אמנון מסילות בע"מ נ' דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ

פסק דין

עסקינן בתאונה שהתרחשה ביום 24/1/2010, כאשר אוטובוס ששייך לתובעת נפגע על ידי רכב השייך לנתבעת. נסיבות התאונה היו כאלה אשר מקימות חבות מצד הנהג של הנתבעת לפצות את התובעת בגין נזקיה. הנתבעת שילמה לתובעת חלק מהנזק שנגרם לה, אך קיימת מחלוקת לגבי יתרת הנזק הנטען.

היום השמיעו הצדדים את עמדותיהם באשר לראשי הנזק ששנויים במחלוקת ואף שמענו את עדותו של מר יגאל שמריהו, מנהל הרכש והלוגיסטיקה של התובעת.

לאחר ששקלתי את הטענות, עמדתי היא כדלקמן:

באשר לשכ"ט השמאי אשר בדק את האוטובוס – אזי שעל הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא שכרו, בסך 1,322 ₪ (סכום שאינו כולל מע"מ, וראו כי בסעיף 7.3 לכתב התביעה לא נדרש תשלום מע"מ לגבי רכיב זה) בהתאם לקבלה מס' 14157.

באשר לדרישה לקבלת פיצוי בשל השכרת רכב חלופי – אני מוצאת שיש מקום להיעתר לדרישה במלואה. באשר לעצם העובדה שהיה צורך בהשבתת האוטובוס למשך שלושה ימים לצורך תיקונו – הרי שאני סומכת על חוו"ד השמאי מטעם התובעת, אשר תוכנה לא נסתר, שם צויין כי יש צורך להשבית את הרכב לשלושה ימים. באשר לכך שהרכב אכן הושבת לשלושה ימים – הרי שמצויה בפניי עדותו של מר שמריהו, אשר לא נסתרה.

באשר לכך שבמהלך שלושת ימי ההשבתה שכרה התובעת רכב חלופי מאת חב' מ.ג.ע. בע"מ, הרי שקיימות בפניי הן עדותו של מר שמריהו והן חשבונית המס שהוציאה חב' מ.ג.ע. (חשבונית מס' 4219 לגבי סך של 5,220 ₪ כולל מע"מ, כאשר בחשבונית מפורט שהמדובר בשלושה ימי השכרה כנגד סך של 1,500 ₪ לכל יום, לא כולל מע"מ וכי המדובר ברכב חלופי במקום רכב שמספרו 20-903-62, הלוא הוא האוטובוס אשר נפגע בתאונה).

לכן, אני מוצאת שקיימים נתונים מספיקים על מנת להגיע למסקנה שאכן התובעת התבקשה לשלם את הסכום הנקוב מעלה בעבור שכירת רכב חלופי במהלך שלושת ימי התיקון.

המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב השאלה אם הוכיחה התובעת שהיא אכן שילמה את הדרישה הכספית של חב' מ.ג.ע., שכן לכתב התביעה צורפה רק החשבונית ולא הקבלה בעבור התשלום.

אמנם ניתן היה וצריך היה לצרף גם אישור בדבר תשלום בפועל אך היות ובפניי העיד מר שמריהו והסביר שהוא אכן הורה לבצע את התשלום, אזי שנדמה לי שיש בכך כדי לשכנעני שהתובעת עמדה בנטל ההוכחה שרובץ על שכמה ובמאזן ההסתברויות אני מוצאת שמסתברת יותר הטענה לפיה היא אכן פרעה את חובה למול חב' מ.ג.ע, מאשר הטענה לפיה היא לא שילמה לה למרות חשבונית שהונפקה. מר שמריהו הסביר שחב' מ.ג.ע הינה חברה שעובדת באופן שוטף עם התובעת והם פונים אליה במקרים רבים בהם רכב שלהם נפגע והם נדרשים לרכב חלופי מיידי בהתראה קצרה של כמה שעות. עדות זאת מקובלת עליי ואני מוצאת שיש בה כדי ללמדנו שיש מקום לקבל את גרסתו לפיה התובעת אכן שילמה לחב' מ.ג.ע עבור הרכב החלופי.

אשר על כן – על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכום בגין הרכב החלופי, בסך 4,500 ₪ (לא כולל מע"מ, וראו כי המע"מ לא נדרש בהתאם לאמור בסעיף 7.4 לכתב התביעה).

התוצאה הינה שהיה על הנתבעת לשלם לתובעת 3,925 ₪ בגין הנזק הישיר, 1,322 ₪ בגין שכ"ט השמאי, 4,500 ₪ בגין השכרת הרכב החלופי וירידת ערך בסך 2,000 ₪, דהיינו, סך כולל של 11,747 ₪. הואיל והנתבעת שילמה לתובעת 6,425 ₪ בלבד, הרי שעליה להוסיף ולשלם לה 5,322 ₪.

לא מצאתי לנכון להוסיף לסכומים אלה הפרשי הצמדה וריבית, שכן, לו היתה מוגשת לעיון הנתבעת הקבלה לגבי שכ"ט השמאי, נדמה לי שניתן היה להגיע להבנות לגבי רכיב זה עוד טרם קיום הדיון היום ולו היו נשלחות הקבלות לגבי התשלום לחברת מ.ג.ע, היה נחסך מביהמ"ש לכתוב את פסה"ד דלעיל.

אשר על כן – על הנתבעת לשלם לתובעת 5,322 ₪, בתוספת החזר אגרת ביהמ"ש ששולמה ובתוספת שכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪ (כולל מע"מ) והכל בתוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, י"ג טבת תשע"ב, 08 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.