אמסלם נ' ג.ר.וי שותפות מוגבלת, דיוטי פרי - ג'יימס ריצ'רדסון

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה נתבעים נזקי התובע כפועל יוצא מסירובה של הנתבעת להחליף נעלי ספורט מסוג "אדידס" אשר רכש התובע מאת הנתבעת ביום 15/6/09.

לטענת התובע, ביום 15/6/09 הגיע לחנות הנתבעת בדיוטי פרי בנמל התעופה בן גוריון וביקש לרכוש נעלי ספורט מדגם אדידס בעלות של כ – 130 דולר ארה"ב. לטענתו, טרם הרכישה, שאל מפורשות את המוכר האם הוא יוכל להחליף את הנעלים לאחר השימוש וכן, האם יש על הנעליים אחריות לתקופה של שנתיים ורק לאחר שנענה בחיוב על שתי השאלות – רכש את הנעליים . לטענתו לאחר "שימוש אינטנסיבי בספורט" בנעליים במשך כשבוע ומחצה התברר לו כי השימוש בנעלים גורם לו לכאבים חזקים מאוד בכל הגוף ולפיכך, ביקש להחליף את הנעלים. לטענתו , עד פנה להחלפת הנעלים כפי שהובטח לו, הכחישה הנתבעת כי אמנם הובטח לתובע כי הנעלים יוחלפו בנסיבות אלו, דהיינו , לאחר שימוש וטענה כי הואיל ונעשה שימוש בנעלים , לא ניתן להחליפם. התובע תבע במסגרת תביעתו סך של 759 ₪ בגין החזר עלות הנעלים ועוגמת הנפש אשר נגרמה לו.

לטענת הנתבעת מדיניות החלפת המוצרים שלו כפי שהיא מפורסמת ליד הקופות, הינה החלפה לתקופה של 60 יום ובלבד שהמוצר חדש, שלם ובאריזתו המקורית. הנתבעת טענה כי מעולם לא הובטח לתובע , בניגוד למדיניות ההחלפה של הנתבעת כי, ניתן להחליף הנעליים לאחר השימוש ומשכך, אין כל עילה וביסוס לתביעתו ויש לדחותה.

הדיון:

במסגרת הדיונים אשר נערכו בפני בית המשפט , העידו התובע וכן, מר איציק קירסקין אשר היה המוכר אשר מכר לתובע את נעליו. במאמר מוסגר אציין כי בפני בית המשפט טען בתחילה התובע כי העד לא היה המוכר אשר שימש אותו ואולם, משעומת עם העובדה ששם זה מופיע בחשבונית שהוא עצמו צירף לכתב התביעה -חזר בו מטענתו זו.

לאחר ששמעתי את העד, עיינתי בעדותו של התובע ועיינתי בכתבי הטענות , הנני קובעת כי דין התביעה להדחות ולהלן יפורטו טעמי.

תחילה, הגם שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מאויינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

בתביעה שבפני היה על התובע להוכיח כי , בניגוד למדיניות החזרת המוצרים אשר פורסמה על ידי הנתבעת בסמוך לקופות, הובטח לו כי ניתן להחליף את הנעליים גם לאחר שימוש .

הנני קובעת כי התובע כשל מהוכחת טענתו בדבר הבטחה ו/או מצג אשר הוצג לו ובהתאם להם ניתן להחליף את הנעלים גם לאחר השימוש. לענין זה, כנגד עדותו היחידה של התובע, העיד בפני עד הנתבעת , מר אציק קירסקין אשר העיד נחרצות כי מעולם לא הבטיח ו/או אמר לאיש על כך שיש שנתיים אחריות על הנעל ו/או שהוא יכול להחליף את הנעל לאחר שימוש (עמ' 3 שורות 29-30). משכך, הנני קובעת כי, לכל הפחות, גירסתו של התובע לא נתמכה והיא מהווה גירסה כנגד גירסת הנתבעת ומשכך, בהתאם לנטלים החלים על התובע כאמור – דין תביעתו להדחות.

למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי, לא זו בלבד שעדותו של התובע הינה עדות בעלמא וללא כל ביסוס ,הרי שעדותו זו סותרת את מדיניות ההחזרה , שהיא מסמך כתוב ומשכך, הרי היא עדות בעל פה כנגד מסמך בכתב ואף מטעם זה יש לדחותה.

בשולי הדברים הנני מוצאת לנכון לציין כי יתכן ופני הדברים היו שונים לו הוכיח התובע כי קיים בנעל פגם אשר בעטיו הוא מבקש החלפתה וזאת, על אף הקבוע במדיניות החזרת המוצרים ובהתאם לחוק הגנת הצרכן , התשמ"א – 1981 . דא עקא, התובע לא טען וקל וחומר שלא הוכיח, כי קיים בנעל פגם המצדיק החלפתה וכל טענתו התמקדה בכך שהנעל גורמת לו לכאבים ואולם, לא טען ואף לא הראה ולו בראשית ראיה כי הכאבים הנגרמים לו מקורם בפגם כלשהו המצוי בנעל.

אשר על כן תביעת התובע נדחית.

התובע ישא בהוצאות הנתבעת בסך 500 ₪ , התשלום יבוצע בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.