אסולין נ' אביטן

החלטה

לפני התנגדות לביצוע שטר חוב בלשכת ההוצאה לפועל.

המבקש טוען בתצהירו כי שטר החוב נועד לאפשר למבקש לערוב יחד עם ערב נוסף, מר אורי נאווי ("אורי") לערבותו של מר נאווי עזרא ("עזרא"). ככל הנראה לא עלה בידי עזרא להחזיר למשיב את ההלוואה אותה נטל ממנו וכתוצאה מכך, טוען המבקש, פדה המשיב 2 מתוך 3 שקים שמסר לו אורי ואילו עם המבקש סיכם המשיב לשלם לו 7000 דולר (מחצית סכום ההלוואה) אך לאחר מכן תפח הסכום המוסכם למלוא סכום ההלוואה (14,000 דולר) וזאת בתשלומים בסך 1200 דולר כל אחד ששולמו מיום 22.6.10 עד 15.3.11. כעולה מנספח א' כאשר לצד כל תשלום נחזית לכאורה חתימת המשיב. לטענת המבקש, את 2 התשלומים האחרונים על פי ההסכם בין הצדדים סירב המשיב לקבל בתואנה כי קיבל מי מן התשלומים בדולרים מזויפים. המבקש טוען כי מדובר בהסכם עליו חלות הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות ("החוק") ולפיכך היה על המשיב להעביר למבקש את מסמכי ההלוואה, ע"פ דרישת המבקש. המשיב, טוען המבקש, גם לא עמד בחובת הגילוי הקבועה בחוק. עד כה, טוען המבקש, סירב המשיב להעביר אל המבקש את מסמכי ההלוואה.

דיון והכרעה

לטעמי יש לקבל את הבקשה וליתן למבקש רשות להתגונן בטענה כי פרע את כה את חלקו הארי של הסכום המוסכם בינו לבין המשיב ומטעם זה אין זה מוצדק להשית עליו את תשלום מלוא סכום שטר החוב. יתר טענות המבקש שעניינן תחולת החוק על ענייננו דינן להידחות כפי שאפרט.

תחולת הוראות החוק

בדברי ההסבר לחוק (ה"ח תשנ"ג 2172, 116) צוין כי מטרתו היא להסדיר את עניין ריבית הנשך הנגבית בהלוואות חוץ בנקאיות או, כפי שהן מכונות, "הלוואות שוק אפור".(ראו גם: ע"א (ת"א) 4003/07 בס ארנון נ' אברהם אריה (לא פורסם, 21.1.09). בענייננו לא הורם הנטל להראות כי ההלוואה או החזר ההלוואה היה כרוך בתשלום ריבית כלשהו. המבקש ציין בתצהירו כי מחצית סכום ההלוואה הייתה על סך 7000 דולר וכל ההלוואה עמדה על 14,000 דולר. זהו גם הסכום אותו נדרש המבקש להשיב למשיב על פי נספח א' לכתב ההתנגדות. המבקש נשאל בעדותו האם הוא רואה ריבית בנספח זה והשיב כי "בנספח הזה אין ריבית" (עמ' 2 ש' 29-30). בנסיבות אלה בהן לא הוצגה כל ראיה לכך שלהלוואה אותה נדרש המבקש להשיב צורפה ריבית כלשהי, אין לכאורה תחולה להוראות החוק וזאת גם אם נקבל את הטענה כי המשיב הינו "מלווה" כמשמעו בחוק. טענת המבקש כי "הוא (המשיב-ד.ס.) קיבל את הריבית מראש" (עמ' 3 שו' 1-2) אינה ברורה ואינה מתיישבת עם הסכום בו נוקב המבקש עצמו כסכומי ההלוואה בתצהירו (14,000 דולר). אשר על כן ניתן לקבוע כי לא הוכח כי החזר הסכומים שנדרש מן המבקש היה בצירוף ריבית כלשהי ומטעם זה אין תחולה להוראות החוק..

טענת פרעתי

חלקה השני של הגנת המבקש היא למעשה טענת פרעתי. המבקש טוען כי בסיכום עם המשיב נפרש תשלום הסך 14,000 דולר למספר תשלומים שחלקם הארי שולם. גרסתו של המבקש בנקודה זו לא נסתרה. מלוח התשלומים בו מפורטים התשלומים ובסמוך לכל אחד מהם ציון חתימתו לכאורה של המשיב, עולה כי נדרשו שני תשלומים על מנת לסלק את מלוא סכום החוב ע"פ הסכמת הצדדים. מכך נובע כי על הסכומים שלכאורה שולמו למשיב יש למבקש הגנה המצדיקה רשות להתגונן, מה שאין כן ביחס לשני התשלומים האחרונים שלא שולמו.

אשר על כן ההתנגדות מתקבלת במובן זה שניתנת למבקש רשות להתגונן בגין הסך הנקוב בנספח התשלומים שצורף לכתב ההתנגדות. תצהירו של המבקש בעניין זה ישמש ככתב הגנה והתיק ינותב למסלול סדר דין מהיר נוכח סכום התביעה. הוצאות הליך זה יובאו בחשבון בפסק הדין.

ניתנה היום, ו' תמוז תשע"ב, 26 יוני 2012, בהעדר הצדדים.