אס.בי.איי גרופ אל אל סי. נ' גטר נמרוד

החלטה

1.בפני בקשה לחתום על פסיקתה וזאת בהמשך לפסק דין שניתן על ידי ביום 14.1.10 (להלן: "פסק הדין").

כפי שיפורט להלן, דין הבקשה להידחות.

המבקשת (להלן: "התובעת") הגישה כנגד המשיב (להלן: "הנתבע") תביעה במסגרתה עתרה:

"לצוות עליו לפנות את החדר הנוסף בדירה בקומת הגג ברח' הרצל 27 ת"א, לפרקו ולהחזיר את המצב לקדמותו- מרפסת פתוחה".

בפסק הדין נקבע :

"התביעה מתקבלת. הנתבע יפנה את החדר הנוסף, יפרקו ויחזירו לקדמותו".

התובעת עותרת למתן פסיקתה בנוסח הבא:

"על הנתבע לפנות את החדר הנוסף (כהגדרתו בכתב התביעה) המצוי בקומת הגג של בניין ברחוב הרצל 27 ת"א והידוע כגוש 8982 חלקה 1, לפרקו ולהחזירו לקדמותו (מרפסת פתוחה) וכן להחזיר לתובעת את זכות החזקה בשטח נשוא החדר הנוסף, ובכלל זה למסור לתובעת מפתחות לדלתות הגג בו מצוי החדר הנוסף, באופן שהתובעת תוכל לממש את זכות החזקה שלה בשטח נושא המטבח". (ההדגשה אינה במקור- ע.ב).

2.המקור הנורמטיבי לחתימה על פסיקתה הוא בתקנה 198(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנה 198").

הפסיקתה על פי תקנה 198, מהווה תמצית של פסק הדין ומשקפת את הקביעות הפוזיטיביות והאופרטיביות שבו. נוכח הגדרתה האמורה של הפסיקתה ובשים לב לתכליתה, הרי אין לציין בפסיקתה עניינים שלא הוחלט בהם (ראו: א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 270 והאסמכתאות שם).

3.עיון בפסיקתה שהוגשה על ידי התובעת מעלה כי אין היא משקפת את פסק הדין לאשורו, אלא כוללת הוראה "למסור לתובעת מפתחות לדלתות הגג בו מצוי החדר הנוסף", אשר לא נכללה בפסק הדין.

אין מקום להתנהלות התובעת המבקשת להוסיף ולקרוא לפסק הדין, באמצעות הגשת פסיקתה לחתימה, סעד שלא ניתן במסגרת פסק הדין.

אשר על כן, דין בקשת התובעת לחתימה על הפסיקתה בנוסחה – להידחות.

4.במסגרת כתב תשובה שהגישה התובעת, היא הודיעה כי אינה עומדת של בקשתה לחתימה על פסיקתה בנוסח שהוגש, אך "התובעת תשמח אם ביהמ"ש הנכבד יפעל כפי המוצע להלן, או בכל דרך אחרת כפי שימצא לנכון:

א. יבהיר מה היתה כוונתו בפסה"ד...

ב. יבהיר האם בפסה"ד נקבע שיש לתובעת זכות שימוש בשטח של המטבח.

ג. יורה לתובעת להגיש כל פסיקתא אחרת לחתימתו, שתשקף, לדעת ביהמ"ש הנכבד, את כוונתו בפסק הדין".

דין הבקשה , על חלופותיה השונות, להידחות.

5.ראשית, במסגרת כתב תשובה, אין מקום לעתירה חדשה, אשר לא הועלתה בבקשה מלכתחילה. שנית, בית המשפט אינו נותן לצדדים ייעוץ משפטי ועל כן אין מקום לאופן הפניה כפי שנוסחה על ידי התובעת.