פסק דין
עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 07.01.14.
לטענת התובעת, נסעה מרחוב ההסתדרות בראשון לציון לרחוב יצחק רבין וחצתה את הכיכר ברחוב על מנת להמשיך ולנסוע ישר ברח' רבין. בכיכר נסעה בנתיב הימני וכאשר ביקשה לצאת מן הכיכר ביציאה השניה ממנה, עצרה לפני מעבר חציה ליתן זכות קדימה להולכי רגל. או אז, לטענת התובעת, התפרץ מן הכיכר רכב הנתבעת 1 ופגע ברכבה בצידו הימני. התובעת צירפה לכתב התביעה שרטוט של הכיכר המתאר את גרסתה לנסיבות התאונה.
הנתבעת 1, נהגה בנתיב הימני של הכיכר ואילו התובעת נהגה בנתיבו השמאלי. לפתע, סטתה התובעת אל הנתיב הימני ובכך גרמה לתאונה.
התובעת חזרה בפני על גרסתה והוסיפה כי בעת הפניה ליציאה מן הכיכר, יתכן שסטתה מעט מנתיבה, על מנת להגדיל את טווח ראייתה , שכן היא ערה לכך שבמקום יש תנועת הולכי רגל ערה של סטודנטים הלומדים במכללה הסמוכה.
הנתבעת 1 גם היא חזרה על גרסתה וציינה, כי נכנסה אל הכיכר גם כן מרחוב רבין, נהגה בנתיבו הימני של הכיכר, במטרה לצאת ביציאה השלישית מן הכיכר (היציאה שלאחר מקום התרחשות התאונה). עוד הסבירה, כי היא לומדת במכללה הסמוכה לכיכר, וכי לכן נדרשה היא לצאת מן הכיכר ביציאה הבאה, לצורך חניה בחניון המכללה. לטענתה, רכבה של התובעת, אשר נסע לשמאלה סטה לפתע אל נתיבה, ימינה, ופגע ברכבה, מבלי שהייתה לה כל אפשרות למנוע את התאונה.
מטעמה של הנתבעת 1 העידה גב' לין בן-דור, אשר ציינה כי ישבה ברכב הנתבעת 1, לצידה, בעת התאונה. העדה מסרה, כי רכב הנתבעת 1 נסע בנתיב הימני לכיכר, מתוך מטרה לצאת ביציאה השלישית, וכי בעת הנסיעה חשה לפתע דחיפה חזקה מצד שמאל של הרכב.
לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני מעדיפה את גרסתה של הנתבעת 1 וקובעת שאין להטיל אחריות לתאונה עליה.
בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותה הרהוטה, הבהירה והעקבית של הנתבעת 1 והיא מהימנה עלי.
שנית, מצאתי חיזוק לעדותה של הנתבעת 1 בעדות הגב' בן-דור.
שלישית, הנטל מוטל על התובעת ובמצב דנן של גרסה מול גרסה, אין בידי לקבוע כי התובעת הטתה את כף המאזניים לטובתה ומשלא עמדה בנטל, דין התביעה להידחות.
רביעית, השרטוט שצורף ע"י התובעת, מחזק את גרסת הנתבעת 1, לפיו נסעה התובעת בנתיב השמאלי של הכיכר ולא בנתיבו הימני, כפי שנטען על ידה.
חמישית, מחוות הדעת שצירפה התובעת עולה, כי בדיקת רכבה ע"י השמאי בוצעה רק בחלוף כחודש ימים לאחר התאונה ובכך יש, לדידי, בכדי לנתק את הקשר הסיבתי בין האירוע לבין הנזק אליו מתייחס השמאי.
שישית, גם אם אקבל את חוות הדעת ככזאת המתייחסת לנזקי התאונה נשוא התביעה, הרי שמחוות הדעת והתמונות שצורפו לה עולה, כי המדובר בנזק מתמשך לאורך שתי דלתות ימין של הרכב. נזק מסוג זה מתיישב יותר עם גרסת הנתבעת 1, ובעיקר עם דברי העדה מטעמה, לפיה בסטיית רכב התובעת ימינה, רכבה "דחף" את רכב הנתבעת 1 תוך כדי נסיעה, מאשר עם גרסת התובעת, לפיה רכבה היה במצב עצירה, שאז היה נוצר נזק נקודתי ברכבה.
לפיכך, הואיל ומקובלת עלי גרסת הנתבעת 1, אני קובעת כי התאונה אירעה בעקבות סטיית רכב התובעת מן הנתיב השמאלי בכיכר, ימינה אל הנתיב בו נסעה הנתבעת 1, ולפיכך האחריות להתרחשות התאונה רובצת לפתחה של התובעת.
בנסיבות אלה, אני קובעת שיש לדחות את התביעה.
סוף דבר - התביעה נדחית.
בנסיבות העניין, תשא התובעת בהוצאות הנתבעות בסך 600 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.
בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.