אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אסדי ואח' נ' ח.נ. חיר נעמה בע"מ ואח'

אסדי ואח' נ' ח.נ. חיר נעמה בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 14/03/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריות
3177-07
10/03/2011
בפני השופט:
ערן נווה

- נגד -
התובע:
דיאב אסדי
הנתבע:
1. ח.נ. חיר נעמה בע"מ
2. מעוף משחטה לעופות בע"מ

פסק-דין

פסק דין

בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.

התביעה הוגשה כנגד שני גופים: גוף אחד הינו המעביד של התובע- ח.נ חיר נעמה בע"מ (להלן: הנתבעת מס' 1), מדובר בחברה שאיננה פעילה היום ולמעשה לא הגישה כתב הגנה כך שאין מניעה עקרונית לתת נגדה פסק דין, לרבות קבלת ההודעה לצד ג' נגדה.

יש לציין, כי לחברה הנתבעת מס' 1 הנ"ל היה ביטוח בחברת הפניקס, אשר מתנערת מחבותה על פי תנאי הפוליסה מסיבות שונות ושעל כן, הנתבעת האחרת הגישה נגדה הודעת צד ג'.

הנתבעת האחרת, הינה מעוף משחטה לעופות בע"מ (להלן: הנתבעת מס' 2), והיא, למעשה, בעלת המקום שבו בוצעו פעולות השחיטה, כאשר, לטענת התובע, גוף זה גם היה אחראי על העבודה שבוצעה במקום, כאשר המעביד היה למעשה קבלן לאספקת כח אדם בלבד ועוד אתייחס בעניין זה בהמשך.

הנתבעת מס' 2 טענה כי אין לה כל אחריות בהקשר זה בתיק זה.

מעבר להודעת צד ג' שהוגשה על ידי הנתבעת 2 כנגד החברה המבטחת את הנתבעת מס' 1, היא חברת "הפניקס", הגישה חברת "הפניקס" הודעת צד ד' כנגד חברת הביטוח "מגדל" שהינה המבטחת של הנתבעת מס' 1.

לאחר שפירטתי את הגורמים שנתבעו בתיק זה, אני עובר לנתוני התיק:

התובע, יליד 1983 פועל במקצועו ( כיום בן 28,) טוען, כי ביום 16.8.01 בשעה 16:30 או סמוך לכך, כאשר הוא עובד במפעלה של מעוף משחטה לעופות בע"מ, התרחשה תאונה שנסיבותיה מפורטות בסעיף 3 לכתב התביעה כדלקמן "...ידו נלכדה במכונה הבנויה כחילזון המסתובב מעביר חלקי עוף לשטיפה. יצוין שלמכונה לא היה מיגון". הטענה, איפוא, שהתובע נאלץ להכניס את ידו לתוך מכונה (הבנויה כחילזון מסתובב המעביר חלקי עוף לשטיפה) שלא הייתה ממוגנת ובנסיבות אלה נגרמה לו פגיעה. הפגיעה המתוארת היא פצע קרוע ועמוק ביד ימין. התאונה הוכרה כתאונת עבודה ונקבעו לתובע אחוזי נכות זמניים ואולם, בהמשך לא נקבעה נכות צמיתה לתובע. התובע תמך את תביעתו בחוות דעתו של פרופ' שטהל, אשר קבע לתובע 10% נכות צמיתה בגין הצלקת שנשארה בידו הימנית שהינה ידו הדומיננטית, לפי סעיף 75(1)(ב). הנתבעים, מצידם, תמכו את טענותיהם בחוות דעתו של פרופ' מלר אשר קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בגין הצלקת, בשיעור 5% בלבד וכי המדובר בנכות אסתטית.

ברצוני לציין, כי התובע הגיש את תביעתו בשיהוי רציני של 6 שנים, לא היה בכך כדי להביא לדחיית התביעה ואולם, יש להביא בחשבון, תוך ניתוח נתוני התיק, את הנזקים הראייתים שגרם התובע עצמו בהתנהגותו ,ככל שהדבר נוגע לבירור השאלות השנויות במחלוקת בתיק.

אחלק, הלכה למעשה, את פסק הדין לשלושה: דיון בשאלת האחריות, דיון בשאלת הנזק, דיון בשאלת הכיסוי הביטוחי.

האחריות:

לאור הכפירה באחריות, נקבע התיק להוכחות. התיק נשמע ביום 4/11/10 ובמהלכו העיד ונחקר ארוכות התובע לגבי נסיבות האירוע, העיד ונחקר מר חיר נעמנה שהינו למעשה הבעלים של הנתבעת 1 – ח.נ חיר נעמנה בע"מ אשר שימש כמעבידו של התובע (ואשר לא הגיש כתב הגנה), העיד ונחקר יצחק משאלי שהינו מנהל תפעול של הנתבעת 2- מעוף משחטה לעופות בע"מ וכן העיד בישיבה שנקבעה ליום 10/3/11 עד נוסף מטעם התובע שהינו העד עסאף מוחמד, אשר הגיש תצהיר ולא יכול היה להגיע לישיבה מיום 4/11/10.

ניתוח עדותו של התובע מצביע על כך, כי מדובר בפועל שעבד 3 וחצי שנים עד הפגיעה. מדובר במכונה לניקוי קורקבנים שנקראת "צ'ילר". לטענת התובע, המכונה עובדת באופן אוטומאטי בזמן השטיפה של הקורקבנים. בסוף פס הייצור יש להוציא את הקורקבנים שנשארו והם נאספים ידנית. לטענת התובע, לא ידע כלל, כי אסור להכניס את הידיים בעת הוצאת הקורקבנים שנשארו וכי יש לכבות את המכונה (הנתבעת 2, בסיכומיה, מדגישה, כי בסמוך למכונה יש כפתור אדום המשמש לכיבוי המכונה בכל שלב מתבקש וכי נאסר באיסור חמור להכניס ידיים בזמן עבודת המכונה). בעמ' 13 לפרוטוקול, שורות 12-15 הוא מעיד בתשובה לשאלה מדוע לא כיבה את המכונה, כאשר הכניס את ידו לשם : "כי לא ידעתי שזה מה שצריך לעשות. אני עשיתי מה שכולם עשו, אני לא הייתי בא ועושה משהו אחר ממה שאחרים עושים. אמרתי לבחור שם בשם יוסי שצריך להפסיק את זה והוא אמר שאסור להפסיק את המכונה. יוסי אמר לי שתמיד צריך להשאיר את המכונה עובדת. לי אסור להפסיק את המכונה. כשהתחלתי לעבוד אמרתי להם שיפסיקו אבל אני לא ידעתי שאפשר להפסיק אותה". יש לציין כי אותו יוסי לא הגיע לעדות בביהמ"ש ואולם, כפי הנראה, אין המדובר בעובד של הנתבעת מס' 1 או מכל מקום, על פי עדותו של התובע (עמ' 14, שורה 28-29) "המפעל לא העיר לו על אופן עבודתו מעולם".

בעדותו, טוען התובע, כי אינו מכיר את קצין הבטיחות של המפעל וכי מעולם לא העירו לו בקשר לעבודתו למרות שראו איך הוא עובד (עמ' 14, שורה 23 ושורה 27 לפרוטוקול). עוד מציין התובע בעמ' 15 לפרוטוקול, שורה 5, כי לא העבירו לו כל הדרכה בבטיחות.

מנהל הנתבעת 1 בזמן התאונה העיד, כי מנהלים מטעמו היו מקבלים תדרוך ועובד חדש היה מקבל תדרוך. העד מטעם הנתבעת 2, יצחק משעלי, העיד לעומת זאת, כי מי שנהג להדריך את העובדים החדשים זה הקבלן ולא הם וכי הקבלן חייב, לפי נוהלי המפעל, להדריך את העובדים.

מדובר, איפוא, בגרסה מול גרסה, כאשר כל צד מבין הנתבעים הינו בעל עניין בכל הנוגע לסוגיית הדרכתו של העובד, שיטת העבודה ובמיוחד נוהלי עבודה, ככל שהם נוגעים להפסקת פעולת המכונה בכל רגע נתון, לצורך איסוף הקורקבנים.

על פי גרסתו של התובע, למדתי ונתתי בה אמון, כי למעשה שימש המעביד כצינור בלבד לאספקת עובדים וכי הגורם שהיה, הלכה למעשה, אחראי על כל מה שהתרחש ב"שטח" היה למעשה המפעל באמצעות אורגנים שלו כמנהלי עבודה או אחראים על הבטיחות.

מבחינה זו, לא זכה התובע למעשה לקבל כל תדריך ו/או הסבר ובעניין זה נתתי אמון בגרסתו, לרבות העובדה כי אסור להכניס ידיים למכונה ויש לכבות אותה בכל רגע נתון.

יש לזכור גם, כי המכונות עצמן שהגם שלא היו פגומות ולא נטען גם שהיו פגומות, נמצאות באחריות הנתבעת 2 אשר היה עליה לדאוג למיגון שלהן ו/או הסבר ביחס לאותו כפתור אדום, המופיע חדשות לבקרים בסיכומים מטעמה כמי שאמור לשמש את הפועל בהפסקת תהליך העבודה. למרות שהמדובר באי מיגון של המכונה, הרי לאור העובדה שמדובר בפועל ותיק מזה 3 וחצי שנים שהיה עליו לגלות גם מידה מסויימת של הבנה ומעורבות לגבי הכנסת ידיים למכונה מסוכנת ו/או בדיקה המתייחסת לעצירת המכונה בנסיבות כאלה או אחרות, אינני סבור שהניסיון לבוא ולטעון, כי לאור הפרתה של "חובה חקוקה " אין להשית עליו רשלנות תורמת ויש בדעתי להשית עליו רשלנות תורמת בשיעור של 20%. זאת ועוד, ככל שהדבר נוגע למעביד ולמידת האחריות של המעביד שאומנם היה צינור לאספקת עובדים בלבד, אך גם עליו היו חובות בהקשר זה, לרבות העובדה שעל פי העדויות גם מנהלי העבודה שלו היו בשטח והיו צריכים להבחין בהתנהלות התובע, אני אחלק את האחריות שבין המפעל (הנתבעת 2) והמעביד –(הנתבעת 1) שלמעשה לא ניתן להפרע ממנו באופן הבא: הנתבעת 1- 20% אחריות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ