החלטה
התביעה וההליך :
1.בתביעה העיקרית, שהוגשה בסדר דין מקוצר, תובעת המבקשת– חברת אנגל אירופה בע"מ (להלן: "אנגל"), מהמבקשים, סך של 6,052,160 ₪ (לצרכי אגרה), בגין הפרות נטענות של הסכמי ייזום שחתמו בין הצדדים – הסכם מיום 1.3.07 בין אנגל לבין המבקשים והסכם מיום 14.8.06, בין אנגל לבין המבקש מס' 2 (להלן: "פיקהולץ").
מטרת ההתקשרות בין הצדדים היתה חכירת אדמות באוקראיינה וביצוע 5 פרויקטים של הקמת של מרכזים מסחריים על הקרקעות המוחכרות, בין היתר בערים ניקולייב ואודסה.
2.בהחלטתי מיום 16.11.09 נעתרתי לבקשת אנגל והוריתי על הטלת עיקולים זמניים על נכסי המבקשים וזכויותיהם, בנכסי מקרקעין שונים.
תחילה, הגיש רק המבקש מס' 3 (להלן: "בורג"), בקשה לביטול עיקול, שהוטל על בית במצפה עדי (חלקה 24 בגוש 10316), הרשום, בחלקים שווים, על שמו ועל שם אשתו. דיון בבקשה לביטול עיקול זה, התקיים ביום 16.2.10 והחלטה בה ניתנה על ידי ביום 8.3.10, לאחר השלמת טיעונים בכתב.
3.ביום 1.3.10 הגישו כל המבקשים בקשה לביטול כל העיקולים הזמניים – היא הבקשה אשר בפניי כעת. דיון בבקשה זו התקיים ביום 4.3.10 לאחר מכן עשו הצדדים נסיון נוסף להגיע להסכמה ומשזה כשל - סיכמו טיעוניהם בכתב.
טענות הצדדים :
4.עיקר טענתה של אנגל הינה, כי המבקשים הפרו את התחייבויותיהם, אשר בהסכמים שנחתמו בין הצדדים לפיהן היה על המבקשים להמציא לה, תוך 90 יום ממועד חתימתו של כל הסכם פיתוח, הסכמי חכירה תקפים, התואמים את הדין האוקראיני, כשהם מאושרים ע"י הגורמים המקומיים המוסמכים ברשויות המקומיות הרלבנטיות ורשומים כדין וכי הפרת התחייבויות אלה גוררת אחריה חבות של המבקשים להחזיר לה את דמי ייזום ששילמה, בתוך 15 ימים ממועד ההפרה (כלומר – בתוך 105 ימים מהחתימה על הסכמי הפיתוח).
אנגל טוענת עוד, כי המבקשים העבירו לה הסכמי חכירה הנחזים להיות אותנטיים, אולם הם אינם כאלה והסכם החכירה שהועבר אליה לגבי פרוייקט ניקולייב אף אינו חתום ולא קיבל אישור של מועצת העירייה, כמתחייב מהדין האוקראיני. בנוסף, לא הועבר אליה נסח מקרקעין רשמי, המלמד על רישומן של זכויות חכירה, כמוסכם. לגבי פרויקט אודסה נטען, כי הועבר הסכם הנחזה להיות חתום, אולם נסיונה לקבל העתק מאישור מועצת העירייה, בלעדיו אין תוקף להסכם, נכשל. אנגל טוענת לקיומו של חשד למעשי זיוף ומרמה שעשו המבקשים בנוגע להסכמי החכירה הנ"ל.
לפיכך עותרת אנגל להחזר מלוא דמי הייזום ששילמה בגין חמשת הפרויקטים.
5.המבקשים טוענים, כי לא הוכח קיומן של ראיות מהימנות לכאורה. לשיטתם, טענות המרמה והזיוף התבררו כעורבא פרח, בחקירתו של מר מתי דב, מטעמה של אנגל, לאור הצהרתו, כי בהצגת ההסכם כבעל תוקף משפטי יש חשד למרמה באוקראינה ע"י אמנון טל ולא ע"י המבקשים.
בהסתמך על חקירתו של מר מתי דב טוענים המבקשים, כי מעבר להסכמים שנערכו בין הצדדים, קיימות התכתבויות ואף היו שיחות בעל-פה, העשויים לסייע בהבהרת מערכת היחסים בין הצדדים והמוסכם ביניהם. כן וטוענים הם, כי על פי המוסכם היה על אנג'ל לבצע את בדיקות הנאותות של מסמכי החכירה ומאחר שאנג'ל מודה, לשיטתם, שהיא לא ערכה בדיקות אלה, היא זו אשר הפרה את ההסכמים.
דיון :
ראיות מהימנות לכאורה -
6.דרישת תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הינה, לקיומן של "ראיות מהימנות לכאורה", לקיומה של עילת התובענה.
אמנם, כיום לא די בקיומה של שאלה הראויה לדיון, אולם, מנגד, אין צורך שביהמ"ש ישתכנע, שהתובע אמנם צודק בתביעתו ובוודאי שבשלב זה אין ביהמ"ש קובע מסמרות בדבר הצלחת התובע בתביעתו. תקנה 362(א) נוקטת במונח "ראיות מהימנות, לכאורה", היינו – ראיות ברמה אשר תשכנע את ביהמ"ש, כי יש לתובע סיכוי לכאורי לזכות בתביעתו.
ראו, לענין זה, דברי כבוד השופט עמית (בשבתו בביהמ"ש המחוזי בחיפה), בבש"א (חיפה) 2354/06 - אדיל החזקות בע"מ (המשיבות בבש"א 13751/05) ואח' נ' אי.סי.הייצ'.אי. נכסים בע"מ (המבקשת בבש"א 13751/05) (לא פורסם, 24.4.06):
"בעבר, לא נדרש רף גבוה כדי לעמוד ביסוד של "זכות לכאורה" והפסיקה הסתפקה בכך שהתביעה אינה טורדנית על פניה ומעוררת שאלה רצינית שיש לדון בה - רע"א 7139/96 טריגוב נ. טפחות, פ"ד נא(2) 661; רע"א 2430/91 טיב טירת צבי נ. דליקטיב הקניון, פ"ד מה (4) 225.
כיום, נדרש רף ראייתי גבוה יותר, וראה תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת כי על המבקש סעד זמני להניח בפני בית המשפט 'ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה."