אסלנוב נ' מסעודה ואח'

החלטה

בתובענה זו, המתנהלת בעילה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975, נבעו לתובעת נכויות בתחום האורתופדי (בשיעור 17.1% בשל הפגיעה בכתף שמאל ובשל הפגיעה בעמוד שדרה מותני) והפסיכיאטרי (בשיעור 20% למשך השנה הראשונה ואחר-כך בשיעור 10% לצמיתות). כעת, לאחר שנשמעה הצעת פשרה של בית המשפט, היא מבקשת למנות מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית.

המבקשת מבססת את בקשתה על החלטת בית המשפט מיום 10.6.13. לטענתה, בהחלטה זו הביע בית המשפט בעצמו את הצורך במינוי המבוקש. לגופו של ענין טוענת המבקשת כי לנכותה של התובעת, כפי שזו עולה מחוות דעת המומחים שמונו בתיק, משמעות תעסוקתית מצטברת גדולה יותר. בפועל היא נעדרה מעבודתה משך למעלה כשנה משום שעבודתה כקוסמטיקאית וכמאפרת לא יכולה להתבצע כהלכה בהינתן נכויותיה בתחום האורטופדי והפסיכיאטרי. לבקשה מצורפים מסמכים רפואיים ולהלן המסמכים הרלוונטיים לענייננו: מסמך מיום 21.4.13, ערוך בידי ד"ר אליס יעקב (מומחה בתחום האורטופדיה), מציין כי "לדעתי לא יכולה לעבוד 9 שעות ברצף". מסמך מיום 26.4.11, ערוך בידי ד"ר גורדון אלה (רופאה תעסוקתית), מציין כי "אינה מסוגלת לחזור לעבודתה בסלון כלות". מסמך מיום 26.9.11, ערוך בידי ד"ר גורדון אלה, מציין כי התובעת "מסוגלת לחזור לעבודתה בצורה חלקית ל-4-5 שעות ביום לתקופת ניסיון חודשיים". מסמך מיום 2.1.12, ערוך בידי ד"ר גורדון אלה, מאריך את תקופת הניסיון בעוד חצי שנה. ביום 2.7.12 מתירה ד"ר גורדון את חזרתה של התובעת לעבודה למשך 5 שעות בלבד למשך שנה וביום 3.6.13 נקבע כי הגבלה זו תהיה צמיתה.

המשיבות טוענות כי על פי חוות דעת מומחי בית המשפט שמונו מצבה של התובעת אינו חריג ואינו מצדיק את המינוי המבוקש. לשאלת הבהרה ענה מומחה בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי כי מצבה של התובעת עשוי להשתפר בתום ההליך המשפטי. מעבר לכך, מומחי בית המשפט כבר התייחסו להשלכות התעסוקתיות של מצבה הבריאותי של התובעת. בולטת במיוחד התייחסותו של המומחה בתחום הפסיכיאטרי שכן בתחום זה, נכות נקבעת מלכתחילה על פי ההגבלה התפקודית של המצב הנפשי. כנגד המסמכים שצורפו לבקשה טוענות הנתבעות כי מדובר במסמכים מוזמנים שנערכו לצורך ההליך המשפטי. כך למשל, טוענות המשיבות שמאוד תמוה שההמלצה להגבלה קבועה במספר שעות העבודה הוכנה במועד כה סמוך למועד הגשת בקשה זו. במישור המשפטי מפנות המשיבות לאמור ברע"א 7563/01 בן שלום נ' סהר חברה לביטוח בע"מ שם נקבע כי מינוי של מומחה שיקום או מומחה תעסוקתי לא נעשה כדבר שבשגרה.

ראשית יש להצטער על הפירוש שנתנה התובעת לדברי בית-המשפט בדיון ביום 10.6.13. בית-המשפט לא התייחס כלל למינויו של מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית, אלא לתוכן חוות-הדעת של המומחים שמינה בית-המשפט, אשר מהם הוא למד את מגבלותיה.

מומחה לרפואה תעסוקתית אינו מתמנה לשם קביעת המשמעות התפקודית של נכות שקבעו רופאים אחרים, בתחומי מומחיותם. לפי ההלכה, ענין זה מסור להערכת בית-המשפט עצמו, בהתאם למה שהפיק מחוות-דעת המומחים השונים, בתחומי מומחיותם. אם לא היו נוהגים כן, היה צורך למנות מומחה לרפואה תעסוקתית בכל תביעה ותביעה ואילו ההלכה קובעת שמינוי כזה (כמינויו של מומחה בתחום השיקום) נעשית במקרים נדירים בלבד, מחמת מורכבות או ריבוי הנכויות, או הקושי לערוך אינטגרציה בין חוו"ד המומחים מטעם בית-המשפט. במקרה שבפני אין קושי כזה, ומדובר בפגיעה שאינה יוצאת ופן לא מבחינת מורכבותה ולא מבחינת סוגה. את ההשפעה התפקודית של הנכויות על מצבה של התובעת יש ללמוד מקביעות המומחים שמינה בית המשפט ובית-המשפט אינו זקוק לעזרתו של מומחה שיסביר לו את משמעותן המשוקללת. הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ג אב תשע"ג, 30 יולי 2013, בהעדר הצדדים.