אמנון פורת נ' כונס הנכסים הרשמי ואח'

1. בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת נ' גרוסמן) בפש"ר 4641-10-14 מיום 24.7.2017, מיום 26.7.2017, מיום 4.8.2017, מיום 23.8.2017, ומיום 1.9.2017, בגדרן נדחו בקשות שונות שהגיש המבקש במהלך הליך פשיטת רגל שבו הוא מצוי. בד בבד עם בקשת הרשות לערער הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסיקתה המורה על מימוש נכסי המבקש.

רקע

2. ביום 19.2.2015 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש, לבקשתו; ביום 5.9.2016 הוכרז המבקש פושט רגל, והמשיב 2 מונה לנאמן על נכסיו (להלן: הנאמן). למן פתיחת התיק ועד עתה הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשות והודעות למכביר – רבות מהן חוזרות על עצמן, ופעמים בהתעלם מהחלטות בית המשפט המחוזי. השופטות ח' פלינר ונ' גרוסמן, אשר דנו בתיק במהלך השנים, שבו והורו למבקש לחדול מהגשת בקשות כה רבות ושלא לעניין; אך לשווא. גם הבקשה שלפני, המוסבת כאמור כלפי חמש החלטות, מנוסחת באריכות יתרה ורצופה הבעות אי-אמון כלפי הנאמן וכלפי מותב בית המשפט המחוזי. להלן אתאר בתמצית את העובדות הצריכות להכרעה.

3. ביום 21.4.2017, ובעקבות טענות שהעלה המבקש על אודות תפקודו של הנאמן, ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי כדלקמן:

"החייב [המבקש – נ' ס'] מגיש עוד ועוד בקשות ותלונות כלפי המנהל המיוחד במידה העולה על המקובל. לטענתו העביר מידע למנהל המיוחד על חובות כלפיו אותם ניתן לגבות, וגבייתם תכסה את מלוא חיוביו בתיק הפש"ר... אבקש כי הצדדים יתנו דעתם על הנושא, כאשר פתרונות אפשריים לסיטואציה שנתהוותה הינם:

א. ביטול הליך הפש"ר, וכך החייב יוכל לגבות המגיע לו לדעתו, ללא סייג ולפרוע את חובותיו כטענתו.

ב. מתן אישור לחייב לשכור עו"ד מטעמו לצורך טיפול בנושא הגביה, שהוצאותיו לא יוטלו על קופת הכינוס.

תחילה יגיש החייב עמדתו לפתרונות המוצעים ע"י בית המשפט, תוך 20 יום מהמסירה, לאחר מכן ובכפוף לכך תידרש עמדת המנהל המיוחד ולאחר מכן עמדת הכנ"ר".

4. ביום 7.5.2017 הגיש המבקש את עמדתו, בגדרה הודיע על הסכמה לפתרונות שהציע בית המשפט המחוזי. ביום 9.5.2017 הגיש הנאמן את עמדתו-שלו בנדון והתנגד לביטול הליך פשיטת הרגל. או אז החליט בית המשפט המחוזי כי המשיב 1 (להלן: הכנ"ר) יגיש את עמדתו תוך 20 ימים. ביני לביני, הגיש המבקש בקשה נוספת לבית המשפט המחוזי, ובה טענות ומענות נגד הנאמן ובא-כוחו. בעניין זה ניתנה ביום 10.5.2017 החלטה כדלהלן: "תיק הפש"ר נפתח לבקשת החייב. החייב מתלונן שוב ושוב כלפי בעלי תפקיד בתיק זה, ואף הביע רצונו בביטול ההליך. המנהל המיוחד יודיעני תוך 30 יום מהמסירה אם בנסיבות אלה, יש עניין בהשארת התיק על כנו". ביום 11.5.2017 הגיש הנאמן תגובה כאמור, ובה שב על עמדתו מיום 9.5.2017.

5. על בסיס זה, ניתנו ביום 14.5.2017 שתי החלטות קצרות בפתקית: האחת, על גבי עמדת הנאמן, והשניה, על גבי בקשה נוספת שהגיש המבקש לביטול הליך הפש"ר; בשתיהן גם יחד קבע בית המשפט המחוזי, על יסוד נימוקי הנאמן, כי הליך פשיטת הרגל ימשך.

6. למרות שהמבקש הגיש את עמדתו כאמור ביום 7.5.2017, הוא הוסיף והגיש בימים 25.6.2017 ו-12.7.2017 בקשות למתן ארכה לשם הגשת תגובתו בהתאם להחלטה מיום 21.4.2017. הארכות ניתנו כמבוקש (ככל הנראה בשל הבלבול הרב בתיק, פועל יוצא מהתנהלות המבקש), וביום 25.7.2017 הגיש המבקש תגובה נוספת להצעת בית המשפט המחוזי מיום 21.4.2017. ביום 26.7.2017 ניתנה החלטה על גבי תגובה זו, כהאי לישנא: