אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אסודי נ' בידרמן

אסודי נ' בידרמן

תאריך פרסום : 29/12/2011 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות קריית שמונה
30411-05-10
21/12/2011
בפני השופט:
מרדכי נדל

- נגד -
התובע:
יאיר אסודי
הנתבע:
חרמונה בידרמן
פסק-דין

פסק דין

בפניי תובענה כספית מיום 20.5.2010 בסך של 10,400 ₪ .

רקע עובדתי וטענות הצדדים :

התובע הינו תושב הישוב יסוד-המעלה . הנתבעת הינה תושבת המועצה המקומית מטולה . בתחילת חודש אוגוסט 2008 ביקשה התובעת למכור דירת מגורים הנמצאת בבעלותה וממוקמת ברחוב הר-הצופים 18/13 בקרית-שמונה (להלן : "הדירה") , ולפיכך התנהל בין הצדדים למחלוקת מו"מ למכירת הדירה , ואף הוכנה על ידי עו"ד טיוטת הסכם מכר לאחר שהצדדים סיכומו ביניהם כי עלות הדירה הינה בסכום כולל 35,000 $ ארה"ב .

לטענת התובע , במהלך המו"מ לרכישת הדירה שילם לנתבעת בין התאריכים 21.8.2009 – 19.1.2010 בארבעה תשלומים סך כולל של 10,400 ₪ - תשלום ראשון בסך של 2000 ₪ ביום 21.8.09 ; תשלום שני בתאריך 3.1.2010 בסך של 3500 ₪ ; תשלום שלישי בתאריך 7.1.2010 בסך של 2900 ₪ ; ותשלום רביעי בתאריך 19.1.2010 בסך של 2000 ₪ . התובע צירף לכתב תביעתו הצהרות בכתב התומכות בטענותיו אלה . בסופו של יום נמלכה בה הנתבעת בדעתה וחזרה בה מהסכמתה למכור את הדירה , אולם חרף זאת סירבה להשיב לתובע את הכספים אותם שילם לה , לגרסתו . אי לכך , פנה התובע אל הנתבעת בתאריך 27.4.2010 במכתב דרישה באמצעות עו"ד , אשר בגדרו נדרשה הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 10,400 ₪ , אולם במכתב תשובה מיום 11.5.2010 דחה ב"כ הנתבעת את דרישתו של ב"כ התובע בנימוק , כי מרשתו לא קיבלה מהתובע סכום כספי כלשהו , וכי הנתבע מבקש להונות את הנתבעת ולקבל לחזקתו בדרך לא דרך כספים שאין הוא זכאי לקבלם .

הנתבעת אף מוסיפה ומדגישה בכתב הגנתה , כי ההסכם החוזי ממנו מבקשת התובעת להיבנות הינו טיוטה בלתי חתומה , בו עיינה הנתבעת לראשונה רק למקרא כתב ההגנה . עוד מציינת הנתבעת , כי החתימות המופיעות על גבי המסמכים המצורפים לכתב התביעה אינן חתימותיה שלה , אלא חתימות מזויפות וכי הינה שומרת על זכותה לנקוט הליכים משפטיים בגין זיוף חתימת ידה .

במהלך ישיבת ביהמ"ש מיום 6.2.2011 הסכימו הצדדים למינויו של מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הפוליגרף לצורך עריכת בדיקת פוליגרף מכריעה , אולם בתאריך 8.2.2011 הגישה התובעת לביהמ"ש בקשה לביטול ההסכמה בנימוק כי מצבה הכלכלי קשה וכי אין באפשרותה לממן את עלות חלקה בשכר-טרחתו של בודק הפוליגרף (1900 ₪) . עם זאת , במהלך ישיבת ביהמ"ש הנוספת מיום 19.9.2011 הסכימו הצדדים לכך כי יש מקום למינויו של מומחה מכריע בתחום הגרפולוגיה על מנת שיחווה את דעתו בכל הנוגע לטענת האוטנטיות של החתימה המופיעה על גבי המסמכים שבמחלוקת .

מאחר ועסקינן בהליך שבמסגרתו אין הצדדים מיוצגים על ידי עו"ד , אפשרתי בידי התובע בהחלטה מנומקת מיום 20.9.2011 להגיש לביהמ"ש בתוך 30 יום חוות-דעת של גרפולוג המומחה בהשוואת כתבי יד , וזאת לאור הפסיקה המנחה לפיה , במקרים בהם הנתבע מתכחש לעצם חתימתו על גבי מסמך, הרי שנטל ההוכחה להוכחת אמיתות החתימה המופיעה על גבי המסמך רובצת לפתחו של בעל הדין התובע (ראה : ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ ואח' , פ"ד מ"ז(3) , 240) . עוד קבעתי בגדר החלטתי זו , כי ככל שהנתבעת תבכר להגיש חוות-דעת סותרת מטעמה תוכל הנתבעת לעשות כן בתוך 30 יום מיום קבלת חוות-דעת המומחה מטעם התובע . 

בתאריך 10.10.2011 הגיש התובע לביהמ"ש חוות-דעת של מומחית מטעמו (הגברת פנינה אריאלי) . בחוות-הדעת צוין , כי לצורך מתן הכנת חווה"ד ביחס לשאלה האם אכן חתימותיה של הנתבעת אכן זויפו על ידי התובע העביר התובע לרשותה ארבעה מסמכים מקוריים וכן מסמכים מצולמים מן השנים 2009 ו – 2010 , שעליהם מתנוססת חתימה הנחזית כחתימתה של הנתבעת . עוד טוענת המומחית בחוות-דעתה , כי לצורך מתן חווה"ד נעשה על ידה שימוש במיקרוסקופ סטראוסקופי משוכלל עם מצלמה מובנית המאפשרת הגדלה פי 50 של הכתוב , וכן כי עשתה שימוש בתאורת אולטרה-ויולט ובפילטרים אופטיים וכן מכשירי מדידה ובתוכנת מחשב מיוחדת המאפשרת עיבוד גרפי של הצילומים המקרוסקופיים .

ממסקנות חווה"ד עולה , כי הנתבעת עושה שימוש במספר סגנונות חתימה , וכי קיימת התאמה במאפייני כתב אבים הן בהיבט הצורני והן בהיבטים בלתי מודעים בכתיבה וכי קיימת אותה דינמיקת כתיבה במסמכים אשר הועברו לעיונה של המומחית הן מבחינת רצף הכתיבה והן מבחינת קווי הקישור – מאפיינים אשר הינם מאפיינים אינדבידואליים שאינם ניתנים לחיקוי . עוד עולה ממסקנות חווה"ד , כי סגנון כתיבתו של התובע שונה לחלוטין מזה של הנתבעת , וכי התובע איננו מסוגל לזייף את חתימתה , מה גם שבמידה ואכן היו מצידו ניסיונות לזיוף החתימה אזי ניתן היה להבחין בסימני רעד , מעצור או היסוס . בסופו של יום מגיעה המומחית למסקנה לפיה קיימת דרגת סבירות גבוהה ביותר לכך כי שלוש מבין ארבע החתימות השנויות במחלוקת מהתאריכים 19.1.2010 שכותרתו "הצהרה" , מסמך מיום 21.8.2009 שכותרתו "אישור הלוואה" , מסמך מיום 7.1.2010 שכותרתו "הצהרה" אכן נחתמו על ידי הנתבעת , וכן כי קיימת סבירות גבוהה מאוד שהמסמך מיום 3.1.2010 שכותרתו "הצהרה" נחתם אף הוא על ידי הנתבעת .

לאחר הגשת חווה"ד מטעם התובע ,פנתה הנתבעת לביהמ"ש חדשות לבקרים באמצעות הגשת בקשות תכופות בכתב בהן עתרה לדחיית מסקנותיה של הגברת אריאלי בנימוק , כי שלושה מסמכים זויפו בכוונת מכוון על ידי התובע על מנת להוליך שולל את ביהמ"ש . יודגש , כי חרף האורכות הרבות , אשר ניתנו לנתבעת להגיש חוות-דעת מטעמה וחרף התחייבותו של התובע להעביר את המסמכים המקוריים לבדיקתו של המומחה מטעם הנתבעת (ראה : הודעת התובע מיום 7.11.11) , בחרה הנתבעת בסופו של יום שלא לפנות אל בר-סמכא מטעמה כאמור בהודעתה מיום 1.11.11 ואף לא הציגה ולו בדל ראייה המלמדת על כך כי ננקטו כנגד התובע הליכים פליליים .

הנתבעת אף בחרה שלא לבקש לזמן את המומחית מטעם התובע לחקירה בביהמ"ש על חוות-דעתה והתחמקה במפגיע מהתחייבויותיה המפורשות במהלך ישיבות ביהמ"ש לעבור בדיקת פוליגרף ו/או להמציא לביהמ"ש חוות-דעת גרפולוגית מטעמה . יתירה מזאת , לא הוצגה ידי הנתבעת ולו בדל ראייה המלמדת על כך כי התובע ביצע מעשים זיוף פליליים כפי שטענה לכל אורך התנהלות ההליכים בתיק , הגם ששאלת רמת הנטל הנדרשת לצורך הוכחת טענת זיוף במשפט אזרחי הנדרשת מקום שצד במשפט אזרחי טוען לביצוען של עבירות פליליות, כגון זיוף, מרמה או הונאה הינה בין רמת הנטל המקובלת בדין האזרחי לבין זו המקובלת הדין הפלילי (ראה : ע"א 6465/93 כהן נ' לנגרמן מיום 20.7.1995)) .

לגבי משקלה של חוות הדעת הגרפולוגית באבחון זיופי חתימות, וסמכות ההכרעה הסופית בדבר אמיתות החתימה יפים קביעותיו של ביהמ"ש העליון בעניין ע"א 1986/92 מדינת ישראל נ’ פואד אסעד קנג’ , פ"ד נ (1) 499 : "כשמתעוררת שאלה בדבר אמיתות חתימה, רצוי להיעזר בחוות דעת של גרפולוג מומחה....וביהמ"ש רשאי לקבל את עדות המומחה או לדחותה כולה או מקצתה. סמכות ההכרעה לעולם נשארת בידיו..." .

במקרה דנן, הצדדים אף הגיעו להסכמות דיוניות לפיהן ימונו מומחים מקצועיים , אשר יחוו את דעתם בכל הנוגע לטענות הנתבעת ביחס לזיוף חתימת ידה על ידי התובע , אולם הנתבעת עשתה כל אשר לאל ידה על מנת לאיין הסכמות אלו ולהתחמק מקיומן . כידוע , הסכמה דיונית הינה ככל הסכמה אחרת, היא מחייבת את הצדדים וחוסמת את בעל הדין המנסה לחזור בו ממנה וניתן ללמוד עליה, בין היתר, מפרוטוקולי הדיון ומהתנהלות הצדדים לפני ואחרי מועד ההסכמה הנטענת. בפסיקת בתי-המשפט המגמה השלטת היא שלא לאפשר חזרה מהסכמה דיונית , אלא במקרים נדירים ביותר , ברם אין משום קדושה בהסדר שכזה וכל מקרה נבחן לגופו של עניין . עמד על סוגיה זו גם כ"ב הנשיא (בדימוס) א. גורן בספרו א.גורן סוגיות בסדר דין אזרחימהדורה תשיעית (סיגא , תשס"ז ), בעמ 298 : "בעלי הדין רשאים להסכים על דרך הדיון , אך כל הסכם כזה מטבעו נתון לפיקוחו ולביקורתו של בית המשפט , שבפניו מתבררת התביעה . אותו בית משפט רשאי להרשות לבעל דין לחזור בו מההסכם , אם קיים טעם  לכך . .... הסדר דיוני עשוי לייעל עד למאוד את בירור המשפט. לכן, ככלל, יש לברך על הסדר כזה , כל עוד אין בו כדי לגרוע מיכולתו של בית המשפט לעשות משפט, זכאים בעלי הדין לצפות ולדרוש שההליך ינוהל על פי המתכונת שנקבעה בהסדר שעליו הסכימו מראש . אך בהסדר אין משום קדושה ואם מתברר שניהול ההליך על פי ההסדר הדיוני לא יאפשר לבית המשפט להכריע במחלוקת האמיתית שבין בעלי הדין, רשאי הוא להתיר סטיה ממנו. " . ניהול הליך על פי הדרך המותווית בהסדר הדיוני מתיישב עם אוטונומיית הרצון של   הצדדים ועקרונות אחרים של דיני החוזים, ולכן מן הראוי כי בית המשפט יכבד, ככל הניתן, את הוראות ההסדר הדיוני. מטעמים אלה קובעת הפסיקה, כי נדרשים, ככלל, טעמים כבדי משקל על מנת להתיר לבעל דין לחזור בו מהסכמה דיונית. מנגד, אין משמעות הדבר, כי הוראות אלה כובלות את בית המשפט, ובית המשפט יכול להתיר חזרה מהסדר דיוני , הכל לפי נסיבות המקרה, (ראה : ע"א 130/77 עוזרי נ' עוזרי ,  פ"ד לג (2), 346) . עם זאת , הנתבעת לא עתרה לביטול ההסכמות למינוי המומחים אלא ציינה בבקשותיה כי תפנה אל מומחה בתחום הגרפולוגיה מטעמה ברם לא עשתה כן , וביחס למינוי מומחה הפוליגרף ציינה לאחר שלב המינוי כי מצבה הכלכלי איננו מאפשר בידה לממן את שכר טרחתו של מומחה זה .

 

בסופו של יום , לאחר הנני מקבל את המסקנות אליהן הגיעה המומחית מטעם התובע , אשר הגישה לביהמ"ש חוות-דעת מפורטת ומקצועית הנסמכת על הן על תשתית עובדתית . אי לכך , הנני מקבל את התביעה במלואה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע את מלוא סכום התביעה בסך של 10,400 ₪ . הסכום יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מיום הגשת התביעה (20.5.2010) ועד לתשלום המלא בפועל . כמו כן , תישא הנתבעת במלוא הוצאות שכ"ט המומחית מטעם התובע בסך של 1740 ₪ וכן בהוצאות משפט בסך של 700 ₪ .

ניתן היום, כ"ה כסלו תשע"ב, 21 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ