אפרתי נ' אלקטרה מוצרי צריכה (1995) בע"מ

פסק דין

ענינה של התביעה שלפני הוא פיצוי עקב פגם במחשב נייד בטענה שהמחשב שנקנה אינו תקין.

התובעת קנתה מהנתבעת, חברת מחסני חשמל ובשמה הנוכחי, אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ, מחשב נייד מדגם HP 625 במודיעין.

לטענת התובעת, לאחר כ14 יום מיום הקניה, מיד עם הפעלת המחשב, הבחינה כי המחשב אינו פועל כשורה, ללא סיבה הגיונית. לפיכך פנתה לנתבעת, בתחילה טלפונית, בדרישה להחליף את המחשב הפגום אך נתקלה בסירוב.

כשבוע לאחר מכן פנתה לחנות במודיעין, ממנה רכשה את המכשיר, בדרישה להחליף את המחשב הפגום או לבטל את העסקה, אך הנתבעת או מי מנציגיה סרבו לעשות כן.

הנתבעת הפנתה את התובעת למעבדה לתיקון, מעבדת טלדור.

התובעת טוענת כי על אף שפנתה פעמים מספר למעבדת השירות לא תוקן כהלכה המחשב.

בכתב ההגנה טוענת הנתבעת כי אין לחייב אותה וכי יש אף למחוק את התביעה כנגדה על הסף.

לטענתה, בהתאם לתעודת האחריות של המוצר, האחריות היא אחריות של חברת HP והשירות ניתן על ידי מעבדת טלדור, היא נותנת השירות ולא הנתבעת. לפיכך, משמסרה הנתבעת לתובעת תעודת אחריות במעמד רכישת המחשב, הרי שעל התובעת לפנות ישירות למעבדת טלדור, נותנת השירות לחברת HP.

לאורך כל כתב ההגנה הדגישה הנתבעת כי אינה בעלת הדין הנכון וכי על התובעת לפנות לקבלת שירות במעבדה בשירות.

כך עוד טוענת הנתבעת, כי מדובר במחשב שנעשה בו שימוש, ולא ניתן להחזירו או להשיבו לנתבעת הן על פי חוק הגנת הצרכן (תקנות ביטול עסקה תשע"א-2001) והן על פי כל דין.

בדיון נשמעו התובעת ונציגת הנתבעת. התובעת העידה בצורה פשוטה ורהוטה. נציגת הנתבעת הפנתה לטופסי קריאת שירות, ולטענתה, "דאגנו לאיסוף מהבית כל הזמן ולא נכון שזרקנו אותה... אישית פנינו למנהל השירות באלקטרה וביקשנו עזרה כי זה לא תקין ש4-5 חודשים של תיקונים...".

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, שמעתי את העדים, התרשמתי מהם במישרין ועיינתי בראיות שהוגשו בדיון והגעתי למסקנה שדין התביעה להתקבל.

העדפתי את גרסת התובעת שלפיה לקה המוצר בפגם לפני מסירתו, לפיכך התובעת זכאית לפיצויים עקב הפרת חוזה המכר.

מעבר לכך מסתמנת הפרה של כללים מתוקף החקיקה הצרכנית, ועל כך אפרט להלן.

יצויין כבר, לענין טענות הנתבעת אשר לשאלת האחריות לתקינות המכשיר- הנתבעת גם בתיקים אחרים שהתנהלו בבתי משפט אחרים, טענה טענות מסוג זה לפיה היא משווקת מוצרי חשמל ואין היא מספקת אחריות או שירות למוצרים הנמכרים. בתי משפט ברחבי הארץ ואף בבית משפט המחוזי בירושלים קבעו חד משמעית:

"לאחר שעיינתי בטענות המבקשת, הנני סבורה כי דין הבקשה להידחות בלא צורך בתשובה.

ראשית, ועל פי הכלל, אין מקום להתערב בממצאים העובדתיים כפי שנקבעו ע"י הערכאה הדיונית. זו העדיפה את גרסתו של המשיב ועל פיה סמוך לאחר תחילת הפעלתו של מכשיר הטלוויזיה נתגלה כי המכשיר מקולקל. בית המשפט דחה את טענת המבקשת כי פנייתו הראשונה של המשיב למבקשת הייתה רק בחודש מרץ 2008, וקבע כי עם גילוי הליקוי פנה המשיב אל המבקשת. המבקשת היא גם זו אשר, לפי הבנתו של המשיב, נטלה ממנו את הטלוויזיה לתיקון ומאז "נעלמו עקבותיה". למותר לציין כי אין לשעות לשלל הטענות העובדתיות החדשות שהועלו ע"י המבקשת לראשונה בבקשתה.

אין, ככל הנראה, חולק, כי המשיב אכן קיבל מן המבקשת תעודת אחריות לתקינותו של מכשיר הטלוויזיה מטעם היבואן. ואולם, אין במסירת תעודת אחריות כדי לפרוק את המבקשת מחובותיה כמוכרת המוצר. חובתו של המוכר היא למסור לקונה ממכר המתאים למוסכם בין הצדדים. ככל שמסר ממכר פגום שאיננו יכול לשמש למטרה לה נרכש, הפר את חיוביו (וראה ס' 11 לחוק המכר, תשכ"ח-1968). במקרה כזה, זכאי הקונה לתרופות בגין הפרת החיוב, ביניהן ביטול ההסכם והשבת התמורה ששולמה על פיו. וראה לענין זה א' זמיר, חוק המכר, תשכ"ח-1968(פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג' טדסקי) בע' 258-259: