אפל נ' שר החינוך - הרב שי משה פירון ואח'

החלטה

בפניי בקשה לפטור מאגרה.

בענייננו, המבקש צירף החלטה שניתנה בביהמ"ש המחוזי בירושלים מיום 13.9.12 לפיה ניתנה למבקש פטור מאגרה. המשיב ציין בתגובה כי בהתאם לתקנה 14(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קיימת ראיה לכאורה בדבר חוסר יכולתו הכלכלית לשלם את האגרה. אולם, לעניין העילה, המשיב טוען כי בעתירתו של המבקש מתבקש סעד כוללני בניגוד לסעד ספציפי, ולדידו כלל לא ברור אם ביהמ"ש הוא הכתובת לסעד זה. בנוסף, נטען כי העתירה הנה תיאורטית שכן המבקש אינו נפגע ספציפי מהאפליה לכאורה, ואף ילדיו, כבר סיימו את לימודיהם בישיבה נשוא עתירה זו. כמו כן, נטען כי העתירה מוקדמת שכן המבקש טרם קיבל את תשובת משרד החינוך לפנייתו, ועל כן, לא מיצה את כל ההליכים הדרושים עובר להגשת עתירה זו. לדעת המשיב עיון בכתב העתירה לגופה מלמד כי העתירה חסרת בסיס ממשי.

המבקש מציין בתגובה לטענה שהעתירה מוקדמת, כי הוא לא קיבל שום מענה מצד משרד החינוך לפנייתו. לעניין הטענה בדבר היות העתירה כוללנית ותיאורטית, המבקש טוען שהיא קונקרטית למוסדות ויז'ניץ המפלה באופן שיטתי את הציבור הספרדי בעליל. לטענתו, אם מוסדות החינוך של ויז'ניץ יתחייבו לפרסם את מועדי הרישום לכלל הציבור החרדי, ולא רק בתוך ריכוז אנ"ש בלבד, הוא ישקול בכובד ראש למשוך את עתירתו.

לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

עיון בעתירה מעלה כי המבקש שלח מכתב למנכ"ל משרד החינוך ביום 3.3.13 ולטענתו טרם קיבל מענה למכתב על אף שעבר למעלה מחודש ימים (העתירה הוגשה ביום 9.4.13). המבקש טוען כי החל משנת 1982 עת הוקמה עמותת מוסדות ויז'ניץ (להלן: "העמותה") ועד היום, אין ספרדי או מזרחי אחד בישיבה והדבר מוכיח שאכן מתקיימת במוסדותיהם אפליה חמורה. המבקש עותר לכך שביהמ"ש יצווה על מנכ"ל משרד החינוך להודיע לעמותה כי אם האפליה לא תיפסק בתוך זמן סביר הוא יצווה על סגירתו, וכן עותר לכך שביהמ"ש יורה לשר החינוך להפסיק את הזרמת כספי המדינה לעמותה עד לתיקון האפליה.

במסגרת בחינת הבקשה לפטור מאגרה, קבעה הפסיקה בבשג"ץ 3320/11 ד"ר צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט (11.5.11), כך:

"אם ראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה...  עוד חשוב להדגיש בצורה ברורה כי מי אשר מבקש שהציבור יממן באופן מלא את ההליך המשפטי בו הוא רוצה לנקוט, עליו נטל ההוכחה לקיומן של התנאים הקבועים בתקנות. המבקש שהקופה הציבורית תישא לבדה בהליכי משפטו צריך לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי בהתאם לדרישת התקנות (ראו פרשת מונדז, פס' 9)".

לאור האמור, יש רגליים לטענה שטענות המבקש אכן כוללניות ואינן נוגעות לאפליה ספציפית אותה חווה המבקש, וכן לטענה כי המבקש לא מיצה את ההליכים מול משרד החינוך אלא בחר לעתור לביהמ"ש לאחר ששלח מכתב אחד בלבד ולא קיבל מענה, ולפיכך נראה שסיכויי העתירה אינם גבוהים.

בנסיבות אלה על רקע מצבו הכלכלי של העותר מחד וסיכויי העתירה מאידך החלטתי להעמיד את האגרה על סך 700 ₪.

המבקש ישלם את האגרה תוך 21 יום מהיום, שאם לא כן העתירה תמחק ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, ד' סיון תשע"ג, 13 מאי 2013, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם