אנג'לה זאיקה נ' א.ש. סיעוד ורווחה בע"מ

פסק דין

1.השאלה העומדת בפני להכרעה היא האם זכאית התובעת לפיצויי פיטורים מכח סעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963 (להלן – "חוק פיצויי פיטורים") לאחר שהמטופלת הסיעודית בה טיפלה נפטרה.

רקע כללי

2.הנתבעת הינה חברה העוסקת במתן שירותי סיעוד לקשישים, לחולים ולנכים.

3.התובעת עבדה בשורות הנתבעת כמטפלת סיעודית החל מיום 12.6.2002 ועד ליום 25.8.2012. במסגרת עבודתה נשלחה התובעת ע"י הנתבעת לעבוד כמטפלת סיעודית בגב' סקס הינלקה ז"ל (להלן - "המנוחה") עד למועד פטירתה.

4.החל מתחילת עבודתה ולמשך 4 שנים נחשבה התובעת עובדת זרה (התובעת הגיעה מרומניה). בשנת 2006 נישאה התובעת לבחור ישראלי ומאז הינה בסטאטוס של תושב קבע לקראת קבלת מעמד קבוע.

5.המנוחה נפטרה ביום 25.8.2012. התובעת הודיעה לנתבעת כי המעבידה שלה נפטרה וכי היא מצפה לקבל את פיצויי הפיטורים בהקדם.

האומנם זכאית התובעת לפיצויי פיטורים בנסיבות דנן?

טענות הצדדים

6.לטענת התובעת, היא זכאית לפיצויי פיטורים מאחר שהמעבידה שלה (דהיינו המנוחה) נפטרה וכי עם מותה נפסקו יחסי העבודה בין הצדדים. התובעת מציינת, בהקשר זה, כי בתחילה נמסר לה שהנתבעת תשלם לה פיצויים רק עבור 5 שנים בהן הייתה עובדת זרה, אחר כך נאמר לה שהנושא יבדק ובסוף נאמר לה כי לא ישולמו לה פיצויי הפיטורים כלל מאחר ו- "עשית טעות גדולה שהתחתנת".

7.בנוסף עותרת התובעת לתשלום בגין תמורת הודעה מוקדמת ופדיון חופשה.

8.הנתבעת מציינת כי התובעת אינה זכאית לפיצויי פיטורים שכן החל משנת 2008 היא לא נחשבת עובדת זרה אלא מחזיקה בתעודת זהות ישראלית ולפיכך לא חלות עליה הוראות החוק/התקנות/הוראות המל"ל בנוגע לעובדים זרים. בהקשר זה הנתבעת מבהירה שכאשר נפטר מטופל קשיש אשר טופל ע"י מטפלת המחזיקה בתעודת זהות ישראלית הנתבעת מעבירה את המטפלת, העובדת הישראלית, לטיפול במטופל אחר ועצם פטירת המטופלת אינו מהווה סיום יחסי עובד-מעביד בין הנתבעת והמטפלת. הנוהל שונה לגבי מטפל עובד זר: בהסכם ההתקשרות בין המל"ל לנתבעת נקבע כי רק כאשר המטפלת הינה עובדת זרה ישולמו פיצויי הפיטורים. נוהל זה נקבע בכדי להטיב עם עובדים זרים בלבד על אף הקבוע בחוק פיצויי פיטורים.

9.במקרה דנן, החל משנת 2008 התובעת הינה עובדת ישראלית לכל דבר ועניין ולכן הנוהל של המל"ל אינו חל עליה ובנסיבות העניין חלות הוראות פיצויי פיטורים בלבד. יתר על כן המעסיקה של התובעת, קרי החברה, חיה וקיימת ולא נפטרה. עוד נטען, כי לאחר פטירת המנוחה הודיעה הנתבעת לתובעת כי היא מעוניינת לשבצה מיידית לעבודה אצל מטופלת אחרת כך שעבודתה של התובעת לא הופסקה כלל וכלל והתובעת היא זו אשר בחרה, מסיבותיה שלה, להפסיק לעבוד אצל הנתבעת.

אשר על כן לא זכאית התובעת לפיצויי פיטורים וליתר הזכויות הנטענות בכתב התביעה.

דיון והכרעה

10. ביום 25.11.2013 התקיים דיון הוכחות בתיק במהלכו נשמעו עדויותיהם של התובעת ומר איציק רוזנבלט (סמנכ"ל התפעול). הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל-פה.

11. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים בתיק ולאחר עיון במסמכים שהוגשו לתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין תביעת התובעת להתקבל. להלן אפרט את נימוקי הכרעתי.

זכאות התובעת לפיצויי פיטורים

12.כאמור, אין חולק כי לאחר פטירת המנוחה הסתיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים. השאלה העומדת לדיון היא האם בנסיבות העניין זכאית התובעת לפיצויי פיטורים, לרבות השאלה באם ניתן להחיל בנסיבות דנן את הוראות סעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים.

13.לעניין פטירת מעביד נקבע בסעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים, כדלקמן: