אקספרס שרותים אחזקות ובינוי בע"מ נ' מימון

פסק דין

1.בפני בקשת רשות להתגונן בפני תביעה כספית בסך 38,259 ₪. על פי כתב התביעה, הזמין המבקש את המשיבה לבצע עבודות ניקוי וייבוש אחרי שבית מגוריו הוצף במים עכורים, כתוצאה מפיצוץ צינור מים מקומי, אולם לא שילם את התמורה החוזית.

2.על פי הבקשה, עוד לפני שהגיעה המשיבה, כבר שכר המבקש שירותי חברה נוספת לביצוע טיפול ראשוני; בטופס ההזמנה מולאו מספר פרטים לאחר החתימה (לא פורט מה); אנשי המשיבה הגיעו, אולם לאחר שהחלו בהפעלת מאווררי הייבוש, ביקשם הנתבע להפסיק; התעריפים הנקובים מופרכים. לבקשה צורפה, בין היתר, חוות-דעת מומחה של שמאי, מר ויקטור מגידיש, אשר בחן את הנזקים ואמד את העלות לתקנם, כשלעלות זו הוסיף את ההוצאות שהוציא (או אמור היה להוציא) המבקש; בין היתר, אישר שם המומחה את החשבונית שהוציאה המשיבה, ושעל פיה הוגש כתב התביעה, כמו גם את החשבונית שהוציאה החברה הנוספת שנשכרה כאמור.

3.המבקש נחקר, והתברר עוד, כי חברת הביטוח – שבעבורה הוכנה חוות-הדעת – כבר שילמה למבקש את תגמולי הביטוח, לרבות הכספים שהיו מיועדים לכיסוי החשבונית שהוציאה המשיבה. בעת החקירה, הוסיף המבקש וסיפר, כי בצוק העתים, מחמת הלחץ בו היתה נתונה אשתו בעת הארוע, אף שכר פועלי יום, שקיבלו שכרם במזומן, מכיסו, וכי לפיכך – לתפיסתו – הרבה מהעבודה שאמורה היתה להתבצע על ידי המשיבה בוצעה בפועל על ידי המבקש או מי מטעמו, ועל כן הוא זכאי לשיפוי בגין הוצאותיו, מתוך הסכום שאמור היה להיות משולם למשיבה.

4.דין הבקשה להידחות. אמנם, ההלכות בנוגע למתן רשות להתגונן מקלות ביותר, אולם במקרה דנן, אין הבקשה מגלה הגנה כלשהי. לא זו בלבד שהמבקש הזמין את השירותים מאת המשיבה, כשירות דחוף, ושטופס ההזמנה אף מכפיף את סכום התמורה לקביעת השמאי; אלא שהשמאי אישר את החיוב, והעיקר – חברת הביטוח אף שילמה למבקש על סמך אותו אישור, לכיסוי אותו חיוב. מדובר בכספים שהגיעו לידי המבקש, משל היה "צינור" המיועד להעברת הכספים הלאה, למשיבה. אלא שהמבקש עיכב את הכספים בידיו, ולא מצאתי בטיעוניו הצדק מינימלי לכך.

5.כל דברי המבקש אודות העבודות שביצעו אנשיו – לבד מכך שאין קשר ישיר בינם לבין הטענות שבבקשת הרשות להתגונן – אינם מפחיתים מהעובדה דלעיל. השמאי לא הזכיר בחוות-דעתו מאומה אודות הוצאות נוספות בהן נשא המבקש, וחברת הביטוח לא התיימרה לממן הוצאות כאלה. בין אם אכן שולמו הוצאות כאלה מכיסו של המבקש, ובין אם לאו (והספק מתעורר במלוא עוז לאור העדר התייחסות לכך הן בתצהיר התומך בבקשה והן בחוות-דעת השמאי, אשר נערכה, לפי עדות המבקש, לאחר מספר מפגשים ושיחות בין המבקש לבין השמאי) – אין הדבר מקנה למבקש זכות לעשות דין עצמי ולעכב תחת ידיו תשלום מחברת הביטוח המיועד להעברה למשיבה.

6.הבקשה נדחית בזה, איפוא, והמבקש יישא בהוצאות המשיבה, עבור הבקשה והדיון, בסך של 3,600 ₪.

7.לאור דחיית הבקשה, ניתן בזה פסק-דין על פי העתירות שבכתב התביעה. ב"כ המשיבה רשאי להגיש פסיקתה לחתימתי.

ניתן היום, ה' טבת תשע"ד, 08 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.