החלטה
המשיב אוחז בשני שיקים ע"ס 16,000 ₪ כ"א משוכים ע"י המבקש מחשבונו וחתומים על ידו, אשר חוללו בהעדר פרעון מחמת הוראת ביטול.
בתצהיר התומך בהתנגדות מגולל המבקש בפרוטרוט את השתלשלות העניינים שהביאה למסירת השיקים לידי קבלן אשר העביר אותם לידי צד ג' הוא האוחז בהם, ומי שהגיש את בקשת הביצוע לפרעונם.
ביום 16.1.09 נכרתו בין המתנגד ובין הקבלן שני הסכמים – "זכרון דברים" – האחד לביצוע עבודות בניה ושיפוץ בבית דו - משפחתי בקיסריה, והשני לביצוע עבודות שיפוץ במרפאתו של המתנגד שבחיפה. ("זכרון הדברים" – נספחים 1,2 לתצהיר).
במועד חתימת ההסכמים ביקש הקבלן מן המבקש לקבל לידיו המחאות מעותדות בהן לא מצויין שם הנפרע, תמורת העבודות שהוא עומד לבצע עבורו.
המבקש רכש אמון לקבלן שביצע עבורו בעבר עבודות שונות, ומסר לידיו שיקים חתומים על ידו בסך כולל של 600,000 ₪ בהם לא מצויין שם הנפרע.
כשבועיים לאחר חתימת ההסכם החלו בנאים מטעם הקבלן להרוס את קירות הבית בקיסריה, לפתוח בהם פתחים ולעקור חלונות.
לפתע נעלם הקבלן ולא ניתן היה ליצור עמו קשר. העבודה לה התחייב עפ"י ההסכמים לא בוצעה על ידו. התברר כי הוא ברח מן הארץ בהותירו חובות כבדים לנושים לרבות לקבלני משנה שעבדו עמו.
המבקש פנה לקבלן אחר על מנת שיבצע את עבודות הבניה והשיפוץ בבית בקיסריה.
במרפאה בחיפה לא ביצע הקבלן מאומה. המבקש מיהר לבטל את השיקים וכן הגיש תלונה למשטרה.
המבקש טוען כי לא קיבל תמורה עבור השיקים ולפיכך עניין לנו בכשלון תמורה מלא. לחילופין, ומבלי להודות בדבר, טוען המבקש בתצהירו כי מדובר בכשלון תמורה חלקי קצוב, שכן השיקים נמשכו בהתאם לשלבי ביצוע העבודות שבהסכמים, וגם אם החל הקבלן בביצוע העבודה, עסקינן בכשלון תמורה חלקי על סכום קצוב - הוא יתרת השיקים שטרם נפרעה.
המבקש ממשיך וטוען כי נוצר רושם לפיו עשה המשיב יד אחת עם הקבלן נגדו; לדבריו, המשיב ו/או מי מטעמו זייפו את חתימתו של הקבלן (הנחזית כחתימת היסב) על השיקים נשוא ההתנגדות, ולטענת המבקש ניתן להבחין בנקל כי חתימות ההיסב שחתם הקבלן לכאורה על גבי שני השיקים הנ"ל שונות לחלוטין מחתימותיו על גבי ההסכמים, נספחים 1 ו – 2 להתנגדות.
לטענת המבקש המשיב אינו בגדר אוחז כשורה, שכן הפרתה היסודית של עיסקת היסוד שוללת ממנו את הזכות להיפרע מן השיקים.
המבקש הגיש תביעה כספית נגד הקבלן התלויה ועומדת בבימ"ש השלום בחיפה, ובחקירתו הנגדית זיהה את כתב התביעה שהוצג לו, כתביעה אותה הגיש נגד הקבלן – ירון אילוז.
בתשובה לשאלת ב"כ המשיב ענה המבקש כי שיק בסך 40,000 ש"ח שנתן למר אילוז נפרע בחשבונו של התובע בתיק זה ב – 2/09.
לשאלת ב"כ התובע מדוע לא חשב הנתבע לעצור את הבנאים מלהרוס את קירות הבית, השיב: "זו היתה תוכנית השיפוץ. לא עצרתי אותם כי זה בעצם חלק מתוכנית השיפוץ. הקבלן הועסק כדי לעשות שיפוץ בבית שלי כאשר חלק מהתחלת עבודות השיפוץ היה לפתוח פתחים חדשים ולשנות קירות". ב"כ המשיב סיים בשאלה: "בעצם ההריסות שמתוארות בסעיף 8 לתצהיר זה בעצם תחילת עבודות ביצוע שהיה הקבלן אמור לסיים". על כך ענה המבקש: "אמת".
ב"כ המבקש טוען כי המשיב אינו אוחז כשורה בשיקים מחמת שזייף את חתימתו של הקבלן אילוז על השיקים - חתימה הנחזית לחתימת היסב; כי המשיב ידע על עיסקת היסוד בין הקבלן לבין המבקש, ולמעשה עשו השניים יד אחת על מנת להונות את המבקש, וכי קשר עצמו לעיסקת היסוד במסגרת בקשת העיקולים בהוצל"פ; כי הקבלן לא מלא אחר התחייבויותיו שבעיסקת היסוד, ונטל במרמה את השיקים מידי המבקש; וכי לא בוצע דבר וחצי דבר במרפאה בחיפה.
סיכום הטענות מעלה שתי טענות עיקריות: המשיב אינו אוחז כשורה בשיקים; הוא קשור לעיסקת היסוד, ומאחר שנכשלה - אין הוא זכאי לתמורה, מה גם שיש חשד לקנוניה בינו לבין הקבלן.
ב"כ המשיב טוען כי אין בטענות אלה כדי להקנות הגנה למבקש.
אשר לטענת הזיוף של חתימת ההסב מודה המבקש כי מסר את השייקם לירון ילוז, והלה סיחר אותם למשיב, אך מכיוון שהמבקש חתום על השטרות, ואין דנים כעת בשאלת חבותו של המסב, אלא בשאלת חבותו של המבקש, הרי גם אם היתה חתימת ההיסב מזוייפת, דבר שלא הוכח, אין נפקא מינה לגבי חבותו של המבקש, שחתימתו על השיקים אינה מוטלת בספק.