ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
2854-09
28/05/2013
|
בפני השופט:
שרה מאירי-אב"ד
|
- נגד - |
התובע:
אפק אסתר
|
הנתבע:
המוסד לבטוח לאומי
|
פסק-דין |
פסק דין
1.בפנינו תביעת תלויים שהגישה אלמנתו של ד"ר עוזי אפק ז"ל, שהוכר כנפגע בתאונת עבודה מ-20/3/97 ונקבעה לו נכות בשיעור 100%, ונפטר ב-17/11/07 ("המנוח").
לאחר דיון מוקדם בפני כבוד השופטת (כתוארה דאז) ו. סאמט הודיעו הצדדים כי מסכימים הם על מינוי מומחה יועץ רפואי ובהתאם מונה פרופ' ע. סיקולר, מנהל מחלקה פנימית בבי"ח סורוקה, והועברו אליו העובדות הבאות:
א.ביום 20/3/97 אירעה למנוח עוזי אפק ז"ל פגיעה בעבודה.
ב.המנוח הוכר כנפגע בעבודה. הפגימות שהוכרו בעקבות הפגיעה בעבודה: חבלה בריאה שמאל, חזה אוויר בשתי הריאות, כוויה בחזה ובצוואר, שברים בחוליות בפרוציסוס ספינוזוס של חוליות D8 – D7 גבי, שיתוק בגפיים תחתונות.
ג.המנוח נפטר ביום 17/11/07, כ-10 שנים לאחר הפגיעה בעבודה.
ד.מצבו הרפואי של המנוח – כאמור בכרטיסים הרפואיים.
2.א.בחוות דעתו מ- 22.6.11 השיב המומחה כדלקמן:
ש.מהי המחלה בגינה נפטר המנוח ב-17/11/2007:
ת.המנוח סבל ממחלת לב כלילית. העורקים הכליליים הם העורקים המספקים דם לשריר הלב עצמו. סתימה בעורקים אלה גורמת לפגיעה באספקת הדם לשריר הלב (איסכמיה) ונזק לרקמת השריר. אוטם שריר הלב פירושו נמק ומוות של הרקמה אשר אספקת הדם אליה נחסמה. כאשר שריר הלב ניזוק, תפוקת הלב יורדת. ירידה קשה בתפוקת הלב גורמת לאי ספיקת לב אשר אחד מביטוייה הוא בצקת ריאות. בנוסף, שריר הלב הפגום חשוף להפרעות קצב אשר עלולות להיות קטלניות.
החסימה בעורקים הכליליים היא לרוב בשל טרשת עורקים. גורמי הסיכון השכיחים לטרשת העורקים הם: גורמים גנטיים, עודף שומני הדם, סכרת, יתר לחץ דם וגורמים סביבתיים כגון עישון וחוסר פעילות גופנית.
באוקטובר 2007, אושפז המנוח בשל אוטם בשריר הלב. כבר באשפוז זה נמצאה ירידה קשה בתפקוד שריר הלב. בנובמבר 2007 אושפז בביה"ח אסף הרופא בשל כאבים בחזה. ב-11/11/2007 התפתחה בצקת ריאות שהצריכה הנשמה מלאכותית. בהמשך הופיעו מאורעות חוזרים של הפרעת קצב קשה (טכיקרדיה חדרית) אשר הובילה לדום לב ומוות.
כלומר סדר המאורעות היה: מחלה של העורקים הכליליים שהובילה לנזק לשריר הלב, אי ספיקת לב והפרעת קצב קטלנית.
ש.האם יש קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה ב-20/3/1997 לבין הפטירה ב-17/11/2007:
ת.נקודה זו היא סלע המחלוקת העיקרי בין חוות הדעת של ד"ר בן דוד לזו של ד"ר בר-און.
ד"ר בר-און שוללת קשר בין פגיעת עמוד השדרה למחלת הלב. חוות דעתה מבוססת על 3 מקורות ספרות...
לעומת זאת העמדה, של ד"ר בן-דוד, הקובעת כי הסיבוכים הלבביים שגרמו לפטירת המנוח קשורים ישירות לפגיעת עמוד השדרה, נתמכת ע"י שורה ארוכה של מאמרים מדעיים אשר הופיעו בעיתונות רפואית מבוקרת. מסקירת ספרות שערכתי בעצמי התברר כי יש עשרות ואולי גם מאות מאמרים אשר ראו אור בעיתונים מדעיים חשובים, המצביעים על קשר בין פגיעת עמוד שדרה לתחלואה קרדיו-וסקולרית...
לאור סקירת ספרות זו אני מצטרף לחוות הדעת של ד"ר אהרון בן-דוד הקובעת כי פגיעת עמוד השדרה של המנוח הייתה הגורם למחלת הלב אשר הובילה למותו. לפיכך, יש קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה מיום 20/3/97 לפטירתו ב- 17/11/07...
3.בהתאם להמלצת פרופ' סיקולר ולאור עמדת הצדדים מונה ד"ר צור עצמון, מנהל מחלקת רפואה פיסיקלית ושיקום כמומחה נוסף ("המומחה") והועברו אליו העובדות דלעיל.
בחוות דעתו מ-10/11/11 השיב המומחה כדלקמן: