אצקוביץ נ' בן ישי ואח'

החלטה

רקע:

1.ענייננו בבקשת הנתבעת להתיר לה להביא ראיות לסתור קביעת נכות על-פי, וזאת מכוח סעיף 6ב. לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975.

2.מדובר בתביעה לפיצוי בגין תאונת דרכים מתאריך 03/11/2010.

התאונה הוכרה במל"ל כתאונת עבודה, ולתובעת נקבעה לה נכות צמיתה בשיעור 10% בגין הגבלה קלה בתנועות גב מתני.

טענות המבקשת/הנתבעת 2:

3.התובעת לא התלוננה כלל על פגיעה בגב תחתון, ולראשונה טענה לפגיעה בגב עת התייצבה לבדיקה בפני הועדה הרפואית מדרג ראשון; ועדת העררים מטעם המל"ל אישרה את הקביעה.

4.לעיון הועדה אמנם עמד צילום CT מ-16/12/2010 (התאונה מ-03/11/2010), שבו נמצא בלט אחורי מרכזי עם לחץ על השק הדורלי בגבהים 4L - 3L ו-5L – 4L, אלא שבפני ועדות המל"ל לא עמד תיקה הרפואי של התובעת, ולמצער הוועדה לא עיינה בתיקה הרפואי ממנו ניתן ללמוד על עבר רפואי עשיר של תלונות על כאבי גב לרבות פריצת דיסק בגובה 5L-4L.

5.על-פי הרישום הרפואי מעברה, ב-24/04/97 הגיעה התובעת לבית-החולים עם תלונות על כאבי גב תחתון, ואושפזה פעמיים לאחר שהחליקה ונפגעה בגב.

ועוד, בהתאם לרישום רפואי בתיק קופ"ח מיום 27/10/2005 לתובעת פריצת דיסק בגובה 5L – 4L מגיל צעיר, וכי "לאחרונה" חלה החמרה עם הקרנה לרגל שמאל, והדבר גם נמצא בצילום CT מ-15/11/2005. ברישום רפואי מ-07/09/2009 צוין, כי התובעת נפלה בבית ונחבלה בעכוז ובכתף.

6.הפסיקה הכירה בהיעדר ידיעה של הועדה הרפואית על עברו של הנבדק, כאחד "הטעמים המיוחדים" המצדיקים התרת הבאת ראיות לסתור.

בעניין זה מפנה הנתבעת, בין היתר, לפסק-דינו של כב' השופט אור ב-ע"א 5779/90, הפניקס הישראלי נ' טיארה עבדל אחמד.

הדברים הינם מקל וחומר במקרה שבפנינו, כאשר הנכות שנקבעה הינה בגין הפגיעה בגב תחתון, וכשעברה הרפואי של התובעת אף הוא בנוגע לגב תחתון.

טענות המשיבה/התובעת:

7.בניגוד לטענות הנתבעת, בפני הועדות הרפואיות עמד התיעוד הרפואי הרלוונטי, גם מעברה של התובעת, כפי שהדבר מצוין בסעיף 4 לפרוטוקול הועדה הרפואית מדרג הראשון, וסעיף 12 לפרוטוקול הועדה הרפואית לעררים, שם צוין, כי עמדו לעיון הועדות הכרטיסים הרפואיים של התובעת. הדברים גם נלמדים ממכתב ששלח המל"ל לב"כ התובעת בדבר איסוף מלוא תיקיה הרפואיים (המכתב צורף לתגובת התובעת כנספח 3).

8.התובעת, ובניגוד לטענות הנתבעת, אכן נחבלה בגבה בתאונה נשוא התביעה, וזאת נלמד ממנגנון התאונה – דריסה ע"י מלגזה שהפילה את התובעת ארצה; וכן מהתיעוד הרפואי המציין את הפגיעה בגב, דוגמת הרישום הרפואי מ-28/11/2010 (נספחים 5, 6 ו-7 לתגובה).

טענות הנתבעת בתשובתה לתגובת התובעת:

9.הנתבעת חוזרת בתשובתה על עיקר טענותיה שהועלו בבקשתה. עוד מדגישה, כי מפירוט החומר הרפואי שעמד לעיון הועדה הרפואית מדרג ראשון עולה, כי התיעוד הרפואי מעברה לא עמד לעיון הועדה. לא נרשם, כי עמד לעיון הועדה תיק קופ"ח, לדוגמא.

10.בתעודת המיון מיום התאונה, ובדו"ח ההעברה באמבולנס לא צוין דבר החבלה הנטענת בגב. גם בטופס התביעה לדמי פגיעה שהוגש ע"י התובעת למל"ל אין זכר לפגיעה בגב; והדבר כאמור הופיע לראשונה בדו"ח הועדה הרפואית מדרג ראשון.

11.בדו"ח הועדה הרפואית לעררים אמנם נרשם "כרטיס רפואי", בין המסמכים שעמדו לעיון הועדה, אך לא פורט באיזה כרטיס רפואי מדובר, כך שלא ניתן להבין אם מדובר בכרטיס רפואי שוטף, של רופא המשפחה, או בכרטיס מרפאה אורטופדית.