אמנו סופר ואח' נ' לוי חליפה ואח'

פסק דין

1.תביעה זו התבררה בפני עת ארוכה.

במהלכה נשמעו עדויות ארוכות של שני הצדדים.

כבר אקבע כי לא ניתן לקבל את גרסת התביעה, הכל כפי שיפורט להלן.

2. התובע רכש מהנתבע 2 באמצעות הנתבע 1 רכב.

התובע הגיע ראה את פרסום הרכב באינטרנט, בעקבות זאת פנה אל הנתבע 1, הסכים לתנאי המחיר ואחר כך יצאו שניהם לבדוק את הרכב במכון בדיקה, ולאחר שקיבלו את תוצאות הבדיקה, שלימדו כי יש לא מעט תיקונים ברכב, שהינו רכב בן 11 שנה, התקשרו בעסקה, על פיה הרכב ימכר בתמורה ל- 35,000 ₪.

מיד נמסר הרכב לתובע כנגד עיקר התשלום, 29,000 ₪ ואף נמסר שיק ביטחון להבטחת יתרת התשלום כנגד העברת בעלות למחרת.

למחרת שוב נפגשו הצדדים ואף נעשתה העברת בעלות והוסדר תשלום היתרה.

3. בין לבין, אפשר לפני העברת הבעלות, ואפשר שבסמוך לאחריה קיבל התובע הצעת מחיר לצורך תיקון כל הליקויים ולטענתו, מדובר בסכום משמעותי אשר לא יכול היה לעמוד בו.

עוד ביום המפגש וההתקשרות ולפני יום העברת הבעלות פנו התובע ורעייתו לנתבעים בבקשה לבטל את העסקה, כך לטענתם, אלא שהנתבעים התנו את ביטול העסקה בתשלום קנס שלא היה מוסכם על התובע. על כן, לטענת התובע נאלץ להתקשר בעסקה, להעביר את הבעלות על שמו, לקבל את הרכב, אף לתקן אותו ורק כשלושה חודשים לאחר מכן הגיש את התביעה לביטול העסקה במלואה.

גרסת הנתבעים היא אחרת, כי התובע אמנם פנה אליהם אך לא ביקש את ביטול העסקה, אלא את הוזלת מחיר הרכב, ולכך לא הסכימו.

לטענתם לו התבקש ביטול העסקה יכולים היו להסכים לכך, שכן היו אליהם פניות רבות באותה עת.

4. לאחר ששמעתי את הצדדים, העדפתי את גרסת הנתבעים.

מצאתי לא מעט פגמים בעדות התובע ובעיקר בהתחשב בכך שניכר כי הציג מסמכים שאינם מתאימים לאלו שנעשו בפועל, ראה נושא זכ"ד אשר הוצג במלואו על ידי הנתבע כשהוא נושא את חתימות שני הצדדים ואילו התובע הציג אותו שחסרה בו חתימתו.

מדובר במסמך מהותי, אשר נחתם לאחר העברת הבעלות ועל כן בודאי משקף כבר את הסכמת שני הצדדים במכר, ללא תנאי וללא סייג. התובע טען כבר בכתב התביעה כי לא נעשה זכ"ד. התובע אף נמנע מלהציג לבית המשפט את מסמך זכרון הדברים כאשר התבקש, כאשר הוצג על ידו היה זה מסמך חסר והתובע העיד כי נמנע במכוון מלחתום על המסמך שנערך על ידי הנתבע ושאמור היה לשקף את הסכמת הצדדים.

רק בעדותו של הנתבע 1 נחשף המסמך המלא והתובע טען אז, לראשונה, כי מדובר במסמך שנקרע על ידי הצדדים, גרסה שבודאי לא ניתן לקבל.

די בכך בכדי להוכיח כי אין לסמוך על עדות התובע וממילא לא ניתן לבסס את תביעתו על פי עדותו.

אף למעלה מן הצורך, אציין כי ממילא גם על פי גרסת התובע, לא ניתן לקבל את התביעה.

מדובר בצדדים שהתקשרו בהסכם, לאחר בדיקה, דהיינו לאחר שהתברר מצבו של הרכב. אף אם חזר בו התובע בסמוך לאחר ההתקשרות, הנתבע לא היה מחוייב להסכים לביטול העסקה.

הנתבע אף היה רשאי להתנות את ביטול העסקה בתשלום פיצוי ומשעל פי גרסת התובע בחר התובע להמשיך בעסקה חלף תשלום פיצוי, ממילא אף לשיטתו הסכים לעסקה והינו מנוע מלהביא בשלב זה לביטולה.