אפוטה נ' כהן

באי-כוח המערער: עו"ד דרור גדרון, עו"ד עירית טל

בא-כוח המשיבה: עו"ד משה חן

החלטה

עניינה של החלטה זו הוא ערעור על החלטת כבוד הרשם הבכיר בן שלו מיום 25.3.2012 בת"א 22383-02-12, שבה התקבלה בקשת הרשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר שהגישה המשיבה. עוד נקבע בהחלטה, כי תצהירה של המשיבה ישמש כתב הגנה, וכי לאור סכום התביעה, תתברר התביעה בסדר דין רגיל. החלטה זו התקבלה מבלי שקדם לנתינתה דיון שבו נחקרה המשיבה על תצהירה, ועל כך הערעור.

הודעת הערעור הוגשה ביום 16.4.2012, תגובת המשיבה הוגשה ביום 6.5.2012 והיום הוגשה תשובת המערער לתגובתה של המשיבה.

2.כתב התביעה שהוגש ביום 13.2.2012, המחזיק אחד-עשר עמודים, שאליו צורפו שבעה-עשר נספחים המחזיקים עשרות עמודים, מגולל מסכת עובדתית מורכבת של עסקת מכר מקרקעין, שלפיה נכס שהיה בבעלות מספר שותפים ובהם המשיבה נמכר למערער ולגורם נוסף. על-פי הנטען בכתב התביעה, הסכם המכר כלל שורה של התחייבויות מורכבות שהיה על המשיבה למלא אחריהן בטרם תושלם העסקה, ולטענת המערער, המשיבה לא קיימה את כל התחייבויותיה. לפיכך הוגשה נגד המשיבה תביעה בהליך של סדר דין מקוצר, שבה נתבעה לשלם למערער סך של 335,666 ₪, המורכב משמונה תשלומים שונים ובהם הסכום שעל-פי הנטען, שילם המערער להכנת תוכניות להוצאת היתר בניה ותשלומים הכרוכים בכך; סכום בגין היטל השבחה, המורכב מחישוב של סכומים ופרשנויות מורכבות המפורטות בכתב התביעה; סכום שכר טרחה ששולם לשמאי וסכום שכר-טרחה ששולם לעורך-דין; סכומים ששולמו עבור חיבור הנכס לחשמל והוצאות שונות הכרוכות בחיבור לחשמל; סכום הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם.

3.בבקשת הרשות להתגונן שטחה המשיבה מסכת עובדתית שונה מזו שתוארה בכתב התביעה ונטענו בה טעונת עובדתיות שונות, וכן נטען בה גם שהתביעה התיישנה זה מכבר.

4.בהחלטה מיום 25.3.2012 קיבל הרשם את בקשת הרשות להתגונן והורה כאמור, שהתביעה תתברר בסדר דין רגיל, וכי תצהירה של המשיבה ישמש את כתב הגנתה. כך נקבע בהחלטת הרשם:

"די בכך שכתב התביעה, כמו גם תצהיר הנתבעת – הן תחת הכותרת 'דחיית התביעה כנגד המבקשת' והן בהמשך תצהירה, מגלים סוגיות עובדתיות המצריכות בירור ראייתי של ממש, ואשר ככל שתתקבלנה טענות הנתבעת בעניינן ויכול ותקננה לנתבעת הגנה מפני התביעה (בין אם בטענת ההתיישנות, בטענת 'לא נעשה דבר' או בכל מסגרת משפטית אחרת בקשר עם ההסכמים המשמשים מסד לתובענה) על מנת להוביל למסקנה כי יש ליתן לנתבעת רשות להתגונן מפני התובענה, וזאת על יסוד תצהירה.

אף ספק אם התובענה עצמה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר שעה שחלק מעילותיה נזיקיות והן דורשות שומה של ממש. אולם הואיל וממילא הגנת המבקשת נפרשה בפרוטרוט בתצהירה, בנסיבות אלה איני רואה כל מניעה שתצהירה ישמש ככתב ההגנה.

בנסיבות אלה, ועל יסוד האמור לעיל, מתקבלת בזה בקשת הרשות להתגונן. התצהיר ישמש ככתב הגנה. נוכח סכומה תתברר התובענה בסדר דין רגיל".

5.על החלטת הרשם הוגש הערעור הנדון, שבו נטען כי יש לבטל את החלטתו ולחלופין להורות שהמשיבה תחקר על תצהירה ולאחר מכן תתקבל החלטה בבקשת הרשות להתגונן.

לאחר עיון בכתב התביעה, בבקשת הרשות להתגונן ובהחלטת הרשם וכך גם בהודעת הערעור, בתגובת המשיבה ובתשובת המערער לתגובתה של המשיבה, אני סבורה שהחלטת הרשם נכונה, וכי אין מקום לקבלת הערעור.

6.תביעה בסדר דין מקוצר היא תביעה על סכום כסף קצוב, מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב. תכליתו של סדר-דין זה, לאפשר הגשת תביעות בדרך מהירה ויעילה ביחס לסכומים קצובים מכוחם של חוזים או התחייבויות מפורשות.

די בקריאת כתב התביעה ובהסברים הארוכים מאד שניתנו לכל אחד מן הסכומים הנתבעים, כדי להבין שמלכתחילה לא היה מקום להגשת התביעה בהליך של סדר דין מקוצר. מדובר בתביעה שעובדותיה סבוכות ומורכבות אשר מחייבות בירור והוכחה. לא זו בלבד, אלא שדי שבפי המבקש להתגונן טענת הגנה, כדי שתינתן לו רשות להתגונן. בשלב בחינת בקשת הרשות להתגונן, אין בוחנים את טיבן של ראיות הנתבע ואף לא כיצד יעלה בידיו להוכיחן. בענייננו, עמדה הנתבעת בדרישה זו, ואף מעל ומעבר.

7.טוב ויפה עשה הרשם במתן החלטתו מבלי לבזבז את זמנם של כולם – המשיבה, המערער ובית המשפט – בניהול דיון שבו הייתה המשיבה נחקרת על תצהירה. כך במיוחד שדי בקריאת כתבי הטענות כדי להיווכח כי מדובר בתביעה שראוי לה להתברר בדרך הרגילה וכי לא הייתה כל הצדקה לאפשר למערער להלביש "כסות" של סדר דין מקוצר על הליך שאינו ראוי להליך זה.

המערער טוען – ואף האריך בטיעוניו אלו – בדבר זכותו לחקור את המשיבה. אולם בנסיבות האמורות, נסוגה זכות זו מפני זכותה של המשיבה שיהיה לה יומה וכי תוכל להתגונן מפני התביעה, אשר כאמור, ספק רב אם בכלל היה מקום להגישה בהליך של סדר דין מקוצר.

כל אימת שעל פני הדברים נראה כי מדובר בתביעה שמקומה אינו בהליך של סדר דין מהיר, ראוי גם ראוי שהרשמים יקבלו את בקשת הרשות להתגונן שמוגשת כלפי אותה תביעה מבלי לקיים דיון ומבלי להשחית זמן ומשאבים שלא לצורך.

8.הערה לשונית בטרם סיום: משום מה בחר המערער לכנות את הבקשה שהגישה המשיבה "בקשת רשות להגן". לא ברור מניין צמח שיבוש זה. לא רק שמינוח שגוי זה אינו מופיע בתקנות, אלא שאינו מתאר את ההליך. מי שנגדו מוגשת תביעה בסדר דין מקוצר, מבקש להתגונן מפניה, מכאן נקראת בקשתו, "בקשת רשות להתגונן"; הוא אינו מבקש להגן על דבר, ואם מבקש הוא להגן על עצמו, הרי שהוא מבקש להתגונן.

9.התוצאה היא אפוא, שהערעור נדחה.