אסולין נ' בן שטרית ואח'

פסק דין

1.עניינה של התביעה, נזקי רכוש לרכב התובע בגין תאונה מיום 31.07.12.

2.הנתבעים הכירו באחריותם לתאונה אך הפחיתו מהסכומים אשר נדרשו על ידי התובע, 15% מהנזק בגין אשם תורם של התובע, 2,189₪ משכר השמאי ו- 5795₪ מערך הרכב. מתוך הסך של 120,500₪, אשר נדרש על ידי התובע, שילמו הנתבעים 95,639₪.

3.בתביעתו, התובע תבע את הסך של 30,050₪ בגין יתרת נזקיו והם הנזק לרכב, הוצאות גרירה, שכר השמאי, הוצאות השכרת רכב, טרחה, עוגמת נפש ואובדן זמן.

4.באשר לטענה בדבר אשם תורם של התובע לתאונה, בהתאם לעדות נתבע 1, הנהג ברכב המשטרתי, במהלך הנסיעה, ברכב המשטרתי הופעלו סירנה, מערכת כריזה ואורות כחולים. לדבריו, לאחר שהרכבים מצד שמאל בצומת החלו לעצור, הוא נכנס לצומת והאיץ. (פרוט' עמ' 3 ש' 30-32). גם בהודעתו (נספח א' לכתב ההגנה), מסר נתבע 1 כי הופעלו כריזה ואורות כחולים. בהודעתו מיום 01.08.12 במשטרה, מסר נתבע 1 כי רכבו היה עם סירנה וכחולים פועלים. כן מסר כי כלי הרכב משמאלו החלו לעצור בכל הנתיבים. (נספח ב'8 לתצהיר התובע, ש' 4, 6, 20-21).

5.הודעת מר עידו אורן נחום, שנסע ברכב הנתבעים, (הודעה מיום 01.08.12 במשטרה), תמכה בטענות נתבע 1 כמפורט לעיל. לדבריו, הרכב המשטרתי הפעיל סירנה ואורות כחולים והוא הבחין כי כלי הרכב שהיו בצומת, גם ממול וגם מצד שמאל, נעצרו, פינו לרכב המשטרתי את הכביש ונתבע 1 המשיך בנסיעה רק לאחר רק לאחר שכלי הרכב נעצרו. (נספח ב'11 לתצהיר התובע, ש' 5-7, 18-19).

6.באשר למיקומי הפגיעות בכלי הרכב, כתוצאה מההתנגשות, רכב הנתבעים נפגע בדלת אחורית שמאלית ומתלה גלגל אחורי שמאלי. רכב התובע נפגע בפינה קדמית ימנית, מגן קדמי, פנס חזית, גריל, מכסה מנוע, מתלה גלגל קדמי ימני. (סעיף 5 לדו"ח בוחן תנועה, נספח ב'2 לתצהיר התובע). לאור מיקומי הפגיעה, בזמן התאונה, הרכב המשטרתי כבר היה בעומק הצומת.

7.לאור מכלול הנסיבות כאמור, טענת התובע, לפיה, טרם שהחל בנסיעה אל תוך הצומת, הסתכל ימינה ושמאלה והצומת היה נקי לחלוטין (פרוט' עמ' 2 ש' 17), אינה סבירה. אם היה עושה כן, היה מבחין בכניסת הרכב המשטרתי, בו היו מופעלים כאמור אורות כחולים וסירנה, לצומת. לחובת הנהג, אשר הרמזור בכוון נסיעתו מתיר לו את הכניסה לצומת, לשים לב לנעשה בצומת ולוודא שהוא יכול לעבור בו בביטחה, ר' ע"א 553/73 שלמה אליהו נ' סלם חנחן, פ"מ כט(2) 341: "לא למותר להזכיר, שאף בצומת מרומזר, לפי תקנה 65 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, אסור לנוהג רכב להיכנס לצומת גם כשהרמזור מתיר את הכניסה, אלא אם ברור לו כי ביכלתו לעבור או להמשיך בנסיעתו ללא הפרעה. משמע, שגם כשניתן לו אור ירוק ברמזור, עליו לשים לב לנעשה בצומת ובצדיו ולוודא שהוא יכול לעבור בו ללא הפרעה וללא תקלה. ע"א 59/69 [2]".

8.התובע מסר בהודעתו במשטרה מיום 02.08.12, כי לא שמע סירנה, לא ראה אורות כחולים, היה עם חלונות סגורים, שמע מוזיקה ומזגן עבד. (נספח ב'10 לתצהיר התובע, ש' 17-18). אמרה זו בצירוף העובדה כי כלי הרכב האחרים בצומת דווקא עצרו למשמע ולמראה הרכב המשטרתי, יש בה גם כדי להצביע כי הקשב של התובע לנעשה בכביש לא היה ברמה הנדרשת.

9.אשר על האמור, יש מקום להטיל על התובע אשם תורם, אותו אני מעמידה, בהתחשב בנסיבות כאמור, על שיעור של 15%.

10.באשר לטענת הנתבעת בדבר עבר תאונתי של הרכב, התובע אינו חולק על טענה זו. בהתאם, שווי הרכב לאחר ההפחתה בגין העבר התאונתי הוא 187,345₪.

11.באשר לשכר השמאי, נתבע סך של 3,944₪, ממנו הכירה התובעת בסך של 1,755₪. אכן, שכר השמאי, כפי שנתבע, הוא מעבר לשכר שמאי נהוג ומקובל. השמאי ציין הוצאות בסך של 600₪ בסכומים עגולים שהן על פניהן מופרזות. גם ביחס לשכרו לא פירט מדוע נדרש חיוב מעבר לנהוג ולמקובל. בנסיבות כאמור, ייפסק לתובע בגין שכר השמאי סך של 2,800₪.

12.נזקי התובע, הינם, לפיכך, כמפורט להלן:

א.הנזק לרכב (193,140₪ לאחר הפחתת 5,795₪ בגין עבר תאונתי ו- 77,256 בגין שרידי הרכב): 110,089₪.

ב.שכר השמאי: 2,800₪.

ג.הוצאות גרירה: 672₪.

ד.הוצאות השכרת רכב: 5,980₪. (חשבונית מיום 06.11.08).

סה"כ: 119,541₪

לאחר הפחתת 17,931₪ בגין אשם תורם ו- 95,639₪ בגין תשלום הנתבעים, היתרה לתשלום היא 5,971₪.

13.אשר על האמור, הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, בכפוף להצגת אישור על ידי התובע בדבר היעדר שעבוד על הרכב לטובת בנק אגוד לישראל בע"מ, 5,971₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה.