת השכירות, כפי שנקבע בהסכמי השכירות ולמשך כל תקופת השכירות ובסך כולל של 4,180,000 ש"ח. לביסוס טענות המבקשת, בעניין אובדן הרווחים, צורפה חוות דעת מומחה.

לצד הגשת התובענה, הוגשה הבקשה לפטור מאגרה.

על פי הנטען, אין למבקשת יכולת כלכלית לממן את האגרה. המבקשת נקלעה לקשיים כלכליים, עקב התנהגות רשלנית של המשיבים. עוד נטען, להעדר יכולת כלכלית של בעל מניותיה היחידה של המבקשת ושל מנהליה. המבקשת הוסיפה, כי ניסיונותיה לגייס כספים לתשלום האגרה כשלו. כמו-כן, פניה לבנק מזרחי טפחות, לנטילת הלוואה, לצורך מימון האגרה, סורבה. בעניין עילת התביעה, נטען, כי זו מוצקה, רצינית ומבוססת.

המשיבים מתנגדים לבקשה.

לטענתם, המבקשת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת העדר יכולת הכלכלית. עוד נטען, כי יש לתהות מהיכן גייסה בעלת המניות היחידה, במבקשת את הכספים שנדרשו לצורך ההשקעות במושכר, חרף היותה חיילת. באשר לעילת התביעה, נטען, כי קיים הליך תלוי ועומד בבית משפט השלום ועוד, כי סכום התביעה מופרז וחסר כל יסוד. בנסיבות אלו, ביקשו לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה

 כללי

אכן, ביסוד תקנות האגרות מונח איזון בין שתי תכליות נוגדות (בג"צ 6490/04 צביח ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל, פד נט 3, 742 (2005)). מחד, התקנות קובעות מנגנון של השתתפות הפרט, המבקש לנהל הליך משפטי בעלות ההליך ובשירות המתקבל ממערכת המשפט, תוך מתן אפשרות לשירות כלל הנדרשים בפועל או בכוח לבתי המשפט. (בשג"צ 5353/03 אהוד קריב נ' שירות התעסוקה, טרם פורסם, ע"א 9348/00 נחום קרליץ נ' ראש עיריית באר שבע, טרם פורסם). מנגד, מנגנון זה איננו עקרון פיסקאלי בלבד, אלא הוא בא לבסס גם את רצינות ההליך ויסודו, מתוך הנחה כי מי שנדרש לשלם אגרה עבור הליך זה או אחר, ישקול היטב את הצורך בהליך ואת האמור בו לגופו. זאת ועוד, מושכלות יסוד של מערכת המשפט הינם, כי הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין שפתח בהליך והן על מערכת בתי המשפט, קרי: הקופה הציבורית והצד שכנגד. אגרת המשפט מגלמת סכום שנדרש יוזם ההליך לשלם למדינה, לא כתמחור מלא של ההתדיינות, אלא כשהשתתפות שלו בחלק מן העלות של ההליך המשפט וכנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פד נט (4) 722,721 (2005), בש"א 4248/08 מקמלאן נ' מקמילן, פורסם בנבו, 7.10.2008). מלבד השתתפות בהוצאות ההליך לתשלום האגרה, ישנם תכליות רבות נוספות, בכלל זה התכליות שעניינן מניעת הליכי סרק, שמירת זכויותיו של בעל הדין שכנגד, קיום מנהל שיפוטי ראוי ועוד (בשג"צ 3320/11 ד"ר צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט, פורסם בנבו, 11.5.2011). ברי, כי את התכליות החשובות העומדות בבסיס האגרה יש לאזן באופן מידתי אל מול זכותו של הפרט לגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד בסיסית בשיטת המשפט הישראלית (ע"א 7333/95 ארפל אלומניום נ' קליל תעשיות, פד נא 3, 629,577 (1997), רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן, פורסם בנבו, 21.9.2010).

אם כן, בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות האגרות מגלמת איזון בין האינטרסים הנוגדים בסוגיה זו. אכן נכון, "...נקודת האיזון הראויה מחייבת קיומו של מנגנון שבכוחו להבטיח כי מחד, שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה. ומאידך, מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין לעבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה". (עניין מונדז לעיל, פסקה 9 לפסק הדין). לפיכך, פטור מתשלום האגרה יינתן מקום בו שוכנע בית המשפט כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה וסיכוייו של ההליך אותו יזם המבקש, להתקבל. התנאים לפטור – מצב כלכלי קשה וסיכויים טובים להצלחת ההליך – מצטברים ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם בנבו, 17.1.2007). בעניין זה ראוי להדגיש, כי משמעות הנטל המוטל על המבקש להוכחת קיומן של התנאים הקבועים בתקנות האגרות למתן הפטור, הינו כי על המבקש "...לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי בהתאם לדרישת התקנות". (שם).

ודוק, על המבקש פטור מאגרה לתמוך את בקשתו בתיעוד בדבר חוסר יכולתו הכלכלית לשלם את האגרה ואין די באמירות בעלמא. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי, והתקנות מחייבות אותו ליתן פרטים מלאים ומפורטים על רכושו ועל הכנסתו בששת החדשים האחרונים שקדמו לבקשה (תקנה 14(א) לתקנות האגרות).

יתר על כן, יכולתו הכלכלית של מבקש הפטור אינה נבחנת רק על פי הנכסים הנזילים אשר ברשותו, אלא גם על פי יכולתו לגייס כספים, בין היתר באמצעות "קרוביו". ההלכה היא כי על המבקש פטור מתשלום אגרה לנסות ולהיעזר לשם עמידה בתשלומים הכרוכים בהגשת התביעה על ידו, במעגל הקרוב אליו, היינו, בני משפחה וידידים ובמקרה של חברה בבעלי מניותיה ומנהליה (רע"א 10657/05 פריטלי בע"מ נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו, 05.02.2006 ; בג"ץ 6703/06 ראובן לביאב נ' רשות שדות התעופה, פורסם בנבו, 05.09.2006). רק אם ניסיונות אלה כשלו, יש הצדקה לבקש פטור, שמשמעותו הטלת ההוצאות המשפטיות על הצד שכנגד ועל החברה כולה (ת"א 47860-03-10 המועצה הלאומית למניעת תאונת דרכים נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו, 02.05.2010).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ