אמצע הדרך הסעות בע"מ נ' איגוד ההיאבקות בישראל

החלטה

ביום 3.11.09 הגישה התובעת תביעה על סך 12,819 ₪ בגין שירותים שסיפקה לנתבעת.

התובעת צרפה אסמכתא מטעם הנתבעת המודיעה כי הינה מכירה בחובה כלפי התובעת ואולם נוכח עיקולים המוטלים על כספיה, אין באפשרותה לשלם את החוב באותו מועד וביקשה ארכה לתשלומו.

בהתאם אף ניתן צו עיקול זמני לבקשת התובעת.

הנתבעת הגישה ביום 6.12.09 בקשה לדחות את התביעה מן הטעם ששילמה סך 12,747 ₪ לתובעת ביום 3.12.09 .

התובעת התנגדה לבקשה מאחר והנתבעת לא שילמה אלא לאחר הגשת התביעה סכום הנמוך מסכום התביעה ואף בשיקים שטרם נפרעו. התובעת עתרה למתן פסק דין בהתאם לתביעה בצירוף אגרת המשפט ושכ"ט עו"ד .

הנתבעת בתשובתה טענה כי מעולם לא התכחשה לחובה כלפי התובעת וכי היה מקום שהתובעת תמתין על מנת לקבל כספה מהנתבעת, כפי שעשו ספקים רבים אחרים של הנתבעת.

הנתבעת טענה כי מששולם החוב והתובעת זכאית להחזר אגרה עפ"י התקנות, אין מקום להעתר לבקשתה למתן פסק דין והבקשה לפסיקת שכ"ט עו"ד הינה קנטרנית.

עיינתי בטענות הצדדים.

אין חולק כי מרבית החוב שולמה רק לאחר הגשת התביעה.

נוכח הודעת הנתבעת כי הוטלו עיקולים על כספיה, לא מצאתי פגם בהתנהלות התובעת שבחרה לפנות לבית המשפט לשם הגשת תביעתה.

סכום החוב לא שולם במלואו, ומששולם לאחר הגשת התביעה, זכאית התובעת אף לחיוב הנתבעת בגין אגרת המשפט ושכ"ט עו"ד.

יחד עם זאת, ובהתאם לתקנה 512 לתקנות סדר הדין האזרחי ומאחר והנתבעת הזדרזה לשלם את מרבית סכום החוב סמוך לאחר הגשת התובענה, אני מורה על מתן פסק דין בגין יתרת סכום התביעה שלא שולמה, בתוספת סכום האגרה המינימלי ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

יתרת סכום האגרה מעבר לסכום המינימלי , תושב לב"כ התובעת.

התובעת רשאית להגיש פסיקתא לחתימה.

ניתן היום, ד' טבת תש"ע, 21 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.