אסרף נ' מנופי אשדוד בע"מ ואח'

פסק דין חלקי

1. לפני בקשה מטעם הנתבעות 1-2 לחייב את הנתבעות 3-4 בהוצאותיהן ולדחות את תביעת התובע נגדן חלף מחיקתה.

2. לצורך דיון בבקשה אתאר בקצרה את ההליכים שקדמו לה. לתובע נגרמו נזקי גוף בתאונה אשר הוכרה כתאונת עבודה. התובע הגיש תביעה נגד הנתבעות בעילה נזיקית. במסגרת כתב הגנתן של נתבעות 1-2 נטען כי מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: החוק) ולפיכך דין התביעה נגדן להידחות מכוח עיקרון ייחוד העילה. בהמשך לכך הודיעו הנתבעות 1-2 כי הכלי שהיה מעורב בתאונה, מוניטור טלסקופי (להלן: הכלי), ממבוטח בביטוח חובה אצל הנתבעת 4 (הודעה מיום 10.7.11). הנתבעות 3-4 טענו מצדן כי התאונה אינה "תאונת דרכים" הן בשל כך שנסיבות האירוע אינן עונות להגדרת המונח "תאונת דרכים" בחוק הן מכיוון שהכלי המעורב אינו "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק.

3. בהמשך להליכים הנ"ל, הגיש התובע בקשה לתיקון כתב תביעתו נגד נתבעת 4 באופן שיכלול גם עילת תביעה לפי החוק, כאשר העילה הנזיקית תיוותר כעילה חלופית. בעקבות החלטתי מיום 4.3.12 הבהיר התובע כי הכלי המעורב בתאונה אינו "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק אך הונפקה לו תעודת ביטוח חובה על ידי הנתבעת 4. לפיכך טען התובע כי החוק חל על התאונה מכוח ההלכה שנקבעה בע"א 5757/97 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' חמאדה, פ"ד נג(5) 849 (1999) (להלן: הלכת חמאדה). הבקשה לתיקון כתב התביעה התקבלה. התובע הגיש כתב תביעה מתוקן והנתבעות הגישו כתבי הגנה מתוקנים. על רקע המחלוקת בנוגע לסיווג התאונה נקבע כי הצדדים יגישו תצהיריהם בשאלת זו ונקבע מועד לשמיעת ראיות. התובע והנתבעות 3-4 הגישו תצהירים וראיות בעניין סיווג התאונה. הנתבעות 1-2 לא הגישו תצהירים וראיות מטעמן.

4. ביום 6.1.14 הוגש הסדר דיוני מטעם התובע ונתבעות 3-4 במסגרתו הוסכם ביניהם כי התביעה תתנהל לפי הילכת חמאדה בכפוף לכך שמסכום הפיצויים ינוכה אחוז מסוים. הנתבעות 3-4 הודיעו במסגרת ההסדר הדיוני כי הן שומרות על זכותן לתבוע את הנתבעות 1-2 בהליך נפרד בעילה נזיקית, חוזית או ביטוחית וזאת בהתאם להלכה שנקבעה בע"א 10832/06 אבנר - איגוד ביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' ארזים – הנדסה טכנולוגיות (אחזקות) 1991 בע"מ (25.11.2012) (להלן: הלכת ארזים).

5. הנתבעות 1-2 טוענות כי יש לדחות את התביעה נגדן ולא למחקה. כמו כן, לטענתן יש לחייב את הנתבעות 3-4 בהוצאותיהן ושכר טרחתן (באמצעות חיוב התובע בהוצאותיהן ושיפויו על ידי הנתבעות 3-4). זאת, שכן מלכתחילה היה ברור כי שמשהוציאה הנתבעת 4 תעודת ביטוח חובה לכלי, חלה הילכת חמאדה אשר מכוחה מוטלת על הנתבעות 3-4 החובה לפצות את התובע על נזקיו. התובע הותיר את שאלת דחיית ההליך נגד הנתבעות 1-2 או מחיקתו לשקול דעת בית המשפט. הנתבעות 3-4 מתנגדות לבקשות לחייבן בהוצאות ולבקשה לדחות את התביעה.

6. לאחר שעיינתי בקשות, בתגובות להן ובתשובה לתגובות באתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין דין הבקשות להידחות. כמפורט לעיל, התובע סבר כי הכלי אינו עונה להגדרת "רכב מנועי" ולפיכך הגיש תביעתו בעילה לפי חוק מכוח הילכת חמאדה. ככול שאכן עסקינן בתאונה אשר רואים אותה כתאונת דרכים לפי הלכת חמאדה, ולא בתאונה המוגדרת ככזו במישרין לפי חוק, אין זכות קנויה ביד הנתבעות 1-2 כי התביעה תוגש דווקא נגד הנתבעות 3-4. זכות הבחירה בעניין זה נתונה לתובע (ראו:ע"א 7487/00 מנסור נ' חוג'יראת, פ"ד נז(3) 541 (2003). לפיכך לנתבעות 1-2 אין סיבה להלין על כך שהתובע בחר תחילה להגיש את תביעתו גם נגדן בעילה נזיקית. אכן, בהמשך לטענות שנטענו על ידי הנתבעות 1-2 בעניין קיומה של תעודת ביטוח חובה, הוספה לכתב התביעה המתוקן עילה לפי הלכת חמאדה. ברם הנתבעות 3-4 טענו כי התאונה אינה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק ולפיכך גם אם חלה בענייננו הילכת חמאדה, אין בכך כדי לסייע לתובע. ככול שהיה מתברר כי הן צודקות בטענתן זו, אזי היה מקום לדחות את התביעה נגדן. ההסדר הדיוני שנחתם בין התובע לנתבעות 3-4 משקף קניית סיכונים וסיכויים בשאלת החבות בין צדדים אלה ואין לראות בכך הודאה כי הנתבעות 3-4 חזרו בהן מטענותיהם לעניין תחולת החוק. מששאלת סיווג התאונה לא נדונה לגופה, ומשגובש הסדר דיוני בין יתר הצדדים הכולל שקלול של שאלת החבות לפני שסוגיה זו נדונה לגופה, אין מקום לקבוע כי עד שלב זה צירופן של הנתבעות 1-2 היה מיותר. בנסיבות אלה, איני סבורה שיש מקום לחייב את הנתבעות 3-4 (באמצעות התובע) בהוצאות הנתבעות 1-2.

7. אשר לבקשה לדחיית התביעה חלף מחיקתה. דחיית התביעה נגד נתבעות 1-2 עלולה לפגוע בזכותה של נתבעת 4 להגיש נגד נתבעות 1-2 תביעות שיפוי או השתתפות בעילה חוזית לפי הילכת ארזים. הדבר אף עלול לפגוע בזכותה להגיש נגדן תביעה בעילה נזיקית, ככול שאפשרות זו תוכר בפסיקה לגבי תאונת דרכים לפי הילכת חמאדה. לנתבעת 4 אין אפשרות להגיש תביעות אלה במסגרת הליך זה (ראו הילכת ארזים הנ"ל). נוכח האמור, גם אם היה נקבע, לגופו של עניין, כי הילכת חמאדה חלה בענייננו, ספק אם היה מקום להורות על דחיית התביעה נגד נתבעות 1 ו-2 חלף מחיקתה.

8. נוכח כל האמור לעיל, אני מורה כי התביעה נגד נתבעות 1-2 תימחק ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ד, 27 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.