אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אנגור נ' גלידת שטראוס בעמ

אנגור נ' גלידת שטראוס בעמ

תאריך פרסום : 03/03/2012 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
28832-12-09
28/02/2012
בפני השופט:
דר' עמירם בנימיני

- נגד -
התובע:

הנתבע:

פסק-דין

פסק - דין

(אישור סופי של הסדר פשרה בתובענה הייצוגית)

1.התובע הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הנתבעת, שהינה יצרנית גלידות, בטענה כי על גבי חלק משלגוני ה"מגנום" שהיא משווקת כיחידות בודדות לא צוין תאריך התפוגה. הטענה התייחסה לשלגונים מסוג "מגנום לבן", "מגנום דיזייר שקדים ושוקולד", "מגנום דיזייר פירות יער" ו-"מגניום דיזייר שוקולד מריר צ'אנקס" (להלן: "השלגונים"). כאשר המוצרים שווקו באריזות של ששה שלגונים, נרשם עליהם תאריך התפוגה. אך כאשר נתקל הצרכן בשלגון הבודד שאיננו באריזת שישיה, לא היה עליו תאריך תפוגה. לפיכך נטען בבקשה לאישור התובענה הייצוגית כי הצרכנים נאלצו לקנות מוצרים שפג תוקפם, כאשר הקמעונאי החליט לשווקם לאחר תאריך תפוגה.

הבקשה נסמכה על העילה של הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש, התשכ"ח-1968], בטענה שהנתבעת הפרה את הוראותיו של תקן ישראלי 1145 בשילוב עם הוראת תקן ישראלי 327(1). הפרה זו עומדת בניגוד לחובת השמירה על תקן רשמי הקבועה בסעיף 9 לחוק התקנים, התש"יג-1953. לטענת התובע, לפי התקנים דלעיל היתה חובה לסמן את תאריך התפוגה על גבי כל שלגון, ולא רק על גבי אריזת השישיה, משום שתקן ישראלי 1145 (סעיף 2.2.2) מגדיר "אריזה כוללת" כ"אריזה המכילה מספר יחידות אריזה, הנמכרות יחד במכירה קמעונאית", בעוד שהשלגונים אינם נמכרים בהכרח באריזה הכוללת במכירה קמעונאית, אלא שהם נמכרים בתפזורת. לכן, טען התובע, לא חלה הוראת תקן ישראלי 327(1), אשר מאפשר בסעיף 108.2.7 לרשום את תאריך התפוגה רק על גבי "אריזה כוללת", כאשר תכולת כל יחידה שבאריזה איננה עולה במשקלה על 150 גרם (אכן משקלו של שלגון אחד איננו עולה על 150 גרם). כך גם טען התובע לקיומה של עילת הטעיה לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, משום שהצרכנים הוטעו לרכוש מוצרים שזמן התפוגה שלהם חלף. בנוסף, נטען כי חברי הקבוצה התובעת סבלו מפגיעה באוטונומיה, הואיל ולא היו יכולים לדעת שחלק מהמוצרים שרכשו היו בעלי תפוגה שחלפה ואיכותם נפגמה.

הקבוצה התובעת הוגדרה בבקשה ככוללת כל צרכן שרכש שלגונים בודדים מתוצרת הנתבעת, והכוונה לשלגונים מן הסוג שפורט לעיל. הסעד שנתבע בבקשה הוא פיצוי בגובה 30 אחוז ממחיר כל שלגון, ופיצוי בסך 20 ₪ לכל צרכן בגין פגיעה באוטונומיה של הרצון. הערכת התובע היתה כי מדובר כ-400,000 צרכנים, אשר רכשו במהלך השנים כ-3 מיליון שלגונים, ולפיכך הוערך סכום הפיצוי הכולל לקבוצה בסך 8.1 מיליון ₪ (סעד ההשבה החלקית), ועוד 8 מיליון ₪ בגין פגיעה באוטונומיה.

2.הנתבעת טענה בכתב התשובה לבקשת האישור, כי אין חובה בדין לסמן תאריך תפוגה על גבי השלגון הבודד, שמשקלו נמוך מ 150 גרם, ודי בסימון תאריך התפוגה על גבי "האריזה הכוללת". לטענתה, בעניין זה גוברות הוראותיו הספציפיות והמאוחרות של תקן 327(1) על הוראותיו הכלליות והמוקדמות של תקן 1145. מכל מקום, הנתבעת החלה עוד לפני הגשת התביעה לסמן את תאריך התפוגה על גבי כל שלגון בודד, אף שלדעתה איננה חייבת לעשות כן. הנתבעת איננה חולקת על כך שהחלה לסמן את תאריך התפוגה על גבי כל שלגון רק בחודש אוגוסט 2009. עוד טוענת הנתבעת כי מוצרי גלידה המצויים בהקפאה עמוקה נתונים מעט מאד, אם בכלל, לפגעי הזמן, ואורך חיי המדף שלהם ארוך בהרבה מתאריך התפוגה המסומן על גבי האריזה הכוללת (תאריך התפוגה למוצרי גלידה הוא שנה וחצי מתאריך הייצור). טענה זו נתמכה בחוות דעתו של פרופ' ניסים גרטי, מהמכון לכימיה יישומית על שם קזאלי באוניברסיטה העברית בירושלים. הנתבעת גם ציינה כי לקמעונאי אין כל סיבה למכור שלגונים לאחר שחלף תאריך התפוגה שעל גבי האריזה הכוללת, משום שהם ממילא מזוכים על ידי הנתבעת במלוא שווי הסחורה במקרה של החזרה מכל סיבה שהיא, לרבות סחורה שפג תוקפה. לאור כל האמור לעיל, טוענת התובעת כי לא קמה עילה של הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, או פגיעה באוטונומיה של הצרכן, וגם לא היתה הפרה של חובה חקוקה. התובע גם לא הצביע על נזק כלשהו שנגרם למישהו מחברי הקבוצה, ואם הרגיש אחד הצרכנים "טעם מעופש", כנטען – לא היה לכך כל קשר לתאריך התפוגה.

3.לאור טענות הצדדים כמפורט לעיל, ולאחר שב"כ התובע חזר בו במהלך הדיון מעילת ההטעיה, הרי שהשאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה הן: האם קיימת חובה לסמן תאריך תפוגה על גבי שלגון בודד; אם הופרה חובה שכזו, האם גרם הדבר נזק כלשהו לצרכנים, או פגיעה באוטונומיה של הרצון; והאם מגיע פיצוי לצרכן שלא טרח לבדוק שאין תאריך תפוגה על השלגון. בהנחה שהופרה חובת הסימון, ונגרם נזק, יש להעריך את גובה הפיצוי המגיע לחברי הקבוצה ואת דרך מתן הסעד לקבוצה.

4.לאחר שהתקיימו כמה דיונים מוקדמים והיועץ המשפטי לממשלה הודיע כי אין בדעתו להתערב בהליך, הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה שתוקנה כמה פעמים לפי הנחיות בית המשפט. בסופו של דבר הוגשה בקשה מתוקנת אחרונה לאישור הסדר פשרה ביום 7.12.11, ובית המשפט אישר הסדר זה באישור ראשוני בהחלטתו מיום 11.12.11. בית המשפט הורה על פרסום עיקרי ההסדר בעיתונות ושליחת עותקים מהבקשה ליועץ המשפטי לממשלה, לממונה על הגנת הצרכן ולמנהל בתי המשפט, ונקבעו מועדים להגשת התנגדויות ותגובות.

בהסדר הפשרה הסכימו הצדדים כי לגבי שלושה מתוך ארבעת השלגונים נשוא התביעה ("מגנום דיזייר שקדים ושוקולד", "מגנום דיזייר שוקולד מריר ד'אנקס", ו-"מגנום דיזייר פירות יער ושוקולד") - לא חלף תאריך התפוגה בעת הגשת התביעה, משום שמוצרים אלה הושקו רק בשנת 2008-2009. נותרה אם כן עילת תביעה, אם בכלל, לגבי שלגון "מגנום לבן", שלגביה חלוקים הצדדים בשאלה המשפטית אם היתה חובת סימון על גבי אריזה בודדת. אכן קיימת בנקודה זו התנגשות בין שני תקנים, ועל כך אוסיף ואומר כי טענת הנתבעת לפיה אין מוטלת עליה חובת סימון על גבי מוצר בודד איננה משוללת יסוד. אכן, היועץ המשפטי לממשלה והרשות להגנת הצרכן לא מצאו מקום להעיר הערות בדבר חובת סימון במקרה דנא. בנסיבות אלה, וכאשר גם שאלת הנזק שנגרם לא היתה פשוטה להוכחה, הגיעו הצדדים להסדר הפשרה המתוקן.

5.על פי ההסדר שהוגש, תעניק הנתבעת הנחה לכלל צרכניה לגבי כל מוצרי המגנום הבודד הנמכרים כיחידות בודדות בנקודות המכירה, וזאת בכל רשתות חנויות הנוחות שבתחנות הדלק ("מנטה", "יילו" "אלונית" ו"סו-גוד"), וזאת בגובה של 25 אחוז ממחיר המוצר לצרכן. ההנחה תינתן בשלושת חודשי קיץ 2012, שיא עונת הגלידה, ותסתיים לאחר שסכום ההטבה המוצעת יגיע לסך של 500,000 ₪ (במידת הצורך תינתן ההטבה גם בקיץ שלאחר מכן, אם לא הגיעה הנתבעת להטבה בסך 500,000 ₪). בהסדר הפשרה נאמר כי הנתבעת איננה רשאית על פי הדין לקבוע את מחיר השלגון לצרכן עבור הקמעונאי. אך היצרן רשאי לקבוע מחיר מומלץ ליצרן ו/או לתת לקמעונאי הנחה שתגלגל לצרכן. כך תנהג הנתבעת, כאשר תעניק לרשתות חנויות הנוחות הנחה עודפת, מעבר להנחה הרגילה, בגובה המתאים, כך שהצרכן בחנויות הנוחות יקבל את ההנחה באופן שמחירו של מגנום בודד בנקודת המכירה יעמוד על 75 אחוז ממחירו לפני ההנחה, וזאת למשך תקופת ההנחה.

בנוסף התחייבה הנתבעת בהסכם הפשרה לסמן את תאריך התפוגה על גבי המוצר הבודד, והכוונה לשלגון "מגנום" שמתוצרתה, גם אם אין חובת סימון שכזו על פי הדין.

ב"כ הנתבעת הסביר כי ההסדר מתבצע רק בחנויות הנוחות שבתחנות הדלק, משום שהנתבעת יכולה להגיע להסדר לגבי הנחה כוללת רק עם חנויות אלו, בעוד שב"פיצוציות" כל אחד מוכר במחיר עליו הוא מחליט.

הצדדים המליצו בהסדר הפשרה לפסוק לתובע המייצג גמול בסך 30,000 ₪, וכן לפסוק לבא כוחו שכ"ט עו"ד בסך 70,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

6.לא הוגשו התנגדויות או תגובות להסדר הפשרה לאחר פרסומו, ואף לא התייחסות לשאלה של מינוי בודק. בכך הושלמה הפרוצדורה הקבועה בסעיפים 18 ו-25 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק") , בכל הנוגע לאישור הסדר הפשרה.

7.הצדדים ביקשו להימנע ממינוי בודק לפי סעיף 19 לחוק, בנסיבות שפורטו דלעיל, כדי לחסוך הוצאות מיותרות מהצדדים והארכת משך הדיון בתיק.

8.לאחר ששקלתי את הבקשה לאישור הסדר ואת הנושא של מינוי בודק, הגעתי למסקנה כי אין זה חיוני במקרה זה למנות בודק. הסדר זה מבוסס כל כולו על הערכת הסיכונים והסיכויים המשפטיים, נושא שבית המשפט אמון עליו. בנוסף, לאחר הגשת תגובת הנתבעת נותר בתביעה אך ורק שלגון מסוג אחד, שגם לגביו קיים ספק של ממש באשר לחובת הסימון של תאריך התפוגה, והרי אין מחלוקת שתאריך התפוגה סומן על גבי האריזה הכוללת. כך גם נראה כי יש ממש בטענת הנתבעת כי היה קושי ממשי בהוכחת נזק לחברי הקבוצה. בסופו של דבר, מבחינת בית המשפט, החלק החשוב של הסדר הפשרה הוא התחייבותה של הנתבעת לסמן את תאריך התפוגה על גבי כל שלגון בודד, גם אם אין חובה לכך בתקן, בעוד שנושא הפיצוי הכספי נראה פחות מהותי.

נראה לי שהסדר הפשרה משקף היטב את הסיכונים והסיכויים של הצדדים, והוא סביר והוגן. כך גם סכום התגמול ושכר הטרחה לתובע ולבא-כוחו סבירים.

9.נקודה אחת חסרה לי בהסדר הפשרה, והיא נועדה להבטיח שהצרכנים יממשו את זכותם לרכוש שלגונים במחיר מופחת בחנויות הנוחות. לשם כך נדרשת מתן הודעה מיוחדת לצרכנים (מעבר לפרסום הסדר הפשרה בעיתונים). הנתבעת תדאג להציב במקום בולט בכל חנויות הנוחות, בתקופת ההנחה, הודעה ברורה המבהירה לצרכנים את זכותם לקבל שלגונים נשוא הסדר הפשרה בהנחה בשיעור של 25 אחוז. כך נהיה בטוחים שההנחה ניתנת לצרכן ושהוא מודע לזכותו לקבלה.

10.לאור כל האמור לעיל, אני מאשר באופן סופי את הסדר הפשרה. ב"כ התובע יפקח על ביצוע הסדר הפשרה, ויגיש לבית המשפט הודעה על ביצועו בתום תקופת ההסדר.

11.אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(4) לחוק, בהתאם לנוסח שיובא לאישורי בתוך 14 יום. הפרסום יהיה בעיתונים בהם פורסם האישור הראשוני של ההסדר, ויכלול את הפרטים המפורטים בסעיף 25(א)(ד) לחוק, תוך ציון עילות התביעה, השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, הסעד שנקבע ושיקולי בית המשפט בעניין אישור ההסדר. כמו כן יצוין כי לא הוגשו התנגדויות, תגובות או הודעות הימנעות. בבקשה לאישור ההודעה, יפרטו הצדדים את נוסח ההודעה שתפורסם בחנויות הנוחות, את גודלה ואת מיקום הצבתה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ