אסולין מאיר נ' בטוח לאומי-סניף חיפה

פסק דין

1.התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר בליקוי שמיעה וטינטון מהם סובל, לטענתו, כפגיעה בעבודה.

תביעתו נדחתה ועל כך הוגשה התביעה שבפנינו.

2.הצדדים הסכימו למינוי מומחה-יועץ רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע וליקוי השמיעה והטינטון עליהם מתלונן וכן, בשאלת עמידת התובע בתנאי סעיף 84א' לחוק.

ביום 16.12.09 מונה ד"ר משה גולדשר לשמש כמומחה-יועץ כאמור, על יסוד העובדות המוסכמות שגיבשו הצדדים.

3.בחוות דעת מיום 20/12/09 קבע המומחה, כי ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע הינו עקב חשיפה לרעש. כן קבע, כי כושר השמיעה בתדירויות הדיבור פחת אצל התובע בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאזניים.

המומחה קבע כי כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של מעבר ל- 25 דציבל בשל אחת מהאזניים אולם, את תלונת הטנטון ניתן לאמת או להפריך רק בבדיקה קלינית בועדה רפואית.

המומחה פרט את התיעוד בו מופיעות תלונות על טנטון בתיקו הרפואי של התובע:

בתאריך 29.4.07 אצל רופא המשפחה – צפצופים באזניים זה חודשיים.

בתאריכים 21.5.07 ו- 9.7.07 אצל רופא אא"ג, שם נרשם כי "הרעש באזניים מפריע לו לפני השינה, גורם למתח ועצבנות".

בתאריך 16.8.07 אצל מומחה אא"ג – "טנטון מעצבן שמשגע אותו".

בתאריך 22.12.08 אצל מומחה אא"ג – "טנטון מטריד, מעצבן ומשגע, מבקש עזרה".

4.לבקשת הנתבע, הופנו אל המומחה שאלות הבהרה.

המומחה אישר, בתשובותיו כי לפי בדיקת השמיעה מ- 2.7.09, אין הפחתה בתדירויות הדיבור.

5.המומחה אישר, כי בדיקת ברה אינה בודקת תדרים של 500 הרץ.

6.המומחה נשאל, הכיצד קבע הפחתה של 20 דציבל בתדירויות הדיבור, אם בדיקת הברה אינה בודקת תדר 500 הרץ והשיב, כי בדיקת הברה חיונית לקביעת סף שמיעה ועל כן "אין מנוס מלהסתפק בשני תדרים אלה בלבד לקביעת הממוצע" (הכוונה לתדר 1000 ו- 2000 הרץ).

7.המומחה נשאל, האם נכון כי בדיקת הברה אינה קובעת סף שמיעה מדוייק, ובהשוואה לבדיקת שמיעה תתקבל תוצאה טובה יותר בבדיקת השמיעה. המומחה לא השיב על כך אלא השיב, כי בדיקת הברה היא אובייקטיבית ויש לתת לה משקל יתר.

8.עוד נשאל המומחה, האם נכון כי בדיקת הברה אינה מבדילה בין הולכת עצם להולכת אויר והשיב כי נכון, אולם במקרה של התובע הדבר אינו רלוונטי כי אין מדובר כלל בליקוי שמיעה הולכתי, אלא עצבי.

9.המומחה התבקש לנמק, כיצד הגיע למסקנה שיש הפחתה של 20 דציבל בהולכת העצב, ולפי איזה בדיקות, והשיב:

"אני מסכים...שהמקרה של התובע הוא גבולי מאוד. בכל מקרה, כאשר קיים ספק כלשהו, יש תמיד לתת משקל יתר לבדיקה האובייקטיבית (ברה)".