אסחאק ואח' נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

החלטה

1.בקשה למתן צו ביניים לעיכוב הליכי מכרז שפרסמה המשיבה, בגדרו מבקשת המשיבה לקבל הצעתה למכירת נכס בחיפה.

2.מהעתירה והבקשה מתברר כי העותרים הינם בעלי זכויות בשתי דירות המצויות בבניין המצוי ברח' הגנים 32 בחיפה, והידועות כגוש 10930 חלקה 32. בקומה המסד של הנכס מצויה יחידה בשטח של כ-70 מ"ר המשמשת כמרתף (להלן: "הנכס"). המשיבה הינה בעלת הזכויות בנכס.

3.בעתירה נטען, כי בחודש 9/13 הציעה המשיבה לעותרים, ואולי גם לבעלי זכויות נוספות בבניין, לרכוש את הנכס בפטור ממכרז. תחילה הוצע לרכוש את הנכס תמורת סך של 140,000 ₪, אולם לאחר מכן תוקן המחיר וההצעה הועמדה על סך של כ-119,500 ₪. העותרים לא נענו להצעה ולא הציעו לרכוש את הנכס.

3.עוד נטען, כי המשיבה פרסמה את הנכס למכירה במכרז פומבי וכי על פי תנאי המכרז, מועד האחרון להגשת הצעות הנו היום -20/2/14. כמו כן יצוין, כי מחיר המינימום שנקבע במכרז הינו 119,500 ₪ (סעיף 4 לתנאי המכרז).

4.העותרים טוענים בעתירה כי הנכס כולל בחובו גם שטח המשמש כבאר עתיקה. באר זו הינה חלק מהרכוש המשותף. עוד טוענים העותרים, כי שטח הנכס קטן מהאמור בתנאי המכרז.

לטענת העותרים, הם קיבלו הבטחה מנציגי המשיבה כי הנכס יירשם כרכוש משותף ועל-כן פרסום המכרז מהווה הפרה של הבטחה שלטונית. עוד נטען, כי פרסום המכרז מהווה התנהגות בחוסר תום לב, שכן היה על המשיבה לנהל עם העותרים משא ומתן על מחיר העסקה ולא לפרסם מכרז למכירתו. העותרים חוששים גם כי מכירת הנכס וכניסת מחזיק חדש יגרמו להם מטרד. לסיכום נטען, כי פרסום המכרז פוגע בזכויות קניין וזכות חזקה שיש להם בנכס.

5.בבקשה לצו כינוס התבקש בית המשפט לעכב את הליכי המכרז. בהחלטתי מיום 17/2/14 הבהרתי כי לכאורה, העתירה אינה מחייבת כנגד החלטתה של רשות. כן ציינתי כי לכאורה עתירה להכרה בזכות קניין או זכות חזקה, אינה מצויה בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים. לעותרים ניתנה הזדמנות להגיש הבהרה לעניין הסמכות.

אתמול, הוגשה הודעת הבהרה. בהודעת ההבהרה נטען כי בית משפט זה הוא הערכאה המוסכמת לדון בעתירה, בין היתר, מאחר שהעתירה מכוונת כנגד ההחלטה לכלול במכרז נכס "שאסור לבטל אותו" (סעיף 2).

6.עיון בעתירה ובבקשה מגלה כי הסעד האמיתי לו עותרים המבקשים הינו להכיר בזכויותיהם בנכס. עילות העתירה מבוססות על זכויות קניין והחזקה ועל טענות במישור ההסכמי- הבטחה לרשום את הנכס כחלק מהבית המשותף.

עתירה לסעד של הכרה בזכויות קניין, זכויות חזקה או לאכיפת התחייבות חוזית, אינה בסמכות בית המשפט לענייניים מנהליים (ראה רע"א 3879/05 עיריית חדרה נ' חג'ג' אמריקה ישראל בע"מ (12/7//2005); רע"א 8159/06 עיריית אילת נ' רוקסא (26/3/2007); רע"א 6590/05 עיריית אשדוד נ' שמעון צרפתי בע"מ (19/9/2000)).

אדגיש כי ברע"א 8159/06 הנ"ל, מציין בית המשפט כי מחלוקות בנוגע לזכויות חזקה במקרקעין והפרת הבטחה שלטונית, מצויות בסמכות בית המשפט האזרחי ולא בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים.

העובדה שהמשיבה החליטה למכור את הנכס במכרז, אינה רלבנטית למחלוקת, שכן בין אם המכירה הייתה ישירה ובין אם המכירה הייתה במכרז, הרי שהמחלוקת שבה יש להכריע הינה בשאלת זכויות העותרים בנכס.

7.אוסיף גם, כי לכאורה ההליך בבית המשפט לעניינים מנהליים אינו הליך מתאים לבירור הטענות. מדובר בטענות הדורשות ליבון העובדות, וייתכן שידרשו שמיעת ראיות והפורום המתאים לדון בטענות אלו הינו בית המשפט האזרחי.

7.על כן אני מורה על מחיקת העתירה. העותרים יוכלו לפנות לבית המשפט האזרחי (השלום או המחוזי לפי העניין), בבקשות מתאימות להצהרה על זכויותיהם בנכס ובגדרן תביעות שכאלו יוכלו גם לעתור לצווים זמניים.

8.הואיל ולא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ' אדר תשע"ד, 20 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.