אסולין(אחר/נוסף) ואח' נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

החלטה

הבקשה לעיון מחדש בבקשה למינוי מומחה

לאחר עיון בטענות הצדדים בכל הנוגע למינוי מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל אולם באופן חלקי, ואלו נימוקי.

התאונה נושא הבקשה התרחשה ביום 17.11.09, המבקשת הגישה את תביעתה במהלך חודש יוני 2010. המבקשת צירפה לכתב התביעה בקשה למינוי מומחה, וביום 3.1.11 מינה כב' השופט חיים חדש, אשר טיפל אז בתיק, מומחה רפואי בתחום האורתופדי- ד"ר ישראל כספי. נקבע כי בשל דלות החומר הרפואי – התובעת 1 (המבקשת) תשלם את שכר טרחת המומחה, ישירות לידי המומחה.

ביום 8.2.12 קבע כב' השופט עידו כפכפי, אליו נותב התיק, כי "חלפה מעל שנה והתובעת לא נשאה בשכר המומחה אלא רק מנסה לשנות את רוע הגזירה של הטלת שכר המומחה... גם התיעוד הנוסף שנאסף... אינו מעיד על פגיעה ממשית המצדיקה הטלת נטל שכר הטרחה על הנתבעת...." עוד קבע באותה החלטה "... גם אם התשלום קשה לתובעת, למרות שלא תמכה טענותיה בדבר העדר יכולת כלכלית בתצהיר ומסמכים, לא הוכח כי אין ביכולתה לשאת בתשלום ..." .

ביום 19.10.12 הועבר התיק לטיפולי וביום 21.10.12 נקבע התיק לדיון ליום 20.2.13. בהחלטה מיום 7.2.13 בוטל מועד הדיון נוכח התנהלות התובעים אשר לא אפשרה את קידום התיק. נתנו הוראות לתובעים לקדם את התיק.

ביום 24.4.13 נקבע התיק לדיון, ליום 18.11.13 ונתנה הוראה לצדדים להגיש תחשיבי נזק.

בדיון שהתקיים בפני ביום 18.11.13 העלה ב"כ המבקשת את בקשתו למינוי מומחה, תוך שהוא מבקש להגיש מסמך מיום 22.10.13 לפיו המבקשת סובלת מפריצת דיסק. בדיון אשר התקיים ביום 18.11.13 ניתנה הצעתי לצדדים לסיום התיק בפשרה.

ביום 10.10.13 הגישה המבקשת בקשה נוספת למינוי מומחה אורתופדי והשתת שכר טרחתו על המשיבה, ביום 10.12.13 הגיבה המשיבה וניתנה החלטתי לפיו על המבקשת להגיב לתגובת המשיבה תוך 14 יום, באם לא תוגש התגובה במועד תימחק הבקשה. ביום 5.1.14 ולאחר שהמבקשת לא הגיבה מחקתי את הבקשה ונתנה הוראה להגשת ראיות.

ביום 16.2.14 הגישה המבקשת את הבקשה נושא החלטה זו, בקשה לעיון מחדש בהחלטת מינוי המומחה, אליה צרפה המבקשת מסמך מיום 22.10.13 לפיו בוצעה לתובעת בדיקת CT לפיה התובעת סובלת מפריצת דיסק ב L4-L5 ולחץ על התקאלי במהלך של השורש הסמוך.

אין ספק שלו הייתה התובעת עוברת את הבדיקה סמוך למועד התאונה והיו מתקבלים הממצאים שהתקבלו, היה הדבר מהווה ראשית ראיה הנדרשת על פי דין. אולם, לא מצאתי סיבה מדוע השהתה התובעת את הבדיקה למשך כ- 4 שנים, דבר אשר גרם נזק ראייתי וקושי לקבוע את הקשר הסיבתי בין הממצא לתאונה.

למרות משך הזמן הרב שהתיק מתנהל וההחלטות הקודמות שהתקבלו, לא טרחה התובעת להוכיח את מצבה הכלכלי וכי מצבה הכלכלי לא אפשר לה לשלם את עלות המומחה. לא יעלה על הדעת שתובעת תתעלם מהחלטות בית המשפט (ר', לדוגמה, החלטת כב' השופט כפכפי מיום 8.2.12), לא תצרף ראיות כלשהן לחוסר יכולתה לממן את עלות המומחה, אלא רק תטען בעלמא שלא הייתה לה יכולת לממן את עלות המומחה. בנוסף, אם מצבה הכלכלי לא אפשר תשלום שכר המומחה, היה עליה להגיש בקשה מתאימה, בצירוף תצהיר וראיות, סמוך להחלטתו של כב' השופט חיים חדש מיום 3.1.11.

התנהלות התובעת גרמה לכך שבתביעה אשר הוגשה בשנת 2010 טרם התקבלה חוות דעת מומחה, דבר המעכב את שמיעת התיק וגורם נזק לצד שכנגד ולבעלי דין אחרים, אשר עניינם מתעכב עקב התנהלותה הקלוקלת של התובעת.

למרות האמור לעיל, מאחר והדרך היחידה להוכיח נכות רפואית היא באמצעות מומחה שימונה על ידי בית המשפט, ובכדי שלא לחסום את התובעת מברור תביעתה, אני מורה על מינויו של ד"ר ישראל כספי, בשנית, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה.

המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי של התובעת בעקבות האירוע נשוא כתב התביעה ובמיוחד יתייחס ל:

א. האם לוקה התובעת כיום בנכות, ואם כן, לאיזה תקופה ומה שיעור הנכות.

ב. המומחה יתייחס לקשר שבין האירוע לבין מצב התובעת נכון להיום.

ג.  האם תהיה התובעת זקוקה לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן-מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום.

ד. האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבה בעתיד.

המזכירות תעביר למומחה החלטתי זו, והוא מתבקש להודיע לבית המשפט תוך 10 ימים דבר הסכמתו לשמש כמומחה בתיק זה והאם קיימת מניעה מצדו לנוכח זהותם של הצדדים או מסיבה אחרת. תוך 10 ימים יודיעו הצדדים אם יש להם התנגדות למינוי המומחה בשל קשריו עם אחד הצדדים. בהעדר הודעה יובן כי לא קיימת מניעה כלשהי מצד הצדדים או המומחה.