אמנון מסילות בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

לפני תובענה בסדר דין מהיר בכל הנוגע לתאונה מיום 11/11/2010 (להלן: "התאונה"). אין חולק כי בתאונה נפגע הרכב השייך לתובעת וכי האחריות לתאונה רובצת על שכמו של הנהג שנהג ברכב אשר בוטח על ידי הנתבעת.

בהתאם, אין אף חולק כי הנתבעת שילמה לתובעת סכום מסוים כפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לתובעת עקב התאונה.

התובעת טוענת כי נזקיה גבוהים מאשר הסכום ששולם ובהתאם הוגשה התובענה. הנתבעת מכחישה את הטענות באשר לגובה הנזק.

בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי והואיל ועסקינן בתביעה בסדר דין מהיר, אפרט להלן בקצרה את עיקר נימוקי פסק הדין, וזאת בהתאם לראשי הנזק להם עותרת התובעת.

נזק ישיר לאוטובוס –

התובעת טוענת כי הנזק היה בסך של 11,863 ₪, לא כולל מע"מ ומפנה בהקשר זה לחוות הדעת של השמאי בועז הלב"ץ מיום 30/11/10 אשר הוגשה לתיק.

הנתבעת לא ביקשה לחקור את השמאי, למרות שהתייצב לדיון, ולמעשה, טוענת שהיא אינה מעלה השגות באשר לחוות הדעת באופן כללי, אלא שיש להפחית מסכום חוות הדעת בשל הנחות שלהן זכאית התובעת בהיותה חברה בעלת צי רכבים גדול אשר מן הסתם מקבלת הנחה במוסכים שם היא מתקנת את כלי הרכב הרבים שבבעלותה. הטענה של הנתבעת באשר להנחות אפשריות, ובוודאי ששיעורן - לא הוכחה. יכול להיות שהתובעת עובדת באופן קבוע עם מוסך זה או אחר ויכול להיות שהיא מקבלת הנחה מסוימת בגלל נפח העבודות שהיא מעבירה אל אותו מוסך, אך בוודאי שמדובר בנתון שהיה צריך להוכיח והנתבעת לא עשתה כן. לפיכך, הנזקים הישירים שנגרמו לרכב הינם כפי שמצוין בחוות הדעת בסך 11,893 ₪, נכון ליום 30/11/10, ונכון להיום, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, הסכום הינו 12,385 ₪.

שכר טרחת שמאי -

התובעת צירפה לכתב התביעה חשבונית עסקה של השמאי על סך של 2,164 ₪, לא כולל מע"מ. מעבר לעובדה שאין עסקינן בקבלה, אלא בחשבונית בלבד אזי שנדמה לי ששיעור שכר הטרחה הינו גבוה מהסביר. אינני מתכוונת כמובן לפקפק במקצועיותו של השמאי, אך עם כל הכבוד, נדמה לי שהעלויות הינן על הצד הגבוה ביותר ואינן עומדות בסטנדרטים סבירים לאור חובת הקטנת הנזק. רק על מנת שלא לפגוע יתר על המידה בתובעת למקרה והיא אכן שילמה את החשבון במלואו והיות והשמאי שהתייצב בביהמ"ש אף לא נשאל ולו שאלה אחת לגבי חוות הדעת והעלויות הרלבנטיות – אני מוצאת לנכון לקבוע כי הסכום הראוי לפיצוי בפריט זה הינו 1,000 ₪ וזאת נכון להיום.

ירידת ערך הרכב -

בחלק האחרון של חוות הדעת מציין השמאי כי לרכב נגרמה ירידת ערך בסך של כ-2,500 ₪. טוענת הנתבעת שאין לייחס משקל לחוות דעתו בהקשר זה, שכן, בחוות הדעת אין התייחסות לשאלה אם היו תאונות קודמות, שכן, אם היו תאונות קודמות בכלל, או ברכיבים שנפגעו בפרט – אזי שהדבר היה משליך על ערך האוטובוס ועל האחוז של ירידת הערך.

אמנם השמאי מציין בחוות הדעת שהשומה מתבססת על המחירון ללא התחשבות בתאונות קודמות ואמנם הוא מציין שהשומה כפופה ל"עבר הביטוחי" אך אינני מסכימה שהיעדר תיעוד באשר לעבר הביטוחי מחייב את המסקנה שאין לתת משקל לאותה חוות דעת. אף אם היתה תאונה רלבנטית (ויתכן שעל התובעת היה להציג ראיות באשר לעבר הביטוחי ובמיוחד באשר להיעדר עבר ביטוחי), אזי שלכל היותר ניתן להניח שהדבר היה מחייב גריעה מסוימת מההערכה של השמאי באשר לשווי הרכב ביחס למחירון, אך אין לקבל את הטענה לפיה המסקנה היתה בדבר היעדר ירידת ערך, לכן, אני מעריכה את ירידת הערך בסך של 1,500 ₪ (נכון להיום).

עלות השכרת אוטובוס חלופי -

טוענת התובעת כי לצורך תיקון הרכב הוא הושבת למשך 3 ימים וצירפה חשבונית של חברת רון גל הסעות בע"מ אשר ממנה עולה שהתובעת שכרה מחברת רון גל רכב חלופי למשך 3 ימים מתאריך 23/11-25/11, בעלות כוללת של 5,400 ₪ לפני מע"מ. לגבי פריט זה מצאתי לקבל את עמדת הנתבעת לפיה יש לדחות את הדרישה. ראשית, הוצגה חשבונית ולא קבלה ושנית, התאריכים שלגביהם מתייחסת החשבונית הינם 23/11-25/11, ברם אולם, בהתאם למסמכים שהוגשו הרכב היה במוסך ביום 22/11 ואף החשבונית של מוסך אנואר הוצאה ב-23/11, משמע, שבמועד זה התיקון כבר בוצע. אם התיקון כבר הסתיים ביום 22/11 או ביום 23/11, אין הצדקה לשכירת רכב חלופי לימים 23/11-25/11. כיוון שנציג התובעת לא התייצב לדיון על מנת שניתן יהיה לברר עימו מה פשר התקופה שמוזכרת בחשבונית, אזי שמצאתי לדחות את הדרישה לפיצוי בפריט זה.

סיכום -

מהאמור לעיל עולה שהנזקים של התובעת הינם בסך של 12,385 ₪ + 1,000 ₪ + 1,500 ₪ = 14,885 ₪. מסכום זה יש לנכות את הסכום ששולם ביום 27/9/2011 בסך 10,786 ₪, שהינם 10,922 ₪ נכון להיום - והתוצאה הינה שעל הנתבעת להוסיף ולשלם לתובעת 3,963 ₪ ובמעוגל – 4,000 ₪.

לסכום זה יש להוסיף שכ"ט עו"ד בסך 600 ₪ (כולל מע"מ), את החזר אגרת ביהמ"ש ששולמה, משוערכת להיום, ואת שכרו של השמאי בגין התייצבותו לישיבה בסך 300 ₪ (כולל מע"מ).

כל הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

יש להשיב לתובעת באמצעות באי כוחה את המחצית השניה של האגרה ששולמה, הואיל ולמעשה לא התקיימה ישיבת הוכחות והצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.