אסטשוב נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפני ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995, על החלטת ועדה לעררים בעניין שירותים מיוחדים מיום 30.10.13 (להלן – הוועדה).

הוועדה קבעה בהחלטתה כי אינו תלוי בעזרה רבה בזולת ברוב שעות היממה ודחתה את הערר שהוגש על-ידו. מכאן הערעור שלפני.

2.המערער טוען, כי בהחלטת הוועדה נפלו הפגמים הבאים:

א.פרוטוקול הוועדה נחתם על-ידו בצד סעיף התלונות בשעה שהטופס היה עדיין ריק, ובסעיף התלונות לא נרשמו כל דבריו.

ב.הוועדה התעלמה מכך שבמהלך שנת 2012 עבר המערער אירוע של שבר בחוליות בגבו ובמשך תקופה של כחצי שנה היה תלוי לחלוטין בזולת בביצוע כל פעולות היומיום.

ג.הוועדה הגיעה למסקנות מוטעות באשר להיזקקות לעזרה בתחומי ההגיינה האישית, האכילה ובשאלת הניידות בבית.

3.מנגד, טוען המשיב כי הערעור אינו מגלה כל טעות משפטית, וכי תלונותיו של המערער כפי שהושמעו בדיון בבית הדין תואמות את התלונות שנרשמו בפרוטוקול הוועדה.

4.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לדחות את הערעור, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן:

א.לא מצאתי כי נפגעה זכות הטיעון של המערער. המערער לא הצביע על טעויות ברישום סעיף 4 לפרוטוקול העוסק בתלונותיו. עיון בסעיף זה מעלה כי נרשם כי עבר בשנת 2012 שבר בחוליה בגב, לא ערך ניתוח, עבר ניתוח ברך בשנת 2010, כי הוא מהלך עם הליכון בחוץ ובבית הולך עם מקל ועם הליכון. באשר לתחום ההגיינה נרשם כי הוא מסתדר בשירותים אך לא תמיד מצליח להגיע אליהם בגלל קשיי ניידות. באשר לתחום האכילה צוין כי מחמם אוכל במיקרו ומגיש לעצמו, כי הוא חש סחרחורת וכי הוא זקוק לעזרה בבית, בניקיון, בקניות ובהכנת אוכל. לא מצאתי כי קיימת סתירה או אי התאמה בולטת בין הדברים שנרשמו בסעיף התלונות לפרוטוקול לבין התלונות של המערער בעת הדיון המוקדם בבית הדין. משכך – המערער לא עמד בנטל להראות כי נפגעה זכות הטיעון שלו בפני הוועדה או כי הוועדה לא רשמה או לא שעתה לתלונותיו.

ב.לא מצאתי כי קיימת אי התאמה בולטת בין תלונותיו של המערער לבין קביעותיה של הוועדה באשר לתחומי ההגיינה, האכילה והניידות:

(1) באשר לאכילה הוועדה ציינה כי הוא מחמם לעצמו אוכל במיקרו לבדו ואוכל ושותה בכוחות עצמו. על יסוד תיאור זה הוועדה קבעה כי המערער עצמאי בתחום האכילה. בערעור טען המערער כי אינו יכול לחמם אוכל באמצעות הפעלת הכיריים בגז שכן בשל כאביו הוא יכול לשכוח את האש. יחד עם זאת, אין באמור כדי לשלול את קביעות הוועדה כי יכולת החימום במיקרוגל ויכולת האכילה והשתיה בכוחות עצמו מצביע על יכולת עצמאית דיה.

(2)כך גם האמור בתחום ההגיינה – המערער התלונן בפני הוועדה כי אינו מספיק לעתים להגיע לשירותים וכי נעזר בטיטול. עוד צוין בפרוטוקול כי "לדבריו שולט על הסוגרים ביום ובלילה, לעתים מתקשה להגיע לשירותים בעיקר בלילה ומשתמש בטיטולים אותם מחליף בעצמו. זה קורה לו פעמיים בשבוע. הוועדה מתרשמת שעצמאי בניידות, הלבשה והגיינה אישית. תלונות אלה, העולות כאמור בקנה אחד עם התלונות שנשמעו בדיון, אינן מצביעות על סתירה מהותית בינן לבין קביעת הוועדה כי יש לראות במערער כעצמאי בתיפקודו בתחום זה.

(3)באשר לניידות – הוועדה ציינה כי המערער נכנס לחדר הבדיקה בתמיכת הליכון גלגלים כי התיישב וקם מכסא, וכי לדבריו הולך בביתו עם מקל הליכה. בסיכום החלטתה ציינה הוועדה כי המערער סובל מכאבי גב תחתון עקב שברים דחוסים בחוליות הגב התחתון, וכי הוא סובל עוד סובל מסחרחורת וטיניטוס מדי פעם. הוועדה הגיעה לכלל מסקנה כי המערער עצמאי בניידות וכי אינו זקוק להשגחה בנסיבות אלה.

5.משהוועדה ציינה את תלונותיו העיקריות של המערער, ובחנה בהתייחס אליהן את יכולת התיפקוד שלו בביתו, ואין סתירה בולטת בין ממצאי הוועדה לבין מסקנותיה – אין לומר כי נפלה בהחלטת הוועדה טעות משפטית המצדיקה את התערבות בית הדין.

6.בנסיבות אלה – הערעור נדחה.

7.אין צו להוצאות.

8.הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק-דין.

ניתן היום, כ"ח אדר ב תשע"ד, (30 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.