אקשיקר נ' לקסן ישראל בע"מ

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה נגד הנתבעת שהפעילה את מלון הנסיכה באילת, לקבלת זכויות סוציאליות בסך של 214,412 ₪, בגין תקופת עבודתו מחודש אוקטובר 1999 ועד לחודש יולי 2009.

להלן רכיבי התביעה:

השלמת פיצויי פיטורים בסך של 34,762 ₪

הפרשי שכר החל מחודש 6/2003 ועד לחודש 4/2004 7,506 ₪

הפרשי שכר החל מחודש 5/2005 ועד לחודש 6/2009 154,287 ₪

פיצוי בגין אי הפרשה לקרן הפנסיה 5,610 ₪

פיצוי בגין אי הפרשה לקרן השתלמות 7,212 ₪

דמי חגים5,035 ₪

2.התובע הועסק אצל הנתבעת בתפקידים שונים: בתחילה התקבל לעבודה כעובד מחסן בגדים, לאחר זמן מה הועבר למכבסת המלון ובמאי 2005 מונה למנהל המכבסה. החל משנת 1999, נחשב התובע כעובד שעתי, ומשנת 2005 נחשב עובד חודשי, החל מחודש מאי 2009, שב למתכונת העסקה לפי שעות.

התובע חתם על הסכם עבודה אישי ביום 01.05.05 אשר כותרתו "חוזה עבודה אישי להעסקת מנהלי ביניים". במסגרת ההסכם התחייב התובע לעבוד 22 ימים בחודש, שכרו של התובע על פי חוזה העסקה היה שכר גלובלי וכן ניתנו לו תוספות קבועות.

בחודש מאי 2009, ביקשה הנתבעת להחתים את התובע על חוזה העסקה חדש, התובע לא חתם על חוזה העסקה החדש. התובע הגיש מכתב התפטרות ביום 08.06.09 המודיע על סיום העסקתו החל מיום 09.07.09.

ביום 11.08.09 הועברו לידי התובע כספי הפיצויים אשר נצברו לזכותו בסך 36,627 ₪ בגין התקופה בה הופרשו עבורו ההפרשות, החל מיולי 2000 עד לחודש מאי 2009.

3. התובע מבסס את עיקר תביעתו על הוראות הסכם הקיבוצי הכללי בענף המלונאות נוסח משולב- 7075/96.

התובע תובע גמול עבור ארבעה ימי חג לשנים 2003, 2004 ו-2005, לטענתו באותם ימים הוא לא עבד ולא שולמו בגין אותם ימים ימי חג. התובע תובע בגין רכיב זה 751 ₪ (187.72X4).

עיקר תביעתו של התובע מתבססת על העסקתו כמנהל המכבסה בחודש מאי 2005 ועד למועד סיום עבודתו, יולי 2009. לטענתו למרות העובדה שהיה מנהל מכבסה הוא לא היה בתפקיד ניהולי כנדרש בחוק שעות עבודה ומנוחה ולכן הנתבעת לא היתה זכאית להעסיקו כעובד גלובלי אלא היתה צריכה להעסיק אותו על פי ההסכם הקיבוצי. לטענתו, הנתבעת פיצלה את שכרו לרכיבים שונים אולם מדובר בשכרו הקובע מאחר שאותם רכיבים לא היו מותנים בתנאי כלשהו. לטענתו מדובר בסכום של 1,520 ₪ מידי חודש ולכן יש לקבוע את שכרו הקובע מידי חודש על סך של 7,597 ₪ ולא 6,077 ₪ כפי שציינה הנתבעת בתלושי השכר. בסיכומיו זנח התובע את תביעתו להפרשי שכר לתקופה יוני 2003 ועד אפריל 2004.

4.התובע דורש פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך של 6% וכן אי הפרשה לקרן השתלמות בסך של 7.5% מתוך הסכום של 1,520 ₪ עבור תקופה של 51 חודשים החל ממאי 2005, כלומר סך של 4,560 ₪ בגין אי הפרשה לפנסיה ו-5,700 ₪ בגין אי הפרשה לקרן השתלמות.

5.כאמור, התובע טוען שהנתבעת שילמה את שכרו בניגוד לסעיף 5 לחוק הגנת השכר, לכן לטענתו יש לערוך חישוב של הפרשי השכר המגיעים לו לפי ההסכם הקיבוצי בענף המלונאות. לטענתו תפקידו לא נמנה על התפקידים שהוגדרו בהסכם הקיבוצי, הוא לא קיבל הטבות מיוחדות בשל תפקידו.

6.התובע טוען שהוא נדרש להעביר כרטיס נוכחות בכניסתו למלון וביציאה ממנו ובהסתמך על אותם דו"חות הוא זכאי להפרשי שעות בסך כולל של 79,722 ₪, על פי תחשיב שהגיש שמבוסס על דוחות הנוכחות שהנפיקה הנתבעת ולפיהן עבד 1090.7 שעות נוספות משנת 2005.

התובע תובע פיצויי פיטורים מאחר שלטענתו הוא סיים את עבודתו בשל שינוי חד צדדי בהסכם העבודה ולאחר שחש מאוים וחשש מפני הרעת תנאי עבודתו, הגיש מכתב התפטרות.