אף. אן. דורכי בטון (ישראל) בע"מ נ' ספנקרום בע"מ

החלטה

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא, מיום 10.01.13 (כב' סגנית הנשיאה, השופטת ר. קרלינסקי) המורה למבקשת להגיש הודעת צד ג' מבלי שכתב התביעה יתוקן.

אף שבקשת רשות הערעור הוגשה ביום 23.01.13, היא הונחה על שולחני לפני מספר ימים.

2.השתלשלות העניינים-

המשיבה הגישה תביעה בסד"מ נגד המבקשת. ניתנה למבקשת רשות להתגונן, אף שנדחתה הבקשה למחיקת כותרת. במסגרת הדיון בבקשת הרשות להתגונן, ביקשה המבקשת כי המשיבה תצרף נתבעת נוספת (מזמינת העבודה), וכן שתינתן לה אפשרות לשלוח הודעת צד ג'. ביום 07.11.12 נעתר ביהמ"ש לבקשה, וקבע כי מזמינת העבודה תצורף כנתבעת נוספת, וכי המבקשת רשאית לשלוח הודעה לצד ג'.

בעקבות ההחלטה מיום 07.11.12, סברה המבקשת שעל המשיבה לתקן את כתב תביעתה, והגישה בקשה למתן הוראות בעניין זה. לאחר שנתקבלה תגובה ותשובה לבקשה זו, ולאחר שהמשיבה הביעה התנגדותה לתיקון כתב תביעתה, אך לא התנגדה כי המבקשת תגיש הודעה לצד ג', ניתנה ביום 05.12.12 החלטת בימ"ש קמא ולשונה "אכן על הנתבעת לפעול כמתחייב".

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור בתיק רמ"ש 1409-01-13.

3.ביום 08.01.13 ניתן פסק דין מוסכם ע"י ערכאת הערעור, הקובע: "בהסכמת הצדדים, בקשת רשות הערעור מתקבלת במובן זה שההחלטה מיום 05.12.12, לפיה "אכן על הנתבעת לפעול כמתחייב" תבוטל, והתיק מוחזר לבימ"ש קמא על מנת שתינתן החלטה מפורטת ומנומקת בבקשה עליה ניתנה ההחלטה נושא הערעור".

בעקבות פסה"ד הנ"ל, נתן בימ"ש קמא ביום 10.01.13 החלטה מפורטת ומנומקת, אשר בחלקה האופרטיבי נקבע: "...מכאן (מלשון תקנות 24 ו-26(4) לתקסד"א, ו.פ) , שאם לא הורה ביהמ"ש אחרת, יש להורות על תיקון כתב התביעה ע"י המשיבה. דא עקא, שבהחלטתי הנ"ל הוריתי למבקשת לפעול כמתחייב מהתגובה, קרי להגשת ההודעה לצד ג' בלא שכתב התביעה יתוקן. יסוד ההחלטה נעוץ בסיסות המחלוקת וטענות הצדדים במיוחד לאחר שהתקיים כבר הליך משפטי בין המשיבה לצד ג'... ועל מנת להסיר ספק אני מתירה למבקשת להגיש ההודעה לצד ג' בתוך 30 יום".

על החלטה זו מוגשת בקשת רשות הערעור שלפני.

4.תמצית טענות המבקשת-

שגה בית משפט קמא בכך שלא הבהיר במסגרת החלטתו זו על מי חלה החובה לתקן את כתב התביעה, כאשר לטענתו על המשיבה לעשות כן. זהו הכלל, ואין בהחלטת בימ"ש קמא כל נימוק בעניים סטייה מכלל זה.

לפיכך, לטענת המבקשת על ערכאת הערעור לתקן את החלטת בימ"ש קמא, במובן זה שיורה למשיבה לתקן את כתב תביעתה.

5.דיון-

אני סבורה כי דין הבקשה להידחות ללא צורך בתגובת המשיבה.

המדובר בהחלטה שעניינה סדרי דין ואופן ניהול המשפט, כידוע אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות מסוג זה הניתנות ע"י הערכאה הדיונית.

ר' רע"א 195/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אתי שימר ואח' (מיום 25.10.12):

"כלל נקוט הוא מלפנינו כי הכרעות שיפוטיות שעניינן סדרי הדין וניהול ההליך- לרבות תיקון כתבי טענות- מעניקות מטבען שיקול דעת רחב יותר לערכאה הדיונית... לפיכך, לא תיטה ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתה של הערכאה המבררת בנושאים אלו, פרט למקרים החריגים בהם סוטה ההחלטה באופן קיצוני ממתחם הסבירות".

העניין שלפנינו אינו נמנה על החריגים האמורים לעיל.

לגופו של עניין, מצאתי שיש ממש בטענת המשיבה בתגובה שהגישה לבימ"ש קמא, בה טענה (כעולה מהחלטת בימ"ש קמא) כי "הנטל חל על המבקשת להגיש ההודעה לצד ג' הואיל והדבר בא לשרת אינטרס שלה בלבד ומבלי שהנטל המשפטי לתיקון כתב התביעה יוטל על המשיבה".