אספלט אלפא בע"מ נ' מפלסי הגליל סלילה עפר ופיתוח בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לביטול עיקולים זמניים, שהוטלו במעמד צד אחד ביום 2/5/13. העיקולים בוטלו בפועל, לבקשת המבקשת, שהפקידה ערבות בנקאית בסכום התביעה 1,275,000 ₪, כך שההחלטה הנדרשת הינה על השבת הערבות הבנקאית.

ביום 13/6/13 התקיים לפניי דיון במעמד הצדדים, ובאי כחם הגישו סיכומים בכתב.

לצורך מתן החלטה בשאלת הטלת עיקולים זמניים עליי לשקול דרישות מצטברות כדלהלן:

1.ראיות מהימנות לכאורה לקיום עילת תביעה (תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, להלן: "התקנות").

2.ראיות מהימנות לכאורה לחשש סביר להכבדה (תקנה 374(ב) לתקנות).

3.איזון נזקים, תום לב ומידתיות (תקנה 362(ב)(1) ו-(2)).

דיון

1.עילת התביעה

התביעה הינה לתשלום יתרת חוב בסך קרן 1,253,245 ₪ (1,275,000 נכון ליום הגשת התביעה), עבור חומרי סלילת כבישים ושירותים בקשר לסלילת כבישים, שקיבלה המבקשת מהמשיבה מיוני 2012 עד מרץ 2013. לכתב התביעה צורפו הסכמי התקשרות, הזמנות חתומות, חשבוניות, תעודות משלוח, כרטסת הנהלת חשבונות ומכתב המבקשת למשיבה מיום 11/1/13.

לצד הוראת התקנות בעניין הראיות לכאורה לתביעה, הכירה הפסיקה בזכותו של הנתבע להטיל ספק בזכות התביעה: "בבוא בית המשפט להחליט כלום יש לתביעה סיכוי שתתקבל, עליו להתייחס בעיקר לנטען בכתב התביעה, אלא אם כן יש בכתב ההגנה טענות המעמידות את הנטען שם בספק ניכר" (ר"ע 490/86 יונה יונה ואח' נ' דן מקמילן ואח', פ"ד מ(4) 115).

המבקשת העלתה מספר טענות הגנה ראויות לבירור.

האחת, הינה כי המשיבה חייבה את המבקשת בכמויות לא נכונות. המצהיר מטעם המבקשת הצהיר והעיד על מדידות שנערכו מטעם המבקשת, שנפלו בכמותן מהמדידות שערכה המשיבה, וגם מעדות נציג המשיבה לא נסתרה הטענה (פרוטוקול, עמ' 5, שורות 22-13).

טענה שניה, שטען מר חורי, והתאמתה בחקירה הנגדית של מר אלון, הינה כי המבקשת ביצעה עבודות במקום המשיבה ולבקשתה (פרוטוקול, עמ' 7, שורות 22-24). לא ברורה לי הסתמכות ב"כ המשיבה בסיכומיו (סעיף 2.30 עד 2.32 לסיכומים) על מסמך שהוצג למר חליל לראשונה בחקירה הנגדית, לא צורף לבקשה לעיקולים, ולא אושר להגשה בדיון (פרוטוקול, עמ' 12 שורה 23 עד עמ' 13 שורה 8).

טענה שלישית, והיא מקימה למבקשת הגנה ראוייה לבירור כלפי מלוא התביעה, ולמצער עומדת בדרישת הטלת "ספק" בעילת התביעה, הינה הטענה לפגמים בחומר שסופק, דבר שהביא לקיזוז תשלומים ע"י המזמינים ולצורך ברכישת אספלט מספקית חלופית וביצוע עבודות נוספות. הטענה נטענה בפירוט בתצהיר מר חליל, ואין צורך לחזור על הדברים. מר חליל הסביר גם את השוני בין החומר שסופק ע"י המשיבה לבין החומר שסופק ע"י חב' "הנסון" לאותו אתר, בקושי להדק את החומר הבזלתי ידנית ובאישור המפקח לביצוע העבודה עם החומר דולומיט (פרוטוקול, עמ' 13, שורה 9 עד עמ' 14 שורה 14). אני דוחה את הטענה לראות בהשמטת עלות עבודת ה"פינישר" ע"י המבקשת כמשמיטה את היסוד מתחת לכל טענת המבקשת (שם, שורות 19-25). עד המשיבה, מר אלון, מאשר בעדותו כי היה צורך בביצוע תיקונים בעבודת המשיבה באתרים נשוא התביעה (ראו עמ' 8 לפרוטוקול). מר חורי ענה על כל השאלות בנושא הסיבה לפגמים באספלט, וטענותיו לא נסתרו (שם, עמ' 11, שורה 24 עד עמ' 12, שורה 16). הוטל ספק באיכות החומר שסופק ע"י המשיבה ויש לשמוע את הטענה כי הפגמים בחומר הצריכו עבודה נוספת, רכישת חומר נוסף ויקר יותר (בגלל הכמות הפחותה), עיכבו תשלומים למבקשת וגרמו לה נזקים צפויים בקבלת עבודות עתידיות. גם אם אין מדובר בסכומים, שנקבה בהם המבקשת, הרי שמדובר בסכום משמעותי מסכום תביעת המשיבה.

אני קובעת כי סיכום הדברים עד כה מעיד כי המבקשת הצליחה לטעת ספק ממשי בעילת התביעה.

2. ההכבדה

המשיבים עתרו לעיקולים משמעותיים בטענה כי המבקשת מצוייה בקשיים כלכליים.

בבקשת המבקשת על נספחיה ובדיון לפניי התבדתה הטענה, עד כי לא נותר ממנה דבר. המשיבה הסתמכה בבקשת העיקול ובתצהיר על דו"ח חב' בי.די.איי., לפיו בין השאר הוגשו נגד הנתבעת 11 תביעות. המבקשת צירפה אסמכתא לתוצאות כל אחת מהתביעות והתברר כי רוב התביעות הינן בסכומים קטנים מאד, וכבר סולקו, כי חלק מהתביעות מכוסות בביטוח ומנוהלות בבית המשפט, תביעה אחת נדחתה והתקבלה חלקית תביעה שכנגד לטובת המבקשת (מב/1). אותן תביעות נמנות גם בפרק "אורות אדומים" בדו"ח בי.די.איי. מר אלון העיד כי לא בדק את האמור בדו"ח, ניסה להוסיף בעדותו נימוקים להטלת העיקול, עליהם לא הצהיר, ובעצם השמיט את היסוד מתחת לתצהירו, שהינו בגדר עדות שמועה, שגם הופרכה (פרוטוקול, עמ' 1, שורה 24 עד עמ' 2, שורה אחרונה). התברר גם שחלק מה"אורות האדומים", דיווחים על פיגורים בתשלומים, שיוחסה להם משמעות רבה בבקשה לעיקול, הינם מהשנים 1997-1998. לא ניתן לראות פיגורים בתשלומים לפני 15 שנה כעובדה רלוונטית לעיקול היום. גם השיעבודים הרבים הרשומים על נכסי המבקשת בדו"ח רשם החברות, אינם מעידים על קשיים כלכליים אלא דווקא על נכסים של המבקשת ועל עבודה בהיקפים משמעותיים תוך מתן אמון מצד הבנקים המשעבדים. מדובר בהתנהלות רגילה של חברה, כפי שהעיד מר אלון, וכפי שהוצג במב/2, דו"ח רשם החברות של המשיבה, שגם בו רשומים 15 שיעבודים בתוקף. תשובות מר אלון בעניין זה הדגישו את העובדה שהמשיבה הציגה בפני בית המשפט במעמד צד אחד תמונה מעוותת:

"ש. תסכים איתי שהטלת שיעבודים של בנקים על חברה זה דבר רגיל לצורך תזרים מזומנים וכדומה?