אמניר בע"מ נ' מחצבות כנרת

החלטה

בדבר בקשה לסילוק מסמכים [בקשה מס' 14]

1.בפני בקשת הנתבעת כי אורה על הוצאתם מתיק בית המשפט של מסמכים שונים, אשר צורפו לתצהירי עדות הראשית ו/או חוות הדעת, אשר הוגשו מטעם התובעת, כחלק מחומר הראיות בתיק.

2.לטענת הנתבעת, כל המסמכים, אשר הוצאתם מן התיק מתבקשת, הינם מסמכים אשר לא גולו במסגרת תצהיר גילוי המסמכים שניתן מטעם התובעת. לשיטתה, התובעת לא ביקשה ולא קיבלה מבית המשפט רשות להגשת מסמכים אלה. כך, התירוץ בו משתמשת התובעת כאילו המדובר במסמכים שאותרו לאחרונה, אינו מקובל ואין בו כדי להצדיק הוספת המסמכים.

3.מנגד מאשרת התובעת כי צרפה מסמכים רלוונטיים וחיוניים לתביעה שלא גולו בהליך המקדמי, אך טוענת כי הנתבעים לא הצביעו על כל נזק בגין הגילוי המאוחר. לטענתה, הנתבעת לא נתנה כל הסבר מדוע מסמכים אלו אינם רלבנטיים או חיוניים לברור האמת. עוד היא מציינת, כי המסמכים גולו 3 חודשים בטרם הגישה הנתבעת תצהיריה. ככל שמסמך כזה או אחר צורף לתצהירים ולחוות הדעת ולא הועבר לעיונה של הנתבעת, הרי שדבר זה נעשה בתום לב ללא כוונת זדון.

4.אין חולק על כך, כי המסמכים הנדונים לא גולו במסגרת הליכים מקדמיים אלה. המדובר במסמכים אשר צורפו כולם לחוות דעת ותצהירי התובעת.

נפקות אי גילויו של מסמך לעניין אופן ניהול שלב ההוכחות, מוצאת את ביטויה בתקנה 114א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הקובעת-

"בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114, לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; הרשה בית המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לענינים אחרים".

תקנה 114 א' מקנה לבית המשפט שיקול דעת להתיר עשיית שימוש במסמכים אלה, אם ימצא הצדק סביר לכך, שלא גולו במועד. צודקת הנתבעת כי התובעת לא ביקשה אישורו של בית המשפט להוספת מסמכים אלא וראוי לה להבא כי תעשה כך ותפעל בהתאם להוראות התקנות. יחד עם זאת אין במחדל זה כדי להביא לקבלת הבקשה. יש לזכור כי רוח אפו של ההליך המשפטי הינו גילוי האמת ועשיית הצדק. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו ב רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אלי שירי, תק-על 2006(2), 4466 , 4469 (2006)

"המשפט עומד על גילוי האמת ועשיית צדק, ודיני הראיות נועדו לשרת תכלית זו[א' ברק "על משפט, שיפוט וצדק", משפטים כ"ז (תשנ"ו)5]. גילוי האמת במשפט משרת את אינטרס הפרט המתדיין להביא את צדקתו לאור. בה בעת, הוא משרת אינטרס ציבורי כללי, להבטיח חיי חברה תקינים וצודקים [רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פד"י מט(4) 54, 61. להלן: פרשת אזולאי]. הגשמת עיקרון גילוי האמת ועשיית צדק מחייבת יישומו של עיקרון הגילוי והחשיפה של כל חומר, מסמכים ונתונים הצריכים לעניין העומד במחלוקת. לפיכך, ערך גילוי האמת ועיקרון הגילוי והחשיפה של חומר רלבנטי הנדרש לצורך כך הם הכלל במשפט. כך, דרך כלל מותר להזמין כל אדם ליתן עדות קבילה השייכת לעניין [סעיף 1 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971] וחובה על בעל הדין להמציא כל מסמך רלבנטי לעניין שברשותו, וכל פרט שבידיעתו העשוי לשרת את גילוי האמת [תקנות 105 עד 118 לתקנות סדר הדין האזרחי בעניין גילוי ועיון במסמכים ושאלונים]. גילוי האמת הוא ערך מהותי במחלוקת בין פרטים. הוא ערך מרכזי גם במישור הציבורי, בהתנהלותה התקינה של החברה ובפעילות ראויה של השלטון, המותנים בקיום גילוי ושקיפות של מידע ונתונים, שהם חיוניים לביקורת אפקטיבית על מעשי המינהל. זוהי נקודת המוצא העומדת בבסיסו של חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 [ז' סגל הזכות לדעת באור חוק חופש המידע (תש"ס) 11-14]".

5.סבורני כי עקרונות אלה אמורים להנחות את בית המשפט כל אימת שהוא דן בבקשות, הנוגעות לדיני הראיות ולסדרי הדין, כך נאמר לעניין זה בע"א 189/66 ששון נ' קדמה בע"מ פ"ד כ(3)477, 479-480)

"הפרוצידורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה... הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה... לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה".