אסמעיל נ' יזבק ואח'

פסק דין

מבוא

1.עסקינן באירוע, תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 26.6.2010, בו מצאו את עצמם מעורבים מספר כלי רכב ובגינו הוגשו שלוש תובענות, שתיים מהן הוגשו לבית משפט זה והשלישית הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב. שתי התובענות אשר הוגשו לבית משפט זה, אוחדו ונשמעו בפני.

2.בתובענה שמספרה 52502-12-10 עותר התובע לפיצוי בגין נזק שנגרם עת נהג ברכב מסוג מיצובישי ובהגיעו לצומת מרומזר, פנה שמאלה עת מופע הרמזור הבהב בצהוב, וזאת במטרה כדי להיכנס למוסך אשר נמצא בצידו השני של הכביש. לדבריו, לאחר שהשלים כמעט את מטרת נסיעתו, רכב צד ג' שננהג על ידי הנתבע, לא האט ופגע בעוצמה ברכב התובע. כתוצאה מפגיעה זו פגע רכבו של הנתבע ברכב הנוסף, מסוג סקודה, אשר חנה באותה העת בצד הכביש.

3.התובע אמד את נזקיו הישירים בסך של 2,998 ₪.

4.מנגד, טוען הנתבע כי ביום התאונה עת נסע ברכבו בזהירות וכחוק, התפרץ לפתע רכב התובע מהנתיב הנגדי הישר למסלול נסיעתו, תוך ביצוע פנייה באופן רשלני, לא נתן זכות קדימה כנדרש ופגע ברכב הנתבע.

5.בתובענה שמספרה 22376-03-11 תובעת התובעת, פניקס חברה לביטוח בע"מ את נהג רכב המיצובישי בתביעת שיבוב וזאת לאחר ששילמה את מלוא הנזקים אשר נגרמו לרכב מסוג סקודה במסגרת התאונה הנ"ל. התובעת טוענת כי הרכב אשר היה מבוטח על ידה באותה העת, רכב הסקודה, חנה בצד הכביש ורכב אשר היה נהוג על ידי נתבע 2, פגע ברכב אחר, רכב מסוג סיטרואן, אשר נהדף לעבר רכב התובעת.

6.טענות ההגנה אשר הועלו מטעם נתבעת 2 זהות לטענות אשר הועלו מטעמו במסגרת תביעתו בתא"מ 52502-12-10.

7.ביום 16.10.2012 התקיים דיון בפני, במסגרת הדיון נודע כי נגד נהג התובע בתא"מ

52502-12-10 הוגש כתב אישום לבית משפט השלום לתעבורה וזאת מתוקף האירוע הנדון.

בהתאם להחלטתי הוריתי על קביעת ישיבת הוכחות וקבעתי כי שתי התובענות ידונו בפני, במשותף.

דיון

8.ביום 11.2.2013 התקיימה בפני ישיבת הוכחות, במסגרתה העידו עדי הצדדים והוגשו לעיוני אסמכתאות מטעמם. בתום שמיעת הראיות סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה.

9.שמעתי את עדותו של נהג רכב התובע, מישל פאר, (נהג רכב המיצובישי), עיינתי בתמונות המשקפות את מקום התאונה, ת/1,ת/2, ובנסיבות העניין מצאתי כי התאונה אירעה בשל נהיגה בחוסר זהירותו של עד זה, נהיגה אשר התבטאה באי מתן זכות קדימה בפנייה שמאלה לרכב אשר בא מהנתיב הנגדי, וזאת במיוחד כאשר, לטעמי, היה מנוע הנהג לפנות שמאלה במקום זה.

10.נתיב נסיעתו של נהג רכב המיצובישי, מצביע על כך שהפנייה שמאלה אשר בוצעה על ידו, והובילה לתאונה, התבצעה במקום שאינו מיועד לכך. אמנם אין המדובר באי תנועה רציף על הכביש, אך זאת מאחר שהצומת בה התבצעה הפנייה, הינה צומת מסוג T , כך שלמעשה רכבים הבאים מכיוון נסיעתו של נהג המיצובישי יכולים לפנות ימינה ונהגים אשר באים מהנתיב הנגדי יכולים ורשאים לפנות שמאלה, אך לא ניתן, הגם שלא מוצב תמרור בעניין זה, לפנות שמאלה לנתיב נסיעתו של נהג רכב המיצובישי.

11. הרמזורים אשר מנתבים את הנסיעה בצומת זו מצביעים על כך שהנסיעה המתאפשרת מכיוון נסיעתו של רכב המיצובשי הינה לכיוון אחד בלבד – ישר. במקום לא הוצב תמרור אשר אוסר פניית פרסה או פנייה שמאלה והרמזורים בעת התאונה לא עבדו והופיע בהם מופע צהוב מהבהב חוזר. לעמדתי, אין בכך כדי להסיק שניתן לפנות שמאלה במקום זה ופנייה זו אשר בוצעה על ידי נהג רכב המיצובישי הייתה לנוחותו בלבד תוך יצירת סיכון בלתי סביר בעליל.

12.תקנה 44ב' לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 קובעת כי מותר לפנות פניית פרסה לשמאל מנתיב לפנייה שמאלה ומכל נתיב אחר שלא הוצב בו תמרור או סימון האוסר פניית פרסה . בענייננו, לא הוצב תמרור או סימון האוסרים פניית פרסה, אך לטעמי, מסלול נסיעתו של רכב המיצובישי לא אפשר כלל פנייה שמאלה, כך שלמעשה גם לא ניתן היה להשלים את פניית הפרסה. מסלול נסיעתו של רכב המיצובישי אפשר אך ורק את הנסיעה בכיוון המופיע על גבי החץ המוצב מעל הרמזור, היינו נסיעה ישרה בלבד.

13.תקנה 64(א) (2) קובעת כי נוהג ברכב המתקרב לצומת או נמצא בצומת ועומד לפנות שמאלה או לפנות בפניית פרסה לשמאל, ייתן זכות קדימה לרכב הבא ממולו. בענייננו נהיגתו הרשלנית וקלת הדעת של נהג רכב התובע אשר התבטאה באי מתן זכות קדימה לרכב הבא ממולו גרמה לתאונה מושא שתי התובענות אשר נדונות בפני.

14.נהג רכב התובע, מישל פאר, הסביר את מנגנון התאונה כאמור לעיל:

"הוא נסע וגם אני נסעתי, שאני עליתי על המדרכה גם אני הייתי בנסיעה וגם הוא ברח ואין לו לאן ללכת, הוא ברח לתוך המוסך. אני כבר עליתי על המדרכה ואחרי שהוא ראה אותי, הוא ברח ונכנס לתוך המוסך ואני הייתי בנסיעה והוא נהדף ופגע ברכב חונה", (שורות 14-16 עמ' 5 לפרוטוקול).