אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אף.אי.ה. דיוולופמנט בע"מ ואח' נ' אלצר בע"מ ואח'

אף.אי.ה. דיוולופמנט בע"מ ואח' נ' אלצר בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 25/08/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
12609-01-10
25/08/2010
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
1. אף.אי.ה. דיוולופמנט בע"מ
2. VITALGO SYSTEMS LTD

הנתבע:
1. אלצר בע"מ
2. אברהם צרפתי

החלטה

בפני בקשה של הנתבעים לחייב את המשיבות, הן התובעות, בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעים, בסכום של 520,000 ₪.

עסקינן בתביעה לתשלום פיצויים בסך של 2,600,000 ₪. המשיבות טוענות בכתב התביעה כי הן ניהלו מו"מ עם מבקשת 1 בנוגע להתקשרות עסקית לפיה המבקשת 1 תספק למשיבה 2 מנועים למיטות מתכווננות, ואף תפתח תוכנה, בקר ומתאם באמצעותם ניתן יהיה לכוון את המיטה למספר מצבים. עוד נטען בכתב התביעה כי המבקשים ביצעו מעשים ומחדלים מכוונים, מתוך זדון ובמטרה לגרום נזק, תוך ניסיון להשתלט על נכסי המשיבות בדרכי מרמה, ותוך כדי הפרת הסכמים וקיומם שלא בתום לב. כמו כן נטען כי המבקשים הפרו הסכמים וניהלו הליכי סרק משפטיים, כדי ללחוץ על משיבה 1 לשלם להם כספים ללא מתן תמורה, תוך הסתרה בחוסר תום לב של מידע מהותי שגרם לנזקים כבדים.

בין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים קודמים. ביום 14.8.2007 הגישה מבקשת 1 בבית משפט זה בקשה לפירוק משיבה 1 וכן בקשה למינוי מפרק זמני במעמד צד אחד, בגין חוב שנוי במחלוקת בסך -.53,000 ₪. ביום 6.9.2007 ביטלה כב' הש' אלשייך את צו הפירוק הזמני וביום 12.9.2007 ניתנה החלטת בית המשפט בדבר מחיקת בקשת הפירוק העיקרית. המשיבות טוענות בתביעתן כי חוב זה לא נדרש קודם לכן בכל הליך אחר, ואף לא נדרש תקופה ממושכת לאחר שנמחקו הליכי הפירוק.

המבקשים טוענים בהתייחס למשיבה 1 כי מדובר בחברה זרה שמקום מושבה בקפריסין, ואין לה נכסים בישראל. המבקשים מוסיפים וטוענים כי מצבה הכלכלי של משיבה 1 רעוע וקיים חשש שלא תעמוד בהוצאות המשפט, אם וככל שיוטלו עליה. בהתייחס למשיבה 2, נטען כי מדובר בחברה מקומית ריקה מכל פעילות ונכסים, דבר שיש בו כדי ללמד על חוסר יכולתה לשאת בתשלום הוצאות, אם וכאשר תידחה התובענה. מכאן הבקשה שבפניי.

המשיבות מתנגדות לבקשה, ולחלופין, הן מבקשות כי הערובה תועמד על סכום סביר שאין בו כדי לחסום את דרכן לערכאות. לטענתן, מעשי המבקשים גרמו להן נזקים חמורים, תוך שהם מנסים למנוע את בירור התובענה. נטען כי המבקשים מנועים על פי חובת תום לב מלדרוש הפקדת ערובה, זאת משום שהם עצמם גרמו נזק כלכלי למשיבות. המשיבות מפנות את בית המשפט גם להחלטת בית משפט של פירוק, שלא קיבל את הבקשה לפירוק, והתנהלות המבקשים לאחריה, שעה שלא מצאו לנכון לתבוע את החוב המוכחש בגינו נפתחו הליכי הפירוק.

עוד טוענות המשיבות כי סיכויי התביעה להתקבל גבוהים, וכי קמה להן עילת תביעה מוצקה. כמו כן, מצבן הכלכלי בכי טוב ולכן אין הצדקה לחייבן בערובה להוצאות.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה, באתי לכלל מסקנה כי יש להעתר לבקשה באופן חלקי, מן הטעמים שיפורטו להלן.

ברע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ , בעמ' 650 (1990) - פורסם בנבו, נפסק כי:

"בעוד ששערי בית המשפט פתוחים לרווחה לפני תובע יחיד שהוא בשר ודם, אין המחוקק רואה בעין יפה הגשת תובענה ללא ערובה, שבה תובעת, שהיא חברה חסרת יכולת כספית, מסתתרת, כביכול, מאחורי האישיות המשפטית שלה כדי להימנע מתשלום הוצאות ... דעתי היא, שקיימת חזקה שיש מקום לחייב חברה במתן ערובה להוצאות, אלא אם כן קיימים, בנסיבות העניין, טעמים לסתור."

קיימת איפוא חזקה לפיה יש מקום לחייב חברה בערובה להוצאות, ומכאן שנטל הראיה לסתור את אותה חזקה מוטל על החברה. חזקה זו מצאה לה ביטוי סטטוטורי מפורש בהוראת ס' 353א' לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות") המטיל על תובעת שהיא חברה את נטל ההוכחה להראות כי ביכולתה לשלם את הוצאות המשפט, וקובע כך:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו) נקבע המתווה לפיו יש לבחון בקשה לחיוב חברה בערובה להוצאות:

"על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו ... זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר: (א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא החריג ... זאת ועוד – על פי הפרשנות שהיתה נהוגה ביחס לסעיף 232 לפקודה, שקדם לסעיף 353א לחוק, ניתן לומר – על דרך ההיקש –כי שאלת סיכויי ההליך ... גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה. במילים אחרות – אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה (ראו: פרשת אויקל). ... בשלב זה הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת – להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות (עיינו: פרשת אויקל). ... בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד ...

משמסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים ... "

במקרה דנן, לא הרימו המשיבות את נטל הראיה המוטל עליהן בנוגע להוכחת מצבן הכלכלי. צורפו אמנם מסמכים כאלה ואחרים שנועדו להוכיח את איתנותן הכלכלית, אך הלכה למעשה מדובר בהוכחה בדבר היקף פעילות, ולא בהוכחה בדבר יכולת כלכלית לשלם את הוצאות המשפט היה והתביעה תידחה. לא הוצגו נכסים בני מימוש של המשיבות, בודאי לא בישראל.

בנוסף, לא שוכנעתי כי קיימות נסיבות שבגינן מוצדק ליתן למשיבות פטור מהפקדת ערובה. לא ניתן לקבוע בשלב המקדמי הנוכחי כי סיכויי ההצלחה בתביעה הם כה גבוהים עד שאין צורך להעמיד בטוחה כלשהי להוצאות המבקשים היה והתביעה נגדם תידחה. נציין בהקשר זה כי הסכסוך בין הצדדים פרץ בשל חוב כספי נטען של המשיבות כלפי המבקשים, ולא כך סתם. גם לא שוכנעתי כי מעשיהם של המבקשים הם שהביאו את המשיבה 1 למצבה הכלכלי הנוכחי מה גם שטיעון כזה איננו עולה בקנה אחד עם הטענה לפיה מצבה הכלכלי של המשיבה 1 הוא שפיר.

יחד עם זאת, אין כל הצדקה להטלת ערובה בשיעור של 520,000 ₪ כמבוקש על ידי המבקשים. זהו סכום בלתי סביר בעליל, ואין כל סיכוי שבסופו של ההליך יושתו על המשיבות הוצאות בסכום כה גבוה. על פני הדברים, לא נראה כי ניהול ההליכים צפוי להיות מורכב במיוחד.

בנסיבות הענין ניתן להסתפק בערבון בסכום של 60,000 ₪, סכום שיש בו כדי לאזן בין הצורך ליצור בטוחה הולמת להוצאות המבקשים מחד, לבין הצורך שלא לנעול את שערי בית המשפט בפני המשיבות מאידך באמצעות הטלת ערבון מופרז שעלול למנוע את ברור התביעה.

אשר על כן, על המשיבות להפקיד בקופת בית המשפט עד ליום 26.9.2010 סך של 60,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית, שאם לא כן תידחה התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ