אסטפניאן נ' גוכברג ואח'

פסק דין

בתאריך 4.9.12, ברח' ווג'ווד שבחיפה, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע, הנהוג על ידו ובין רכב הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") הנהוג על ידו והמבוטח על ידי הנתבעת 2.

על בסיס הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש, כתבי הטענות, המוצגים והעדויות, הנני קובעת כי לא הוכחה נהיגה רשלנית וחסרת זהירות של הנתבע ולקביעתי, האחריות הבלבדית לקרות התאונה מוטלת על התובע.

כל זאת, כאשר, לקביעתי, התובע ביקש לפנות שמאלה מהנתיב הימני שבו היה, אך לא בדק כדבעי את מצב התנועה המגיעה מאחוריו, לא ראה כלל את רכב הנתבע המגיע מאחור, למרות ששדה הראיה של התובע היה פתוח למרחק רב ביותר של כ-200 מ', והמשיך בנסיעתו שמאלה, תוך שהינו חוסם את אפשרות המשך דרכו של הנתבע.

אין חולק כי הנתבע נקט בפעולות חירום כדי למנוע את התאונה, כאשר בלם את רכבו בבלימת חירום שהותירה סימני חיכוך בכביש ואף סטה שמאלה, אך התובע המשיך כל אותה העת בנסיעתו שמאלה, כשאינו מבחין כלל ברכב הנתבע ותוך שהינו ממשיך לחסום את אפשרות המשך דרכו של רכב הנתבע.

בנסיעתו כך, הפר התובע את קביעות תקנות התעבורה, המחייבות נהגו של רכב, המבקש לפנות שמאלה מנתיב נסיעתו, לעשות כן, כך שלא יגרום לפגיעה ברכב אחר ואף לא יפריע למהלך נסיעתו של רכב אחר.

התובע טען כי הנתבע נסע במהירות והינו מסיק זאת מאורך סימני הבלימה שהותיר, לטענתו, רכב הנתבע בכביש.

התובע לא הביא חישובים מדוייקים שמהם ניתן היה לקבוע את מהירות נסיעתו של הנתבע עובר לפגיעה, ברם גם אם נסע הנתבע מהר – היה על התובע לראותו טרם סטייתו שמאלה ואף בכל מהלכה ולסגל דרך נהיגתו כך שלא ימשיך לחסום את אפשרות המשך דרכו של רכב הנתבע.

בנסיבות אלה, הנני קובעת כי לא הוכחה אחריותו של הנתבע לקרות התאונה והנני דוחה את התביעה.

לפנים משורת הדין, לא אחייב את התובע בתשלום הוצאות הנתבעים.

יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה.

מזכירות ביהמ"ש תמציא עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ז' אייר תשע"ג, 17 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.