אמסיס בע"מ נ' בן-נון

החלטה

לפני התנגדות לביצוע שיק בסך 13,572 ₪ בלשכת ההוצאה לפועל. בתצהיר התומך בבקשה מציין המבקש כי המשיבה היא חברה קבלנית אשר השיק הנדון היה אמור להיות משולם לה כפוף לביצוע מלא ונאות של התחייבויותיה כלפי המבקש. המבקש מציין בתצהירו כי המשיבה:

"התחיל[ה] לעבוד ובשלב האחרון התרשל[ה] ולא גמר [ה], אם היה גומר טוב, היה מקבל עוד דירה ראשונה בלתי גמורה. כמו כן מהנדס מבקר מבנה הובא וגילה כמה ליקויים, ורימה אותי בכלים סניטאריים שהזמנתי לא הביא אותם רק באיכות גרועה מערבי, יבואן מהשטחים. כמו כן העבודה לא הייתה טובה בגלל שהביא ערבים מהשטחים ובלתי מקצועיים, לכן אמרתי לו שיגמור ויקבל את השיק בסכום הנקוב 13,572, היה אמור לקבל אותם בתנאי שיביא עובדים מקצועיים מומחים ולא רצה.."

במועד הדיון ויתר ב"כ המשיבה על חקירת המבקש והצדדים סיכמו טענותיהם. במועד הדיון התברר כי ברשות המבקשים חוות דעת הנדסית ולעניין זה אדרש בהמשך. ב"כ המשיבה טען בסיכומיו כי דין ההתנגדות להידחות שכן טענת המבקש בנוגע לאיכות העבודה שבוצעה, היא טענת כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב אשר איננה מהווה טענת הגנה טובה. כן נאמר כי אין כל ראיות המעידות על חוסר מקצועיות בביצוע הבנייה מצד המשיבה.

דיון

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי אכן, דין ההתנגדות להידחות. המבקש מציין בתצהירו של המשיבה התרשלה בביצוע עבודות הבנייה מבלי לפרט כיצד התרשלה, מה מתוך מה שהיה על המשיבה לסיים לבצע לא בוצע. ככל שיש טענות בעניין איכות הביצוע הרי שלכל הפחות היה על המבקש לפרט טענות אלה ולציין מה מתוך מה שהיה על המשיבה לבצע לא בוצע כיאות. המבקש לא עשה כן. ההלכה היא כי במסגרת התנגדות חלה על המצהיר חובה להיכבד ולהיכנס לפרטי טענותיו ואין ליתן רשות להתגונן בהתבסס על טענות בעלמא (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל פ"ד נ"ט(3), 41). לאור האמור אין מנוס מלדחות את טענות המבקש נוכח סתמיותן.

זאת ועוד: נראה כי טענות המבקש אינן אלא טענות לקיומו של כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב. עיקר טרונייתו של המבקש נוגעת לאיכות העבודה שבוצעה ובעניין ליקויים בבנייה. המבקש לא כימת את שיעור התמורה שלא סופקה לו, כמוסכם, ונוכח אופי טענותיו ספק אם היה בכוחו לעשות כן. טענה לכישלון תמורה חלקי בלתי קצוב אינה טענת הגנה טובה אף בין צדדים קרובים (שלום לרנר, דיני שטרות, מהדורה שנייה, בעמ' 294) .

המבקש לא טען במפורש לקיזוז אולם גם אילו הייתה נטענת טענה כזו הרי שמן הדין היה לדחותה שכן לא הונחה לה תשתית עובדתית. נזכיר, כי על פי ההלכה:

"..טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים, אשר עליהם היא מבוססת ... יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה, כדרך שמנסחים כתב-תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם אין בה גם כדי ליצור תשתית מספקת, שעליה ניתן לבסס תביעת קיזוז, המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן" ("א 779/87 בליט נ' בנק לאומי לישראל בע"מ פ"ד מד(3), 304)

5.לאור כל האמור אני סבור שיש לדחות את ההתנגדות. בנסיבות העניין ונוכח מצבם הכלכלי הקשה של המבקשים וגילם אמנע מלהשית הוצאות על הצד הגבוה. המבקש ישלם למשיבה הוצאות ההליך בסך 1,200 ₪. הליכי ההוצאה לפועל יימשכו כסדרם.

ניתנה היום, ט"ז אדר תש"ע, 02 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.