אנגל נ' הוניגבאום

החלטה

נדונה בפני תביעה בסדר דין מקוצר, בסכום של כ- 630,000 ₪.

התובע טען, כי נאלץ לשלם בהליכי הוצל"פ, חוב ערבותו לנתבע, להשבתו הינו זכאי.

הנתבע עתר למתן רשות להגן ואולם, הקדים לעתירה זו סדרה ארוכה של בקשות.

בקשות אלה הוגשו, שלא באמצעות עורך-דין ואלה כוללות ערב רב של נושאים, שקשה לקשור ביניהם באופן לוגי. על אלה עוד הוגשה הודעת עדכון, ערב הדיון.

במהלך הדיון הוסיף והעתיר הנתבע מסמכים נוספים, שלפי מיטב הבנתי, אינם תורמים דבר לבירור העניין ובהם: עיקרי טיעון שהוגשו בע"א (ת"א 1594/08) וכן, בקשות בלשכת ההוצל"פ, בטענת פרעתי, עיכוב הליכים, התנגדות למינוי כונס נכסים. לכך התווסף עותק של הודעת ערעור, לביהמ"ש המחוזי.

לאחר הדיון שהתקיים בפני, ב- 18.01.11, הגיש הנתבע בקשה לתיקון הפרוטוקול.

עיינתי בבקשה לתיקון פרוטוקול והגם שהדברים שתיקונם מתבקש אינם זכורים לי בבהירות, עדיין, החלטתי להיעתר לבקשה. לפי דעתי, אין בתיקונים המתבקשים כדי להוסיף באופן מהותי לפרוטוקול, שמשקף כראוי את תקציר הדברים, אלא שכאמור, סבורני כי אין טעם להתעכב על נושא שולי זה.

לגוף הדברים:

מדובר בתביעה פשוטה, של חייב החוזר על ערב. חבותו של הערב התובע בחובו של הנתבע, החייב העיקרי, הוכרעה בבימ"ש השלום, בת"א 16151/92, בפס"ד הכולל 36 עמודים. פסה"ד משקף את התייחסותו של ביהמ"ש לטענות הערבים ושולל אותן באופן חד-משמעי (עמודים 34-35 לפסה"ד).

מתוך המלל הרב שהוערה לתוך בקשותיו של הנתבע, דליתי את טענתו המרכזית, כאשר יתר הטענות שהעלה אינן רלוונטיות להכרעה.

הטענה המרכזית הינה, כי התובע לא מיצה את הגנתו ולא ערער בביהמ"ש העליון.

לפי השקפתו של הנתבע, היה על התובע להמשיך, כהגדרתו "כתף אל כתף", בהליכים המשפטיים ולהימנע מלשלם את חובו.

ב"כ התובע טען, כי נעשו מצד התובע נסיונות לעיכוב ההליכים בהוצל"פ, שנדחו ולכן, לא נותרה לו כל ברירה, אלא לשאת בתשלום החוב.

עם כל הכבוד לטיעוניו המפורטים של הנתבע, סבורני, כי אין הם בעלי משקל.

הנתבע איננו רשאי לאלץ את התובע להמשיך ולנהל הליכים משפטיים, שעה שזה סבור כי מיצה את זכויותיו עפ"י חוק.

גישתו של הנתבע איננה מתיישבת, לא עם השכל הישר ולא עם הוראות החוק.

הנתבע עצמו, שהוא החייב העיקרי, אינו תלוי בתובע, כערב לניהול או להמשך מיצוי הליכים בערכאות. ברור שכל הישג משפטי שישיג הנתבע, יעמוד לזכות התובע ויזכה אותו, כאשר בשלב הבא, יזכה גם את התובע.

לפי מיטב הכרתי ומצפוני, זכה הנתבע להרבה מעבר למשקלם האמיתי של טיעוניו כנגד התביעה כאן. מחמת כבודו, אסתפק בדברים אלה, שהם בבחינת "אנדר-סטייטמנט" ביחס לסוג הטענות שהעלה, לאופן הצגתן ולדרך הטיעון.

עיכבתי את מתן החלטתי בעניין, כפי שהתחייבתי כלפי הנתבע, עד לתיקון הפרוטוקול, ומסקנתי הינה כי דין הבקשה לדחיה.