אנופולסקי נ' יעקב

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שיק מיום 31.12.09, בסך 134,000 ₪ (להלן: "השיק"), משוך על ידי המבקשת לפקודת יעקב כהן ומוסב לטובת השיבה.

טענות הצדדים

טענות המבקשת עוסקות אך ורק במערכת היחסים שבין בעלה, מר יוסף יעקב (להלן: "יוסף") לבין החייב הנוסף בתיק, יעקב כהן (להלן: "יעקב"). לטענת המבקשת, בין יוסף ליעקב הייתה שותפות עסקית של השכרת רכבים למוניות וזו פורקה ביום 26.10.09. במסגרת הפירוק, רכש יוסף מיעקב רכב מסוג סקודה אך הואיל ורכב זה שועבד להבטחת החזר הלוואה שנטל יעקב, סוכם שיעקב ימשיך לפרוע את ההלוואה כסדרה למלווה עד להשלמת ההחזר ב- 29.3.11. יעקב לא עמד בהתחייבות זו, לא עמד בפירעון ההלוואה, ננקטו הליכים למימוש השעבוד על הרכב ויוסף ויעקב נקלעו לסכסוך על רקע זה.

במסגרת הסכסוך שבין יוסף ליעקב, כך ממשיכה וטוענת המבקשת, נטל יעקב שלא כדין את השיק מחזקת המבקשת, השלים פרטים וסיחר אותו למשיבה.

בנסיבות אלו, טוענת המבקשת כי השיק למעשה נגנב ממנה ומשכך, לא בוצעה "מסירה" ראשונית של השיק ולא ניתן לאכוף עליה את פירעונו גם אם הגיע לידי אוחז כשורה. עוד טוענת המבקשת כי המשיבה איננה אוחזת כשורה. טענות המבקשת נתמכו בתצהירו של יוסף.

המשיבה ויתרה על חקירת יוסף וטוענת שיש לדחות ההתנגדות. לשיטת המשיבה, אין תצהיר של המבקשת עצמה והמסמכים המצורפים להתנגדות סותרים את הטענות להן טוענת המבקשת.

דיון

כידוע, בשלב זה של דיון בהתנגדות לביצוע שטר עול ההוכחה המוטל על המבקשת מצומצם. המבקשת איננה נדרשת בשלב זה להראות כיצד תוכיח את גרסתה ולפיכך תינתן רשות להגן אפילו נטענה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. לא שוקלים בשלב זה את מהימנות המבקשת או את סיכויי הצלחתה בתיק העיקרי. די לה למבקשת בשלב זה להראות כי יש בידיה טענות הגנה לכאורה, אשר אם יוכחו יובילו לדחיית הבקשה לביצוע השטר. מאידך, חייבת המבקשת להיכבד ולפרט את טענותיה. טענות כלליות וסתמיות לא יצדיקו מתן רשות להגן.

טענת ההגנה של המבקשת מתבססת בעיקרה על נסיבות יציאת השיק מחזקתה, כאשר לשיטתה נגנב השיק על ידי יעקב.

בהתאם להלכה הפסוקה, שיק שלא נעשתה בו מסירה ראשונה כדין, כגון באם אבד או נגנב, איננו מקנה זכויות לאוחז בו ואף לא לאוחז כשורה (ע"א 195/68 קהא נ' בנק פויכטוונגר בע"מ, פד"י כב (2), 331). אף שהלכה זו סויגה וכך, למשל, לא תחול במקרה בו נמסר השיק אך המקבל עשה בו שימוש שלא בהתאם למוסכם, הרי שהעיקרון עודו חל. טענת המבקשת, אם תוכח, עשויה להביא לדחיית התביעה.

אכן, טענת המבקשת מעוררת קושי, כאשר מהמסמכים שצורפו להתנגדות דווקא נראה שהשיק נמסר ליעקב כדין ומחאת המבקשת הינה רק באשר לשימוש בו (למשל הפסקה הרביעית במכתב ב"כ המבקשת מיום 25.1.10 – הנספח להתנגדות), אולם אין בקושי ראייתי זה כדי לקעקע טענת המבקשת מהיסוד וממילא שאין זה השלב לבחון כיצד יוכחו טענות המבקשת. לא מצאתי ממש גם בטרוניית המשיבה באשר להיעדר תצהיר המבקשת עצמה, כאשר הוגש תצהיר של יוסף והובהר שהוא זה אשר עמד בלב התקשרות עם יעקב ומודע לנסיבותיה.

המשיבה עצמה איננה צד קרוב למבקשת, אלא ששאלת מעמדה של המשיבה, אם אוחזת כשורה אם לאו, אינה יכולה לבוא על פתרונה במסגרת הדיון בהתנגדות. האוחז מוחזק אמנם עפ"י סעיף 29 ב' לפקודת השטר כאוחז כשורה, אך אם תוכיח המבקשת את טענת ההגנה שלה, ובשלב זה נוכח התצהיר שהוגש עלינו להניח לפי שעה כי יעלה בידה להוכיחה, מוטל על המשיבה, האוחזת, להוכיח כי לאחר קום הטענה, ניתן ערך בעד השטר בתום לב. כל הפלוגתאות האלו - הוכחות טענת ההגנה מזה, והוכחות מתן הערך בתום לב מזה אינן ניתנות להכרעה על יסוד התצהירים, אלא הן מחייבות דיון בדרך הרגילה. היוצא מכך שאם גילתה המבקשת הגנה לכאורה זכאית היא לקבל רשות להתגונן ואילו בשאלה אם הגנתה נדחית מפני זכות עדיפה של האוחז כשורה, יוכל ביהמ"ש לפסוק רק לאחר בירור המשפט.

בנסיבות אלו אני מקבל את ההתנגדות. הוצאות הדיון בסך 2,000 ₪ יחולו בהתאם לתוצאות התיק העיקרי.

בתוך 30 יום יעבירו הצדדים זה לזה תצהירי גילוי מסמכים. עד ליום 15.2.11 תגיש המבקשת תצהירי עדות ראשית. עד ליום 1.5.11 תגיש המשיבה תצהירי עדות ראשית.

ישיבה מקדמית תתקיים ביום 1.6.11, בשעה 15:30.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תשע"א, 01 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.