אפרת ואח' נ' חברת פיק אפ בע"מ ואח'

פסק דין

1.בפנינו תביעת התובע לתשלום פיצויי פיטורים ותשלומים נוספים הנובעים מתקופת עבודתו בנתבעת וסיומה.

2.הנתבעת הגישה תביעה שכנגד במסגרתה עתרה לחיוב התובע בתשלום בגין אי מתן ימי הודעה מוקדמת ופיצויי בגין נזקים אשר נגרמו נוכח נסיבות סיום העבודה.

הצדדים לתובענה -

3.גיא אפרתי (להלן- התובע) הינו נהג משאית.

4.חברת פיק אפ בע"מ (בשמה הקודם דאב קלרינס בע"מ) (להלן-הנתבעת) הינה חברה אשר עיקר עיסוקה בהובלת מזון בקירור. החברה המשיכה את פעילות חברת דאב קלרינס בע"מ.

המחלוקות העיקריות-

5.המחלוקת העיקרית בין הצדדים הינה האם התובע עונה אחר התנאים הקבועים בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963, דהיינו האם יש לראותו כמי שהתפטר בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים. בהתאמה חלוקים הצדדים בשאלה האם התובע זכאי לדמי הודעה מוקדמת.

בנוסף, חלוקים הצדדים ביחס לתשלומים שונים להם עתר התובע.

6.במסגרת התביעה שכנגד טענה הנתבעת כי נגרמו נזקים כתוצאה מהתנהלות התובע. לשיטתה נוכח נסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים, התובע חב בתשלום דמי הודעה מוקדמת. מנגד הכחיש התובע את כל טענות הנתבעת שהועלו במסגרת כתב התביעה שכנגד.

העדים-

7.מטעם התובע העיד התובע עצמו. מטעם הנתבעת העיד מנהל הנתבעת וב"כ מר דוד מזור (להלן מנהל הנתבעת).

התפטרות הנחשבת כפיטורים בהתאם להוראות חוק פיצויי פיטורים:

8. סעיף 11(א) לחוק, מציין כאמור שתי חלופות, אשר כל אחת מהן דינה לעניין החוק כפיטורים. הראשונה - התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה השנייה - התפטרות מחמת נסיבות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד, שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו. (ראו: דב"ע מח/3-155 אברהם פנחסי נ' מכלוף שיטרית, עבודה ארצי, כרך כא(3), 356).

9. ההלכה הפסוקה קבעה כי - "הנטל להוכחת טענת התפטרות "בגין הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או "בשל נסיבות אחרות שביחסי עבודה", מוטל על הטוען, קרי, על העובד" (ראו: דב"ע לג/3-58 האוניברסיטה העברית ירושלים נ' בתיה מינטל, פד"ע ח 65;דב"ע מח/3-159 שלום נ' מירון סובל שור ושות', פד"ע כ' 290).

ראשית, עליו להוכיח כי אכן הייתה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו או כי היו נסיבות אחרות ביחסי העבודה, בעטין לא ניתן היה לדרוש כי ימשיך בעבודתו.

אשר לטיב ההרעה בתנאי העבודה, נקבע לא אחת כי ההרעה צריכה להיות מוחשית עד כדי ייחוס למעביד רצון להפטר מן העובד (ראו: ע"א 496/67 שוקרי נ' מדינת ישראל פד"י כב (1), 395; עד"מ חברת השמירה בע"מ - מילר, (פורסם במאגרים האלקטרוניים, מיום 3.3.04).

שנית, על העובד להוכיח את "הקשר הסיבתי" בין ההתפטרות להרעה או לנסיבות הנ"ל קרי, עליו להוכיח כי החלטתו להתפטר נבעה בשל הטעמים לעיל, ולא בשל טעם אחר (ראו: דב"ע מח/3-159 חיים שלום - מירון סובל שור ושות', פד"ע כ ; דב"ע לה /3-41 היגר נ' שוורץ פד"ע ז' עמ' 24).

שלישית, על העובד להוכיח כי נתן התראה סבירה למעביד בדבר כוונתו להתפטר, כך שתהא למעביד הזדמנות לפעול לתיקון המצב. נקבע, כי כאשר מדובר בנסיבות שבידי המעביד לתקנן, על העובד להעמיד את המעביד על כוונתו להתפטר, כך שתהא למעביד הזדמנות לעשות לסילוק הסיבה, ורק אם לא עשה לסילוקה – יתקיים האמור בסעיף 11(א) לחוק (ראו: דב"ע לה/3-15 בן צור דרויאנוב בע"מ נ' זיגמונד רוסקיס, עבודה ארצי, כרך ח(2), 60 ;דב"ע שן/3-10 חיים כהן נ' הלר פיסול ותכשיטים בע"מ, פד"ע כא, 238;דב"ע מח/3-174 טלסיס בע"מ נ' מיכאל רוגל, פד"ע כ,421 ).

10. דומה כי אין מחלוקת כי בחודש אוקטובר 2010, הועבר התובע ע"י מנהל הנתבעת מתפקידו ונאמר לו כי מעתה ואילך עליו לשמש כעוזר נהג ולא כנהג (ראו עדות התובע עמ' 11 לפר שורות 29-31). יצוין כי בעוד התובע טוען בתצהירו כי "לפתע" החליט מנהל הנתבעת להעבירו מתפקידו, בעדותו אישר כי היה זה לאחר שהמשאית בה נהג הורדה מהכביש בשל ליקויים. עם זאת העובדה כי העברתו לתפקיד אחר נעשתה על רקע מעשה או מחדל אשר ייחסה הנתבעת לתובע, אין בה כדי להשפיע על עצם הקביעה האם מדובר בהרעה מוחשית בתנאי ההעסקה. בהמשך נעמוד על משמעות הליקויים שנמצאו במשאית בה נהג התובע כפי שנטענו ע"י הנתבעת.