החלטה
המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטרות במסגרת תיק הוצאה לפועל שבכותרת.
טענת המבקש, כי מדובר בשיקים לפיקדון, שנמסרו למשיבה להבטחת תשלום שחייב אביו של המבקש למשיבה, בתמורה למסירת שני רכבים לאביו. לטענת המבקש לא היו לו קשרים מכל סוג שהוא עם המשיבה. עוד נטען ע"י המבקש כי במקרה דנן קיים כשלון תמורה מלא וחוסר תום לב קיצוני של המשיבה, לא התממשו התנאים למימוש שיק הפיקדון והוא אינו חייב כספים למשיבה. מוסיף המבקש וטוען כי המשיבה אינה מחזיקה כשורה בשיקים.
לגרסת המבקש, אביו ניהל עסק של סחר ברכבים. אביו רכש את הרכבים מבסול סלמאן (רכב סלמאן) באמצעות מימון של המשיבה. בעסקה האחרונה, רכש האב שני רכבים מסוג טויוטה ופורד מרכב סלמאן, במימון המשיבה שרשמה שעבוד על הרכבים לטובתה, ובתמורה הפקיד האב בידי המשיבה 144,000 ₪ בשיקים עתידיים ושלושה שיקים מחשבון המבקש בסכום כולל של 6,750 ₪ ושיק נוסף על סך- 800 ₪, מחשבון אחיו של המבקש.
לבקשת האב, הועברה הבעלות על הרכב מסוג טויוטה על שם אחות האב (דודתו של המבקש) והרכב מסוג פורד על שם בן האב (אחיו של המבקש) ולשם כך, הפקיד האב בידי המשיבה שיק פיקדון על סך 74,250 ₪, המשוך על שם המבקש, להבטחת פירעון השיקים העתידיים.
לאחר פרק זמן, כשנותר סכום שאינו פחות מ-60,000 ₪, השיקים העתידיים חוללו בהעדר כיסוי בחשבון הבנק של האב והמשיבה נכנסה לחצר האב ולקחה את שני הרכבים, לא כדין, והעבירה את הזכויות לצדדים שלישיים בזייפה את חתימות בעלי הרכבים, הכל ללא הסכמת האב, ובשל כך, הורה המבקש לבטל את שיק הפיקדון ושיק אחד או שניים על סך 2,250 ₪ כל אחד.
תצהירם של המבקש ואביו צורפו כתמיכה להתנגדות. המצהירים נחקרו על תצהירם והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה, מכאן ההחלטה.
משעה שמוגשת התנגדות לביצוע שטר ומועברת לדיון בבית המשפט, היא נידונה כבקשת רשות להתגונן ונבחנת לאור ההלכות שנקבעו לעניין ההליך בסדר הדין המקוצר. מי שמבקש רשות להתגונן איננו חייב לשכנע את בית המשפט, בשלב הדיון בבקשה לרשות להתגונן, בנכונות טענותיו העובדתיות. כל מה שצריך בית המשפט לברר הוא האם טענותיו של המבקש מהוות הגנה בפני התביעה אם תוכחנה במשפט (דוד בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה עשירית ע'247).
בענייננו, הבקשה לביצוע שטר הוגשה על יסוד שני שיקים כמפורט להלן:
שיק על סך 2,250 ₪ שמועד פרעונו 30/11/11 ושיק על סך 74,250 ₪ שמועד פרעונו 30/1/12, שני השיקים משוכים על שם המבקש, שאין חולק שלא היה מעורב בעסקת היסוד שנערכה בין האב לבין המשיבה וכך העיד:
ש:אתה לא מכיר את אקסרא ליסינג ואקסרא מימון.
ת: לא, לא עשיתי איתם שום עסקה ולא לקחתי מהם מימון.
ש:אין לך כל קשר איתם.
ת: לא.
בפי המבקש 3 טענות עיקריות שאדון בהן כסדרן:
כשלון תמורה מלא וחוסר תום לב קיצוני של המשיבה – לטענת המבקש לא התממשו התנאים למימוש שיק הפיקדון על סך 74,250 ₪ והשיק האחר בוטל עקב ביטול העסקה באופן חד צדדי על ידי המשיבה. לטענת המבקש, אביו לא נותר חייב כספים למשיבה, מאחר והרכבים נלקחו ע"י המשיבה והבעלות בהם הועברה לצדדים שלישיים, תוך זיוף חתימות בעלי הרכבים.
מנגד, גרסת המשיבה כי השיק על סך 74,250 ₪ לא שימש כשיק פיקדון, אלא כביצוע תשלום עבור יתרת החוב שחב אביו של המבקש למשיבה, לאחר שקוזזו הסכומים שהתקבלו בעקבות מכירת הרכבים.
המחלוקת עיקרית בין הצדדים נעוצה סביב השאלה האם השיק על סך 74,250 ₪ ניתן כשטר פיקדון להבטחת העסקה בין האב לבין המשיבה או עבור תשלום יתרת החוב שחב האב כלפי המשיבה.
כאמור, לטענת המבקש, שיק הפיקדון נמסר לידי המשיבה במסגרת רישום הבעלות של הרכבים על שם קרובי המשפחה של המבקש, להבטחת התשלומים העתידיים של האב בגין רכישת הרכבים. במילים אחרות, להבטחת החזר המימון שקיבל האב מהמשיבה לרכישת הרכבים. ראה תשובתו של המבקש בעמוד 2 שורה 2 לפרוטוקול "בהלוואה שנתנו 144,000 ₪ נתתי גם שיק להבטחה".
כאשר נשאל המבקש בחקירה הנגדית להבטחת מה ניתן השיק, השיב : "הבטחת העסקה של רכב" "שיעבירו בעלות" (שורות 3-6 עמוד 2 לפרוטוקול).