אסדוב רוסלן נ' שוחט לאוניד

החלטה

1.לפנינו בקשה מטעם המבקש/ הנתבע, ( להלן:"הנתבע"), לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על ידינו ביום 17/1/12, ובמסגרתו חייבנו אותו לשלם למשיב/התובע, (להלן:"התובע"), סכומי כסף שונים שנקבע כי מגיעים לו בגין תקופת עבודתו בשירות הנתבע וסיומה, (פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, הבראה, פדיון חופשה, פיצויי בשל אי ביצוע הפרשות לפנסיה), זאת בנוסף לתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד התובע, (להלן: "פסק הדין").

2.הנתבע הגיש ערעור על פסק הדין ולטענתו קיים סיכויי טוב שהוא יזכה בערעור בו משום הקביעות המוטעות שנפלו בפסק הדין. הנתבע טען עוד כי בנסיבות העניין וככל שיזכה בערעור שלו, קיים חשש כבד שהתובע יברח לחו"ל, ובכך זה יסכל כל אפשרות להשיב לידיו את הכספים שישלם לו על פי פסק הדין, וישאיר אותו בפני שוקת שבורה. הנתבע טען בנוסף כי התובע גרם לו לירידה בהכנסות, כך שעומדת לו זכות קיזוז בגין הנזקים וחסרון הכיס שהתובע גרם לו.

מכל מקום, טען הנתבע, כי מאזן הנזק נוטה לטובתו, וכי הוא הפקיד את סכום הפיצויי המשוערך על פי פסק הדין אצל בא כוחו, כדי להבטיח את התשלום לתובע ככל שהערעור שלו יידחה.

3.התובע מצידו, התנגד לעיכוב ביצוע פסק הדין וטען כי הנתבע לא הצביע על כל טעם מיוחד שיצדיק קבלת בקשתו. לטענתו, סיכויי הערעור קלושים שכן מדובר בפסק הדין מנומק ומפורט כראוי שבעיקרו מבוסס על קביעות עובדתיות והתרשמות מהעדויות שהיו בפני בית הדין ומהמסמכים שהוצגו בפניו, עניינים שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהם.

ביחס לטענת התובע בעניין הנזק הבלתי הפיך, נטען כי הנתבע לא הציג כל ראיה ממשית המראה כי יקשה עליו בעתיד לגבות את הסכום חזרה מהתובע, ככל שיזכה בערעור, הנתבע הסתפק למעשה בטענות כלליותת ולא מבוססות.

עוד נטען כי אין שחר לטענת הנתבע כי בכוונת התובע לעזוב את הארץ. התובע צירף לתגובתה שלו תצהיר מטעמו המראה שהוא רכש ביחד עם אשתו בחודש 10/2010, דירה בחיפה בעלות של 750,000 ₪,לתצהיר אף צורף העצק מהסכם הרכישה של הדירה, ובנוסף העתק מרשיון הרכב שבבעלות התובע, וכן תדפיס מחשבון הבנק שלו המראה יתרת זכות של כ- 22,000 ₪, נכון ליום 8/3/12.

לטענת התובע, עובדות אלו, מוכיחות בעליל כי טענת הנתבע כאילו קיים חשש שהוא יעזוב את הארץ, אינה אלא הטעיה של בית הדין, וכי אין בכוונתו לעזוב את הארץ וגם אין חשש שהנתבע לא יוכל להיפרע ממנו, אם הערעור שלו יתקבל.

הכרעה

4.הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באורח מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו. עיכוב ביצוע של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כן כשהמדובר בחיוב כספי (ע"א 7221/01 רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ ואח', פ"ד נב (4), 178, 181). בפסיקה נקבעו שני תנאים שבהתקיימם יעכב בית הדין את ביצוע פסק הדין, האחד הוא סיכויי ההצלחה של העועור והשני הוא בחינת הנזק שייגרם למבקש כתוצאה מאי עיכוב ביצוע הפסק אל מול הנזק שייגרם למשיב אם יעוכב הביצוע (רע"א 6480/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח',מיום 19.11.2000). כן נפסק כי טענה בדבר מצבו הכלכלי של הזוכה וחוסר נכונותו של זה להשיב את אשר זכה בו באם יפסיד בערעור, אינה יכולה להיטען בעלמא וצריכה להיות מבוססת, (ב"ש 978/84 שיכון עובדים בע"מ נ' דבורה ושמעון מלובנציק, פ"ד לח (4), 572).

5.לאור זאת ולאחר שנתנו את דעתנו לכלל נסיבות המקרה, עיינו שוב בפסק הדין ושקלנו את טענות הצדדים ונימוקיהם, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. לאור התצהיר של התובע שנתמך במסמכים שצורפו לו ברור שאין שחר לטענת הנתבע שקיים חשש כבד כי התובע יעזוב את הארץ. הטענה בהקשר זה כמו גם הטענות בדבר הקושי להיפרע בחזרה מהתובע ככל שיתקבל הערעור, נתגלו כלא מבוססות, מה עוד שלא נסתרה טענת התובע כי ביכולתו להשיב את הסכום אם יתקבל הערעור.

באשר להערכת סיכויי הערעור, אין בית דין זה שותף לעמדת הנתבע, משנמצא כי הנתבע תוקף בעיקר קביעות עובתדיות שבפסק הדין. המקרה דנן אינו נמנה על המקרים החריגים שמצדיקים עיכוב ביצוע פסק הדין כספי, והעובדה כי סכום פסק הדין המוערך הופקד ע"י הנתבע אצל בא כוחו, אף היא אינה יכולה להועיל ולהצדיק את קבלת בקשת הנתבע לעיכוב ביצוע פסק הדין, בנסיבות העניין מוצאים אנו כי יש לתת עדיפות לזכותו של התובע להנות מפרי זכייתו על פי פסק הדין, ולא להסתפק בהפקדת הסכום אצל ב"כ הנתבע שהוא החייב על פי פסק הדין.

סוף דבר

6.הבקשה נדחית.

באשר להוצאות הבקשה, אנו קובעים כי אלו ייקבעו בהמשך, ע"י ערכאת הערעור.

5129371

ניתנה היום, ד' ניסן תשע"ב, 27 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.