החלטה
לאחר ששקלתי את טענותיהם של הצדדים לא שוכנעתי כי קיימים בענייננו "טעמים מיוחדים" המצדיקים להימנע ממינוי בודק.
בטיעונם שבכתב הפנו ב"כ הצדדים לפסק-דינו של בית המשפט העליון ברע"א 8479/02 תמר סבו נ' רשות שדות התעופה בישראל, שבו נפסק, ברוב דעות, כי בית המשפט אינו צריך להפעיל את הפרוצדורה הקבועה בסעיפים 18-19 לחוק תובענות ייצוגיות, לגבי פשרה שהיא פרי הצעתו. אין הנדון דומה לראיה: ראשית, בניגוד לעניין סבו, שבו פרטי הפשרה נקבעו על-ידי בית המשפט, בענייננו גובשו פרטי הפשרה על-ידי הצדדים עצמם; שנית, דברי בית המשפט בעניין סבו מוגבלים להצעת פשרה שניתנה על-ידי בית המשפט העליון בשבתו כערכאת ערעור, להבדיל מהצעה שניתנה על-ידי הערכאה הדיונית; שלישית, קיימת סברה כי החלטת בית המשפט בעניין סבו למעשה אישרה את מחיקתה של התובענה הייצוגית, בנסיבות שעליהן חל סעיף 16 לחוק, להבדיל מאישורו של הסכם פשרה היוצר מעשה בי-דין, שעליו חלים סעיפים 18-19 (ראו: אלון קלמנט, פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית, טיוטת 28/3/10, עומד להופיע במשפטים, מא(2010); ניתן לעיין בטיוטא באתר האינטרנט של הפקולטה למשפטים במרכז הבין תחומי).
ב"כ הצדדים הוסיפו וטענו, כי השאלה העיקרית שעל בית המשפט להכריע בה במסגרת אישור הסכם הפשרה היא משפטית, ואולם איני רואה פסול בכך שבית המשפט יקבל חוות-דעת נוספת אודות הסיכויים והסיכונים שבפניהם עומדים שני הצדדים.
זאת ועוד: כפי שיפורט להלן, מעבר לשאלות המשפטיות בדבר פרשנות הסכם האחריות והשירות של המשיבה, קיימות שאלות נוספות הטעונות בדיקה.
אני ממנה אפוא כבודק את עו"ד נמרוד תבור מרח' היצירה 3 רמת-גן.
בהתאם לסעיף 19(א)(4) לחוק מתבקש הבודק להתייחס ליתרונות ולחסרונות של הסדר הפשרה מבחינת כלל חברי הקבוצה, בשים לב למכלול הנסיבות. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, מתבקש הבודק להתייחס לשאלות הבאות:
א.באיזו מידה, אם בכלל, מוסיף הסכם הפשרה על זכויותיהם של מנויי המשיבה, על-פי ההסכמים הקיימים עמם עובר להסכם הפשרה.
ב.שאלות בית המשפט בישיבת 21/10/09 (עמ' 5-6 לפרוטוקול) ותשובת המשיבה מיום 27/12/09.
ג.שווי ההטבה לקבוצה: במסגרת זו מתבקש הבודק לבחון, בין היתר, ככל שהדבר ניתן, את סבירות הגעתה של ההטבה לחברי הקבוצה. כמו כן מתבקש הבודק לבדוק, האם החברות המתחרות למשיבה גובות תשלום בגין תיקוני סדקים ושברים, או שמא כלולים תיקונים אלו במסגרת שירות האחריות והתיקונים הכלליים.
המשיבה תישא בשכרו של הבודק, אך לאחר שהבודק יקבל לידיו את החומר הרלבנטי הוא מתבקש לנקוב בשכרו ולהודיע על כך לצדדים, ולא להתחיל בעבודתו אלא לאחר שהמשיבה תאשר בכתב שהשכר מקובל עליה. אם תהא מחלוקת בעניין זה, תודיע על כך המשיבה לבית המשפט.
הבודק מתבקש להמציא לב"כ הצדדים ולבית המשפט את חוות-דעתו עד ליום 12/9/10.
כל צד יהיה רשאי להגיש לבודק כל חומר בקשר להסדר הפשרה והבודק מצידו יהיה רשאי לבקש מהצדדים כי יעמידו לרשותו כל מידע שבידיהם, הרלוונטי לעניין בהתאם לשיקול דעתו, וכן יהיה רשאי לזמן את הצדדים כדי לשמוע עמדתם בעניין ולהציע שינויים בהסדר הפשרה, הכל כפי שימצא לנכון וכאמור בחוק תובענות ייצוגיות.
הבודק מתבקש להצהיר תוך 10 ימים, כי אינו מצוי בניגוד עניינים עם מי מהצדדים.
ב"כ המשיבה מבקש להורות כבר עתה כי הבודק יהיה חייב לשמור על סודיות בנוגע לנתונים שיימסרו לו. איני רואה מקום להקדים ולתת הוראות בעניין זה. ככל שיימסרו לבודק נתונים אשר המשיבה תהיה סבורה שיש לשמור לגביהם על סודיות, תוכל להגיש לבודק בקשה מתאימה ובמידת הצורך להוסיף ולפנות לבית המשפט.
המזכירות תמציא לבודק (עו"ד נמרוד תבור, רח' היצירה 3, רמת-גן) את העתק החלטה זו וכן העתק מהבקשה לאישור הסדר הפשרה על נספחיה. גם ב"כ הצדדים ימציאו את ההחלטה לבודק.
נדחה לישיבת מעקב קצרה ליום 15/9/10 בשעה 14:00.
ניתנה והודעה היום, ח' אב תש"ע, 19/07/2010, במעמד הנוכחים.
יצחק ענבר, שופט
הוקלד על ידי: ציפי בן-שבת