החלטה
התנגדות לביצוע שטר חוב על סך 122,400 ₪ + מע"מ שעשתה חברה בבעלות הנתבע בשם א.א. מווריק בע"מ (להלן – החברה) לפקודת התובעת, ובערבות הנתבע. בשטר נקבע כי תמורתו תשולם ב – 36 תשלומים בסך 3,400 ₪ + מע"מ כ"א החל מיום 20.7.09; וכן צוין בשטר כי ניתן בתמורה לשכירות רכב.
הנתבע הגיש התנגדות וטען כי ביום 11.8.08 התקשרה החברה עם התובעת בהסכם לשכירת רכב, כנגד תשלום חודשי בסך 7,399 ₪ כולל מע"מ. הנתבע, כך הוא טוען, לא טרח לבדוק את פרטי העסקה עליה חתם מאחר ובעלי התובעת היה חבר שלו והוא סמך על מילתו.
לימים, נקלעה החברה לקשיים פיננסיים והנתבע פנה לתובעת והסביר כי בשל המצב הכלכלי לא יוכל לעמוד בדמי השכירות שנקבעו והוא אף החזיר את הרכב. לאחר מכן, טוען הנתבע כי בסמוך לחודש יולי 2009 הוסכם שדמי השכירות יהיו 3,400 ₪ + מע"מ והנתבע אף הפקיד המחאות לביטחון בסך כולל של 50,000 ₪. כבטוחה להסכם החדש חתמו החברה והנתבע על שטר החוב נשוא תיק זה.
דא עקא, ואליבא דהנתבע, סירבה התובעת להעביר לנתבע את הרכב והעמידה אותו למכירה ואף ניסתה לגבות את ההמחאות במקביל. הנתבע סירב לפרוע את ההמחאות והוא טוען כי ההסכם החדש בוטל ולכן גם שטר החוב שניתן במסגרתו בוטל.
מוסיף וטוען הנתבע כי ההסכם הראשון נכרת עקב הטעיה, כי התובעת נהגה בחוסר תום לב במו"מ לקראת חוזה ובקיום החוזה עצמו, כי המשיבה הפרה את ההסכם בין הצדדים באופן יסודי המפטיר את הנתבע מתשלום השטר.
אזכיר בקצרה את ההלכה לפיה בין צדדים קרובים יכול הנתבע על פי השטר להעלות כל טענה שיכול צד לחוזה להעלות כלפי משנהו. למעשה, אם נזקק את טענות הנתבע לטענת הגנה אחרת עיקרית, הרי היא אי מסירת הרכב ובעקבות זה, כך הוא טוען אין הוא חייב לפרוע את השטר.
ייאמר כבר עתה כי הטענות בדבר הטעיה וחוסר תום לב נטענו ללא פירוט מספיק ואין מקום להרשות לנתבע להתגונן בטענות אלו. חובת פירוט הטענה נקבע בפסיקה מימים ימימה ואין להסתפק בהעלאת הטענה באופן כללי בלבד. כך, לא פירט הנתבע במה הוטעה, והוא בעצמו מודה בתצהירו כי לא טרח לבדוק את העסקה. ואם כך נהג, אין לו אלא להלין על עצמו. במאמר מוסגר, אך לא פחות חשוב, יש לראות בחיוב דווקא את נכונות התובעת למחזר את העסקה מחדש באופן שיקל על הנתבע לשלם את דמי השכירות החודשיים.
במהלך החקירה הנגדית הוצג לעד הסכם שכירות מיום 6.7.09 (סומן ת/1). הנתבע הודה בהסכם ובחתימתו עליו. אף שב"כ התובעת הקשתה עליו ואמרה לו כי מדובר למעשה בהמשך הסכם השכירות המקורי, עמד הנתבע על כך שמבחינתו נכרת הסכם חדש.
ואולם, לא ניתן להתעלם מלשונו של ההסכם, המחזיק עמוד אחד בלבד: צוין בו כי הוא מתייחס לרכב מס' 8290167 מסוג הונדה, וכי הוא "מעלה על הכתב את עיקרי ההסכמות לגבי המשך השכירות של הרכב הנ"ל". כלומר, מילות ההסכם עליו חתומה החברה הינן מפורשות וקובעות כי מדובר בהמשך השכירות ולא בהסכם חדש, וכך אני קובע. נקבע בהסכם כי תמורת העסקה היא ל – 36 חודשים בתשלום 3,400 ₪ צמוד למדד לפני מע"מ, ומכפלת מס' החודשים בסכום החודשי היא בדיוק סכום השטר נשוא תיק זה. עוד נקבע כי תשולם מקדמה בסך 36,000 ₪ וכי הלקוח ישלם סכום של 7,802 ₪ כולל מע"מ לכיסוי הו"ק אחת שחזרה עוד לפני הסכם זה. ובסוף ההסכם נקבע כי עם תשלום הסכומים המבוקשים יוחזר הרכב לשימוש הלקוח. משמע, תנאי להשבת הרכב לשימוש הלקוח הוא תשלום הסכומים כפי שנקבע בת/1.
בחקירה הנגדית הודה הנתבע כי הצ'קים שניתנו לא נפרעו וכי הוא גרם לצ'ק הראשון לא להפרע. סיבת החזרת הצ'ק לדבריו היא חוסר כיסוי מספיק משום שלא העביר כסף לחשבון כי לא קיבל את הרכב. בניגוד לטענת הנתבע כי את הרכב אמור היה לקבל תוך יום יומיים (פרק זמן זה לא נזכר בתצהיר) הרי שלשון ההסכם מתנה את מסירת הרכב בביצוע התשלומים דווקא ואינה נוקבת בפרק זמן להשבתו משמע, אם ישולמו התשלומים יימסר לו הרכב. על כן לא נראית לי הטענה כי היה על התובעת להשיב לו את הרכב ללא קשר לפרעון התשלומים. השבת הרכב כנגד התשלומים היא תנאי מפורש וברור בהסכם.
ואולם, שטר החוב שהוגש לביצוע מגלם מבחינת התובעת את שווי העסקה כולה. בסיכומים טענה ב"כ התובעת כי מאחר והנתבע לא עמד בהתחיבויותיו לא היה מנוס מלקיחת הרכב לשם הקטנת נזקים; וכי הרכב נמכר בסכום נמוך מסכום האופציה לאחר שעמד במגרש חצי שנה. וכי במקרה כזה הנתבע אינו מקבל זיכוי. אני סבור כי עניין זה טעון הבהרה והוכחה מצד התובעת בפרט לאור האמור בנספח ג' להסכם השכירות (הוראות בענין סיום מוקדם), לרבות לענין הקטנת הנזק כפי שנטען.
על כן אני נותן לנתבע רשות להתגונן רק בשאלת הנזק/הפיצוי המגיע לתובעת.
התיק נקבע לקדם משפט בפני כב' השופטת חנה קלוגמן ביום 3.4.11 שעה 8.30.
הצדדים ישלימו את ההליכים המקדמיים בהתאם לתקנות.
כל בקשה בעניינים מקדמיים תוגש עד 30 יום לפני קדם המשפט עם העתק במישרין לצד שכנגד שיגיב בתוך 20 יום, והבקשות תידונה בדיון.
במקביל, טוב יעשו הצדדים אם יפנו לגישור במנ"ת על מנת לסיים תיק זה.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, י' אב תש"ע, 21 יולי 2010, בהעדר הצדדים.